הפרעת חרדה מוכללת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 89: שורה 89:
סקוט סטוסל, '''עידן החרדה שלי : פחד, תקווה והחיפוש אחר שלוות נפש''', מטר, 2015
סקוט סטוסל, '''עידן החרדה שלי : פחד, תקווה והחיפוש אחר שלוות נפש''', מטר, 2015


הני א. ווסטרה, '''הגישה המוטיבציונית בטיפול בחרדה''', הוצאת אח, 2014
הני א. ווסטרה, '''[[הגישה המוטיבציונית]] בטיפול בחרדה''', הוצאת אח, 2014


David A. Clark and Aaron T. Beck. '''The Anxiety and Worry Workbook: The Cognitive Behavioral Solution''',  Guilford Press 2004
David A. Clark and Aaron T. Beck. '''The Anxiety and Worry Workbook: The Cognitive Behavioral Solution''',  Guilford Press 2004

גרסה מ־20:05, 29 בנובמבר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה

פרמטרים [ DSM-5, שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפרעת חרדה מוכללת
תחום בריאות הנפש
טיפול
סיווגים
ICD-10 F41.1
ICD-11 6B00 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרעת חרדה מוכללתאנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD) היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. חרדה רגילה יכולה להיות תגובה פרופורציונלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האדם להתמודדות עם איום זה. עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל סוג של אירוע, (ולעתים קרובות בצורה שאינה פרופורציונלית לאיום) עשויים לקבל אבחנה של הפרעת חרדה מוכללת.

אבחנה[1]

  • חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות למשך שישה חודשים, יותר ימים קיימת מאשר לא, לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד בעבודה או בלימודים).
  • האדם מתקשה לשלוט בדאגות.
  • החרדה והדאגה קשורות בשלושה או יותר מן התסמינים הבאים: (לפחות חלק מהתסמינים מופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים; בילדים מספיק פריט אחד בלבד.)
  1. חוסר מנוחה או הרגשה של הימצאות "על הסף".
  2. מתעייפים בקלות
  3. חווים קשיים בריכוז
  4. רוגזניים
  5. מתח בשרירים
  6. הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת)

שכיחות ואפידמיולוגיה

GAD היא הפרעה שכיחה יחסית. עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה המדויקת.[2] השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%. השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%. אצל נשים הסיכוי כפול.[1]

שכיחות בישראל

על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 2003 שיעור ה GAD בישראל גבוה משיעורו בארצות מערב אירופה שנכללו בסקר בריאות הנפש הבינ". הפרעת חרדה מוכללת היא השכיחה מבין הפרעות החרדה בישראל ושיעור המאובחנים בה על פי הסקר עמד על 2.7%. מתוכם כשליש (32.7%) ברמת תסמינים חמורה, 41.3% ברמה מתונה, ו- 26% קל..[3][4]

תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות GAD. שיעור חווית המוגבלות הסובייקטיבית  עליה דיווח המרואיין, עמד בהפרעת חרדה מוכללת היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווח על 55% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווח על כ-45%. ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ 30%.[4]

גורמי סיכון פרוגנוסטיים

אישיותיים: עכבות חברתיות וכן הימנעות מנזק (Harm Avoidance)

סביבתיים: מצוקות ילדות והורות מגוננת מדי קשורים להפרעות חרדה באופן כללי, עד כה לא ממצא גורם סיכון פרוגנוסטי ספציפי להפרעת חרדה מוכללת.

גנטיים ופיזיולוגיים: התורשתיות של הפרעת חרדה מוכללת עומדת על 30%. עם זאת חלק מהגנים הקשורים להופעת ההפרעה הם גנים המשפיעים על הפרעות חרדה שונות ולא ספציפיים להפרעת חרדה מוכללת.

מהלך ופרוגנוזה

גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ-GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדתיים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה כרונית הנמשכת כל החיים, אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח.

מאפיינים קליניים

המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ודריכות קוגניטיבית. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. אם בהפרעות חרדה אחרות החרדה היא אפיזודיאלית ונוכחת כשהאדם נחשף לגירוי מפחיד (אובייקט, מצב וכדומה) או בציפיה לחשיפה לגירוי כזה, בהפרעת חרדה מוכללת יש חרדה מתמשכת וכרונית, הבאה לידי בצורה של מהלך כרוני.

המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה וכאבי ראש. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, הזעה מוגזמת, דפיקות לב מוגברות ותסמינים שונים של מערכת העיכול. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. לעתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD פונים לרופא כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים הללו.

תחלואה נלווית

GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווה להפרעות נפשיות אחרות. דפוסי התחלואה הנלווית שונים בין המינים: התחלואה הנלווית של נשים מוגבלת בעיקר להפרעות חרדה, ולדיכאון. אצל גברים התחלואה הנלווית נוטה להיות יותר של שימוש בסמים שונים.

מחקר

כמו בהפרעות חרדה אחרות נעשה ניסיון מתמשך להבין לעומק את הביטויים הפיזיולוגיים של הפרעת חרדה מוכללת,[5] גורמי הסיכון הקשורים אליה (בעיקר הגורמים הגנטיים) והמכנים המשותפים בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.[6] כמו כן נערכים מחקרים במטרה לבדוק סוגי טיפול חדשים ולנסח פרוטוקולים לטיפול בסוג זה של הפרעת חרדה.[7]

אבחנה מבדלת[1]

הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי ידוע: ישנם מצבים רפואיים שיכולים להתבטא בסימפטומים של חרדה. למשל היפר-תירואיזם

הפרעת חרדה שמקורה בשימוש בסמים ישנם סמים כמו למשל מתאמפיתמין שיכולים לעורר תגובות חרדתיות

הפרעת חרדה חברתית: חרדה זו מתמקדת בעיקר בסיטואציות חברתיות והחרדה מתעוררת אצל האדם נוכח האפשרות של חשיפה למצבים חברתיים.

הפרעה טורדנית כפייתית: הדאגה בהפרעת חרדה מוכללת היא לגבי תפרוד. אין בה לרוב מחשבות חודרניות הקיימות בהפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה פוסט טראומטית: הפרעה זו קשורה בהכרח לאירוע או אירועים טראומטיים שהתרחשו בעבר, או שהאדם היה עד להם. אבן בוחן זו לא קיימת בחרדה מוכללת.

הפרעות פסיכוטיות, דיכאון והפרעה דו קוטבית: הפרעות אלה יכולות להיות מלוות בדאגה וחרדה כללית. עם זאת הפרעות אלה יהיו מלוות גם בסימפטומים נוספים: דיכאוניים ו/או פסיכוטיים.

טיפול

פסיכותרפיה

גישת הטיפול הפסיכולוגי המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה התנהגותית- קוגניטיבית, תמיכתית ומכוונת תובנה.[7] כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן טכניקות הרפיה וביופידבק; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים התת מודעים וזיהוי כוחות האגו, אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.[2]

במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ-GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע אמפתי. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה. הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל; יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית-פסיכודינמית, העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.[2]

שיטות טיפול נוספות שקיים ניסיון מוצלח לגביהן הן קשיבות (Mindfulness)[8] וכן סוג תרפיה בשם[9]Forgiveness Therapy כמו כן ישנן עדויות לגבי הצלחה של טיפול קבוצתי קצר מועד.[10]

טיפול תרופתי

ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. קבוצות התרופות העיקריות בטיפול כוללות נוגדי דיכאון טריציקליים וטטרציקליים, בנזודיאזפינים, SSRI. או SNRI.[11] השילוב של תרופות נוגדות דיכאון והתרופות נוגדות החרדה משפיע לטובה ובדרך כלל הטיפול יכול להקל מאד את התסמינים בכ- 70% מהמטופלים.[2]

שיקום

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי, בעקבות הפרעה פסיכיאטרית זכאי לקבל שירותי סל שיקום.[12]. פירוט להלן.

ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

לקריאה נוספת

אהרון ט. בק וגרי אמרי, הפרעות חרדה ובעת : התאוריה והטיפול ההכרני, מכון פסגות, 2009

אלכסנדר צ'אפמן, ד"ר קים גראץ, ד"ר מתיו טול, מיומנויות הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי לעזרה במצבי חרדה : להשתחרר מדאגה, פניקה, פי.טי.אס.די. ותסמיני חרדה אחרים, הוצאת אח, 2014

אדמונד בורן ולורנה גאראנו, התמודדות עם חרדה : 10 דרכים פשוטות להקלה על חרדה, פחדים ודאגות, הוצאת אח, 2010

סקוט סטוסל, עידן החרדה שלי : פחד, תקווה והחיפוש אחר שלוות נפש, מטר, 2015

הני א. ווסטרה, הגישה המוטיבציונית בטיפול בחרדה, הוצאת אח, 2014

David A. Clark and Aaron T. Beck. The Anxiety and Worry Workbook: The Cognitive Behavioral Solution,  Guilford Press 2004

Edited by Richard G. Heimberg, Cynthia L. Turk, and Douglas S. Mennin, Generalized Anxiety Disorder: Advances in Research and Practice, Guilford Press 2004

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 American Psychiatric Association, Anxiety Disoreder, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), American Psychiatric Association, 2013, עמ' 222-226
  2. ^ 1 2 3 4 חנן מוניץ (עורך), 12: הפרעות חרדה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 330-332
  3. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, הפרעות דיכאון וחרדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ן בעולם, אתר משרד הבריאות, 2009
  4. ^ 1 2 Levinson D, Zilber N, Lerner Y, Grinshpoon A, Levav I., Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: results from the Israel National Health Survey., Isr J Psychiatry Relat Sci 2007;44 (2), 2007, עמ' 94-103
  5. ^ Malcolm Lader, Encyclopedia of Psychopharmacology, Springer Berlin Heidelberg, 2015, עמ' 699–702. (באנגלית)
  6. ^ Idan Shalev, Terrie E. Moffitt, Antony W. Braithwaite, Andrea Danese, Internalizing Disorders and Leukocyte Telomere Erosion: A Prospective Study of Depression, Generalized Anxiety Disorder and Post-Traumatic Stress Disorder, Molecular psychiatry 19, 2014-11, עמ' 1163–1170 doi: 10.1038/mp.2013.183
  7. ^ 1 2 Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers, Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis, Clinical Psychology Review 34, 2014-03-01, עמ' 130–140 doi: 10.1016/j.cpr.2014.01.002
  8. ^ Ruth A. Baer, Mindfulness-Based Treatment Approaches: Clinician's Guide to Evidence Base and Applications, Academic Press, 2015-07-14. (באנגלית)
  9. ^ Enright, R. D., & Fitzgibbons, R. P, Forgiveness therapy in anxiety disorders, American Psychological Association., 2015
  10. ^ Newman, Michelle G. Przeworski, Amy Consoli, Andrés J. Taylor, C. Barr, A randomized controlled trial of ecological momentary intervention plus brief group therapy for generalized anxiety disorder., Psychotherapy 51(2),, 2014, עמ' 198-206. doi: http://dx.doi.org/10.1037/a0032519
  11. ^ Hartford, Jamesa; Kornstein, Susanb; Liebowitz, Michaelc; Pigott, Teresad; Russell, Jamese; Detke, Michaele f g; Walker, Daniele; Ball, Susane f; Dunayevich, Eduardoe; Dinkel, Jeffe; Erickson, Janellee, Duloxetine as an SNRI treatment for generalized anxiety... : International Clinical Psychopharmacology, International Clinical Psychopharmacology May 2007 - Volume 22 - Issue 3, 2014, עמ' 167-174 doi: 10.1097/YIC.0b013e32807fb1b2
  12. ^ "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות. נבדק ב-2017-08-16.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.