חג'אב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
TonyIsTheWoman (שיחה | תרומות) ←ראו גם: הוספה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
* [[איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת]] ("חוק הרעלה") |
* [[איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת]] ("חוק הרעלה") |
||
* [[בורקה]] |
* [[בורקה]] |
||
⚫ | |||
* [[ניקאב]] |
* [[ניקאב]] |
||
* [[צ'אדור]] |
|||
⚫ | |||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־18:32, 5 בדצמבר 2017
חִג'אב (בערבית: حجاب) משמעותו בערבית "כיסוי". בשפה הערבית המילה משמשת בעיקר לכיסוי ראשה וגופה של אישה, אולם באסלאם, "חג'אב" משמש במשמעות כללית של צניעות.
ישנן מדינות בהן מקובל שהחג'אב נאכף על ידי משטרה דתית, כמו באיראן ואפגניסטן בתקופת הטליבאן.
נשים סוניות נדרשות ללבוש ביגוד רחב שאינו צמוד לגוף, בין אם על ידי לבישת בגדים מערביים צנועים (כגון חולצות ארוכות וחצאיות), או על ידי לבוש מסורתי, דוגמת הג'ילבאב, שהוא כעין חלוק רחב שמכסה את זרועות הידיים ואת הרגליים.
ישנם עולמא המעודדים את כיסוי הפנים מלבד העיניים, ויש מהם הטוענים שזו אף חובה דתית, אולם רוב העולמא דורשים את כיסוי כל הגוף בלבד, ללא הפנים והידיים, ומהם אף מתנגדים לכיסוי הפנים.
כמעט בכל התרבויות המוסלמיות, ילדות קטנות אינן נדרשות ללבוש את החג'אב. אין הסכמה על הגיל בו מחויבת הילדה להתחיל ללבוש את החג'אב, אך במדינות מוסלמיות רבות, הבגרות המינית היא השלב המכריע.
בנוכחות אדם מהמין השני שאינו מהראם (כלומר אינו מהמשפחה הקרובה), על האישה להתלבש בצורה שלא תעורר משיכה מינית. במקום מוצנע בנוכחות מהראם הכללים פחות מחמירים, אולם בנוכחות הבעל בלבד, רוב העולמא רואים בחיוב רב את החופשיות של הבעל ואשתו.
ראו גם
- איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת ("חוק הרעלה")
- בורקה
- ניקאב
- צ'אדור
- רעלה
קישורים חיצוניים
- יורם מלצר, כיסוי נשים - ענייני לשון
- מאמר על הלבוש באסלאם ועל האופנה העכשווית
- רות לה פרלה, ניו יורק טיימס, חיג'אב הוט קוטור, באתר הארץ, 3 במאי 2007
- איל שגיא ביזאוי, רלבנט || איך הפך החיג'אב המסורתי לפריט לבוש אופנתי?, באתר הארץ, 7 באפריל 2014