ממשלת ישראל השלושים וארבע – הבדלי גרסאות
מ ←שרים: ניסוח |
|||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
*[[תקיפת חיל האוויר בסוריה (מרץ 2017)]] |
*[[תקיפת חיל האוויר בסוריה (מרץ 2017)]] |
||
*[[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]] |
*[[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]] |
||
*[[נאום ירושלים]] |
|||
{{-}} |
{{-}} |
||
גרסה מ־12:12, 7 בדצמבר 2017
יושבים, מימין לשמאל: נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו.
עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: אבי גבאי, יריב לוין, יובל שטייניץ, גילה גמליאל, נפתלי בנט, איילת שקד, מירי רגב, סילבן שלום, חיים כץ, דוד אזולאי
עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: בני בגין, סגן השר (דאז) יעקב ליצמן, זאב אלקין, אופיר אקוניס, משה כחלון, דני דנון, אריה מכלוף דרעי, ישראל כ"ץ, משה יעלון, יואב גלנט, אורי אריאל ומזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט
ממשלת ישראל השלושים וארבע, המכונה גם "ממשלת נתניהו הרביעית", היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.
בממשלה מכהנים, מלבד ראש הממשלה, 20 שרים. שש הסיעות המרכיבות את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.
בתפקיד ראש הקואליציה מכהן דוד ביטן (קדם לו בתפקיד צחי הנגבי). בתפקיד ראש האופוזיציה מכהן יצחק הרצוג.
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים
| מנדטים | מספר קולות | שם המפלגה | סימן | מושב | יו"ר הרשימה | השוואה לכנסת היוצאת | אחוז מכלל הקולות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 30 | 985,408 | הליכוד | מחל | קואליציה | בנימין נתניהו | +12 | 23.40
|
| 24 | 786,313 | המחנה הציוני | אמת | אופוזיציה | יצחק הרצוג | +3[1] | 18.67
|
| 13 | 446,583 | הרשימה המשותפת | ודעם | אופוזיציה | איימן עודה | +2[2] | 10.61
|
| 11 | 371,602 | יש עתיד | פה | אופוזיציה | יאיר לפיד | -8 | 8.82
|
| 10 | 315,360 | כולנו | כ | קואליציה | משה כחלון | +10[3] | 7.49
|
| 8 | 283,910 | הבית היהודי | טב | קואליציה | נפתלי בנט | -4 | 6.74
|
| 7 | 241,613 | ש"ס | שס | קואליציה | אריה מכלוף דרעי | -4 | 5.74
|
| 6[4] | 214,906 | ישראל ביתנו | ל | עד ה-26/5/16- אופוזיציה.
קואליציה. |
אביגדור ליברמן | -7 | 5.10
|
| 6 | 210,143 | יהדות התורה | ג | קואליציה | יעקב ליצמן | -1 | 4.99
|
| 5 | 165,529 | מרצ | מרצ | אופוזיציה | זהבה גלאון | -1 | 3.93
|
הקמת הממשלה
בשבוע שלאחר קיום הבחירות לכנסת העשרים, קיים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, סבב התייעצויות עם נציגי רשימות המועמדים שנבחרו לכנסת, בהתאם לסמכותו לפי חוק יסוד: הממשלה. שש רשימות, המייצגות 67 מנדטים מיועדים, המליצו על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו (שהחליטה לא להיכנס לממשלה). רשימות המחנה הציוני ומרצ המליצו על הטלת התפקיד על יצחק הרצוג. עם פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות, ב-25 במרץ 2015, הטיל הנשיא על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה.
ב-20 באפריל 2015 קיבל בנימין נתניהו ארכה של 14 ימים להקמת הממשלה[5].
.jpg)
ב-29 באפריל 2015 חתמו נציגי סיעת הליכוד על הסכמים קואליציוניים עם נציגי הסיעות כולנו ויהדות התורה. בהסכם עם סיעת כולנו הושם דגש על כלים לפתרון בעיית הדיור וסוכם שהתיקים שיופקדו בידי כולנו יהיו: משרד האוצר לרבות מינהל התכנון, משרד הבינוי לרבות רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרת סגן שר נוסף. בהסכם עם סיעת יהדות התורה הושם דגש על חיזוק מעמדו ותקצובו של החינוך החרדי שאינו רשמי, ביטול חוק הגיור, ייזום רפורמת הסיעוד ומתן רפואת שיניים חינם לילדים, השבת קצבאות הילדים לרמתן ב־2013, הורדת הדרישה למיצוי כושר השתכרות לצורך קבלת הטבות ממשלתיות שונות, וביטול הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל. כמו כן, הופקדו בידי יהדות התורה משרת סגן שר הבריאות וראשות ועדת הכספים[6][7]. בהסכמים הקואליציונים הליכוד הכניס סעיף מיוחד המחייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך ברפורמות בשוק התקשורת שהממשלה תקדם, ואסור עליהן לתמוך בחוקים בנושא ששר התקשורת יתנגד אליהם.[8][9]
ב-4 במאי חתמו הליכוד וש"ס על הסכם קואליציוני. על פי ההסכם קיבלה ש"ס את תיקי הכלכלה, הדתות, הנגב והגליל, וכן את ועדת החינוך וּשני סגני שרים.
ב-6 במאי, היום האחרון לארכה, כשעה ורבע לפני תום המועד להרכבת הממשלה, הודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה צרה בת 61 ח"כים, הכוללת את המפלגות: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי נחתם למחרת. על פי ההסכם, הבית היהודי קיבלה את תיקי החינוך, המשפטים, החקלאות, ועדת השרים לענייני חקיקה, הועדה למינוי שופטים תפקיד סגן שר הביטחון הממונה על המינהל האזרחי, ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט ואחריות על החטיבה להתיישבות.
מפלגת יש עתיד עתרה לבג"ץ בעקבות מינוי חבר הכנסת יעקב ליצמן לסגן שר הבריאות ללא שר מעליו, וכן על הרכבת ממשלה המונה 20 שרים ולא 18, בניגוד למגבלה שיש עתיד העבירה בכנסת הקודמת[10]. בג"ץ דחה את העתירות ואפשר לליכוד למנות את ליצמן לסגן שר וכן לתקן את החוק ולהגדיל את מספר השרים בממשלה. עם זאת, ב-23 באוגוסט קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל להמשיך לכהן כסגן שר הבריאות במעמד שר[11], מה שהוביל למינויו כשר הבריאות.
ב-14 במאי הביעה הכנסת אמון בממשלה החדשה[12], ובאותו יום הושבעה הממשלה במליאת הכנסת.
ציוני דרך ומדיניות
הממשלה שהוקמה ב-14 במאי כללה 20 שרים, בהם שני שרים ללא תיק, בנוסף לראש הממשלה שהחזיק בכמה תיקים. בממשלה כיהנו בעת הקמתה שלוש נשים בתור שרות, לעומת הממשלה ה-33, בה היו בעת הקמתה 21 שרים, מתוכם ארבע שרות.
ב-26 במאי 2016, נחתם ההסכם הקואליציוני עם ישראל ביתנו ומספר השרות עלה לארבע.
אירועים עיקריים
- מהומות הר הבית (2015)
- מהומות אלימות פלסטיניות שפרצו בקיץ 2015 והתפתחו לגל מתמשך של פיגועי טרור מאז ספטמבר 2015
- תקיפות אוויריות בסוריה כנגד חזבאללה המיוחסות לחיל האוויר הישראלי (ובהן חיסול ג'יהאד מורנייה וסמיר קונטאר)
- אימוץ מתווה הגז
- חקיקת חוק המאבק בטרור
- חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון (חוק ההסדרה)[13]
- פרשת הדריסה באום אל-חיראן
- החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם
- תקיפת חיל האוויר בסוריה (מרץ 2017)
- המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה
- נאום ירושלים
סיעות הקואליציה
תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי: תבנית:Chart graph
- מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה
- 61 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ישראל ביתנו (מ-14 במאי 2015)
- 67 ח"כים לאחר מכן (מ-25 במאי 2016)
- 66 חכ"ים לאחר פרישת אורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו (מ-15 במרץ 2017)
הרכב הממשלה
שרים
בממשלה זו כיהנו לראשונה 14 שרים – יואב גלנט, איילת שקד, חיים כץ, אופיר אקוניס, דני דנון, יעקב ליצמן, דוד אזולאי, יריב לוין, גילה גמליאל, זאב אלקין, אלי כהן, איוב קרא, מירי רגב ואבי גבאי.
14 שרים כיהנו בעבר כשרים בממשלה – בנימין נתניהו, סופה לנדבר, צחי הנגבי, בני בגין, משה כחלון, אביגדור ליברמן, אריה דרעי, גלעד ארדן, משה יעלון, אורי אריאל, יובל שטייניץ, נפתלי בנט, סילבן שלום וישראל כ"ץ.
.jpg)
.JPG)
סגני שרים
חילופי שרים וסגני שרים וסיום כהונה
ב-25 במאי 2015 הושבע גלעד ארדן לשר לביטחון הפנים ולשר לעניינים אסטרטגיים.
ב-1 ביוני 2015 נכנסה לתוקף התפטרותו של השר זאב בנימין בגין מהממשלה. בגין התבקש לפרוש לאחר מינוי השר גלעד ארדן, בשל חריגה ממכסת שרי הליכוד שנקבעה בהסכם הקואליציוני עם מפלגת כולנו.
ב-15 ביוני 2015 מונו חברי הכנסת ז'קי לוי וירון מזוז כסגני שרים מטעם הליכוד, ובכך גדל מספר סגני השרים בממשלה לתשעה.
ב-2 בספטמבר 2015 הושבעו שני שרים לתפקידם: יעקב ליצמן שחדל לכהן כסגן שר הבריאות ומונה לשר הבריאות בעקבות פסיקת בג"ץ, ואופיר אקוניס שכיהן כשר בלי תיק ומונה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל במקום דני דנון שהתפטר עקב בחירתו לשגריר ישראל באו"ם.
ב-1 בנובמבר 2015 הודיע אריה דרעי על התפטרותו מתפקיד שר הכלכלה, על מנת שבנימין נתניהו יקבל את סמכות שר הכלכלה להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ובכך תתאפשר הוצאתו לפועל של מתווה הגז.
בדצמבר 2015 פרש סילבן שלום מהחיים הפוליטיים והתפטר מהממשלה ומהכנסת, בעקבות פרשות ההטרדה המינית שבהן היה מעורב.
במאי 2016 פרש משה יעלון והתפטר מהממשלה ומהכנסת, בעקבות הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו שבכוונתו למנות את אביגדור ליברמן לשר הביטחון, ולמנותו לשר החוץ. ההסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לליכוד נחתם רשמית ב-25 במאי 2016 וב-30 במאי 2016 הושבעו השרים אביגדור ליברמן לשר הביטחון, סופה לנדבר לשרת העלייה והקליטה וצחי הנגבי לשר בלי תיק. השר להגנת הסביבה אבי גבאי התפטר מתפקידו בשל השינויים בממשלה, ההתפטרות נכנסה לתוקף ב-31 במאי 2016. בעקבות התפטרות יעלון, סגן השר אלי בן דהן חדל מלכהן, אך מונה מחדש לתפקיד ב־1 ביוני 2016 תחת שר הביטחון אביגדור ליברמן.
ב-1 באוגוסט 2016 נערך סבב מינוים בממשלה. השר משה כחלון העביר לליכוד את המשרד להגנת הסביבה שזאב אלקין מונה אליו, ובתמורה קיבל את משרד הכלכלה.
ב־23 בינואר 2017 נערך סבב תיקים בממשלה. איוב קרא מונה לתפקיד שר בלי תיק ואלי כהן מונה לתפקיד שר הכלכלה[18].
ב-29 במאי 2017 איוב קרא מונה לתפקיד שר התקשורת בעקבות פקיעת המינוי הזמני של צחי הנגבי ב-20 במאי.
ב-26 בנובמבר 2017 יעקב ליצמן התפטר מתפקיד שר הבריאות בעקבות משבר עבודות הרכבת בשבת, התיק עבר לראש הממשלה בנימין נתניהו.
קישורים חיצוניים
- קווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים וארבע וההסכמים הקואליציוניים לכינונה, באתר הכנסת
- ממשלת ישראל השלושים וארבע, באתר משרד ראש הממשלה
- עופר קניג, הממשלה ה-34: קווים לדמותה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הערות שוליים
- ^ בבחירת לכנסת ה-20, המחנה הציוני הורכבה ממפלגת העבודה ומפלגת התנועה. בכנסת ה-19, לסיעת העבודה היו 15 מנדטים ולסיעת התנועה היו 6 מנדטים.
- ^ בכנסת ה-19 הרשימה יוצגה על ידי שלוש סיעות: רע"ם-תע"ל-מד"ע - 4 מנדטים, חד"ש - 4 מנדטים, בל"ד - 3 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 מד"ע התמודדה יחד עם המפלגה הלאומית הערבית במסגרת הרשימה הערבית, ולא עברה את אחוז החסימה.
- ^ הסיעה לא יוצגה בכנסת ה-19.
- ^ ח"כ אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו הודיעה במהלך המשא ומתן במאי 2016 שלא תצטרף לקואליציה אך לא התפלגה רשמית מהסיעה
- ^ הנשיא ריבלין נתן לנתניהו ארכה בת 14 יום להרכבת הממשלה, באתר הארץ, 20 באפריל 2015
- ^ צילום ההסכם המלא בין יהדות התורה לליכוד, באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2015
- ^ ניצחון החרדים: קברו את הישגי לפיד, באתר אל-מוניטור, 5 במאי 2015
- ^ נתניהו דורש זכות וטו לכל שינוי במפת התקשורת בישראל, גלובס, 29 באפריל 2015
- ^ רו למשל סעיף 63 בהסכם הקואליציוני עם סיעת כולנו, באתר הכנסת
- ^ מירי רגב: להגדיל מספר השרים ל-23; לפיד: נעתור לבג"ץ, באתר גלובס, 19-מרץ-2015, 19:03
- ^
רויטל חובל, בג"ץ קבע: ליצמן לא יוכל להמשיך לכהן כסגן שר הבריאות במעמד שר, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2015
- ^ אטילה שומפלבי ורועי ינובסקי, על חודו של קול: אושרה ממשלת נתניהו הרביעית, באתר ynet, 14 במאי 2015
- ^ הצעת חוק ההסדרה, התשע"ה-2015 של חה"כ יואב קיש ואחרים (פ/1973), באתר משרד ראש הממשלה, 01.12.2016
- ^ כולל שרים מטעם הסיעה שאינם חברי הכנסת
- ^ כולל ראש הממשלה
- ^ מספר המנדטים של המפלגה לאחר פרישת אורלי לוי-אבוקסיס מהקואליציה. קודם לכן למפלגה היו 6 מנדטים.
- ^ ליס, יהונתן; בן, אלוף; הראל, ישראל (2016-05-20). "שר הביטחון משה יעלון התפטר מהממשלה ומהכנסת". הארץ. נבדק ב-2016-05-20.
- ^ איוב קרא ימונה לשר בלי תיק, אלי כהן ימונה לשר הכלכלה, באתר נענע10
| הקודמת: ממשלת ישראל השלושים ושלוש 2013 - 2015 |
ממשלת ישראל השלושים וארבע | הבאה: – |