פורמולה 1 עונת 1959 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21: שורה 21:


==המרוצים בעונה==
==המרוצים בעונה==
12 מרוצים תוכננו להתקיים במהלך העונה, אך בפועל התקיימו רק תשעה. פרישתם של [[חואן מנואל פנג'יו]] ו[[חוסה פלוריאן]] הותירה את האליפות ללא נהגים ארגנטינאים. הדבר הוביל לביטול גרנד פרי ארגנטינה, שתוכנן לחודש ינואר. גרנד פרי בלגיה, שתוכנן להתקיים ביוני בוטל עקב מחלוקת כספית עם המארגנים. גרנד פרי מרקש, שתוכנן לחודש אוקטובר, בוטל מסיבות כלכליות{{הערה|[http://forums.autosport.com/topic/63822-grands-prix-which-were-cancelled/ Grands Prix which were cancelled], Autosport}}.

{| class="wikitable" style="font-size:85%"
{| class="wikitable" style="font-size:85%"
|-
|-
שורה 48: שורה 50:
| {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[ג'וני טומסון]]
| {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[ג'וני טומסון]]
| {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[רודג'ר ווארד]]
| {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[רודג'ר ווארד]]
| {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[ווטסון]]-[[אופנהאוזר]]
| {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[וטסון]]-[[אופנהאוזר]]
|-
|-
! 3
! 3

גרסה מ־13:18, 21 בדצמבר 2017

פורמולה 1 עונת 1959
1959 Formula One season
ג'ק ברבהאם, הזוכה באליפות
ג'ק ברבהאם, הזוכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 10 במאי 1959
תאריך סיום 12 בדצמבר 1958
מספר עונה 10
מספר מרוצים בעונה 9
זוכה באליפות הנהגים ג'ק ברבהאם
נקודות הנהג הזוכה 31 (34)
זוכה באליפות היצרנים קופר-קלימקס
נקודות היצרן הזוכה 40 (53)

עונת 1959 היא העונה העשירית של אליפות הפורמולה 1 המאורגנת על ידי ההתאחדות הבינלאומית למרוצי מכוניות. ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם הראשונה. קופר-קלימקס, קבוצתו של ברבהאם, זכתה לראשונה באליפות היצרנים.

המרוצים בעונה

12 מרוצים תוכננו להתקיים במהלך העונה, אך בפועל התקיימו רק תשעה. פרישתם של חואן מנואל פנג'יו וחוסה פלוריאן הותירה את האליפות ללא נהגים ארגנטינאים. הדבר הוביל לביטול גרנד פרי ארגנטינה, שתוכנן לחודש ינואר. גרנד פרי בלגיה, שתוכנן להתקיים ביוני בוטל עקב מחלוקת כספית עם המארגנים. גרנד פרי מרקש, שתוכנן לחודש אוקטובר, בוטל מסיבות כלכליות[1].

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 10 במאי בריטניהבריטניה סטירלינג מוס אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
2 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) אינדינפוליס 500 אינדינפוליס 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'וני טומסון ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'וני טומסון ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) רודג'ר ווארד ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) וטסון-אופנהאוזר
3 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 31 במאי שוודיהשוודיה יואקים בונייה בריטניהבריטניה סטירלינג מוס שוודיהשוודיה יואקים בונייה בריטניהבריטניה BRM
4 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת ריימס 5 ביולי בריטניהבריטניה טוני ברוקס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה טוני ברוקס איטליהאיטליה פרארי
5 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה איינטרי 18 ביולי אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה סטירלינג מוס
ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן
אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
6 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה אבוס 2 באוגוסט בריטניהבריטניה טוני ברוקס בריטניהבריטניה טוני ברוקס בריטניהבריטניה טוני ברוקס איטליהאיטליה פרארי
7 פורטוגלפורטוגל גרנד פרי פורטוגל מונסנטו 23 באוגוסט בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
8 איטליהאיטליה דרנד פרי איטליה מונצה 13 בספטמבר בריטניהבריטניה סטירלינג מוס ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פיל היל בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
9 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) גרנד פרי ארצות הברית סברינג 12 בדצמבר בריטניהבריטניה סטירלינג מוס צרפתצרפת מוריס טריטגננט ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן בריטניהבריטניה קופר-קליימקס

תקציר העונה

קבוצת ונוול, שזכתה באליפות היצרנים בעונה קודמת פרשה מהאליפות. פרישתם של חואן מנואל פנג'יו ומייק הות'ורן הובילה לכך שלראשונה לא השתתף אלוף בתחרויות. רכבי קופר, מצודיים במנועים אחוריים בנפח 2.5 ליטר, ניצחו חמישה מרוצים בעונה. יואקים ברונייה השיג את ניצחון הבכורה עבור קבוצת BRM.

גרנד פרי גרמניה התקיים במסלול אבוס המהיר. ז'אן ברה, נהגה של קבוצת פרארי נהרג בתאונה שאירעה במסלול במהלך מרוץ מקדים שהתקיים יום אחד לפני האירוע המרכזי. ברה נהג במכונית פורשה RSK במרוץ שהתקיים בתנאים גשומים. הוא הועף מהמכונית הנוסעת, נפגע בראשו ומת.

שלושה נהגים הגיעו למרוץ האחרון בעונה עם פוטנציאל לזכייה בתואר: ג'ק ברבהאם ,סטירלינג מוס וטוני ברוקס. מוס פרש במהלך המרוץ וברבהאם לקח את ההובלה במרוץ. במהלך ההקפה האחרונה נגמר הדלק במכוניתו של ברבהאם, אך הוא דחף את מכוניתו עד לקו הסיום אותו חצה במקום הרביעי. ברוקס סיים רק במקום השלישי וברבהאם זכה בתואר האליפות בפעם הראשונה.

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגים

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג מונקומונקו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) נקודות
1 אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם 1 2 3 1 פרש פרש 3 (4) 31 (34)
2 בריטניהבריטניה טוני ברוקס 2 פרש 1 פרש 1 9 פרש 3 27
3 בריטניהבריטניה סטירלינג מוס פרש פרש DSQ 2 פרש 1 1 פרש 25.5
4 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פיל היל 4 6 2 3 פרש 2 פרש 20
5 צרפתצרפת מוריס טריטגננט 3 8 11 5 4 4 9 2 19
6 ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן 5 5 3 פרש פרש פרש 1 16.5
7 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דן גרוני פרש 2 3 4 13
8 שוודיהשוודיה יואקים בונייה פרש 1 פרש פרש 5 פרש 8 10
9 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) מסטן גריגורי פרש 3 פרש 7 פרש 2 10
10 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) רודג'ר ווארד 1 פרש 8
11 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ים רת'מן 2 6
12 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'וני טומסון 3 5
13 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) הארי של פרש פרש 7 4 7 5 7 פרש 5
14 בריטניהבריטניה אינס אירלנד 4 פרש פרש פרש פרש 5 5
15 בלגיהבלגיה אוליבר גנדביין 4 6 3
16 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) טוני בטנהאוזן 4 3
17 בריטניהבריטניה קליף אליסון פרש 9 פרש 5 פרש 2
18 צרפתצרפת ז'אן ברה פרש 5 פרש DNS 2
19 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פול גולדסמית' 5 2
מיקום נהג מונקומונקו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) נקודות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1959 בוויקישיתוף