לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "נוסח ארץ ישראל"

נוספו 620 בתים ,  לפני 3 שנים
הגהה, והרחבה
(הגהה, והרחבה)
 
==מאפיינים של נוסח ארץ ישראל==
נוסח ארץ ישראל שהתגלה בגניזה הקהירית מתאפיין בכך שבתוך השלד של התפילה נשתמרה האפשרות להוסיף [[פיוט]]ים ב[[שבת]]ות, [[יום טוב|ימים טובים]] ואירועים חגיגיים אחרים. בתקופות מאוחרות אף הורחבה חטיבת [[פסוקי דזמרא]] וחטיבות אחרות. ההסבר לזה הוא שבארץ ישראל סברו שהתפילה ובעיקר תפילת היחידים צריכה להתחדש, ולכן נהגו להוסיף ולערוך חלקים בתפילה, קהילה קהילה ומנהגה בדומה למנהג המובא בירושלמי{{הערה|1=[http://www.mechon-mamre.org/b/r/r1104.htm ירושלמי ברכות פרק ד' הלכה ד']}} רבי אליעזר היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום. למרות זאת בתפילות הקבע שמר נוסח ארץ ישראל על יציבות יחסית, ובתפילות העמידה של החגים נשתמר הנוסח בדיוק רב.
 
להלן כמה משינויי הנוסח אצל יהודי ארץ ישראל:
===ברכות קריאת שמע===
* ה[[ברכות קריאת שמע|ברכה שלאחר קריאת שמע בערב ובבוקר]], ברכת הגאולה, חותמת במילים "צור ישראל וגואלו" ולא ב"גאל ישראל"{{הערה|1=ע"פ [http://www.mechon-mamre.org/b/r/r1101.htm ירושלמי ברכות סוףפ"א פרקה"ו. אך יש שהציעו שהירושלמי לא התכוין שצריך לחתום א']צור ישראל וגואלו' אלא שצריך להזכיר זאת בברכה, וע"ד נוסח אשכנז שמסיימים נוסח הברכה: 'צור ישראל קומה בעזרת ישראל כו' גואלנו כו'. הגהות ירושלמי, רח"א שפירא, ברכות שם.}}. חתימה זו נשתמרה בנוסח ארץ ישראל של הגניזה ובערבית של יום טוב בחלק מקהילות אשכנז.
* ברכת השכיבנו חתמה ב'פורש סוכת שלום' בין בחול בין בשבת כפי שנאמר בירושלמי "בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים", ולא חילק בין שבת לחול{{הערה|1=[http://www.mechon-mamre.org/b/r/r1104.htm ירושלמי ברכות פרק ד' הלכה ה'] ובעוד מדרשים וראה מאירי (מגן אבות עניין א) הרמב"ן (פקודת הלויים לרב אהרון הלוי)}}, וכן מצינו בנוסחאות הגניזה.
*ברכות יוצר, בימות החול נהגו לשלב בברכת יוצר [[יוצרות]] בעל אופי מדרשי המדברות מעניין הבריאה של אותו היום, שריד לכך הוא ההוספה בשבת לברכה זו: "לאל אשר שבת מכל המעשים". כמו כן בברכת הגאולה (אמת ויציב) לחול, שולב נוסח מעין פיוטי שפתיחתו: "תשועה שלימה ראו קדושים", ולאחר מכן סיום פיוטי נוסף "מי כמוך ומי יעשה כמעשיך".
* בתפילת [[ערבית של שבת]] אומרים את [[ברכות קריאת שמע|ברכתהברכות: מעריב ערבים]], ואתאוהב [[ברכותעמו קריאתישראל, שמע|ברכתוצור אמתישראל ואמונה]]וגואלו בנוסח מיוחד ל[[שבת]], נוסח המוכר בנוסח איטליה.
 
===תפילת העמידה===
* בימות החול [[חזרת הש"ץ]] נאמרה בלי [[קדושה (תפילה)|קדושה]], אותה אמרו רק בתפילות שבתות וחגים{{הערה|1=מסכת סופרים כ,ז. תוספות סנהדרין לז,ב. וספר החילוקים.}}. יש המסבירים שינוי זה בקושי לאסיפת אנשים ל[[מניין]] בימות החול.
* בתפילת עמידה מוחלפת ברכת '[[ברכת קדושת השם|אתה קדוש]]' בברכת 'קדוש אתה ונורא שמך' המוכרת לנו מראש השנה ויום כיפור. כמו כן מקור הנוסח 'לדור ודור נגיד גודלך' המופיע בנוסח איטליה בתפילת לחש ובנוסח אשכנז ונוסח תימן בחזרת הש"ץ - אף הוא מנוסח ארץ ישראל.
* שילוב [[פסוק]]ים רבים בתפילה. לדוגמה: ב[[ברכת תשובה|ברכת התשובה]]: "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה"<ref>יש שהעירו שלפי הירושלמי (ברכות א, ה) אין אומרים ברכה שכל תוכנו אינו אלא פסוק בלבד. יש בקטעי הגניזה שהוסיפו: 'כי שובו שובו אמרת לנו, ועל התשובה מראש הבטחתנו'.</ref>.
* תפילות החגים פתחו בנוסח אתה בחרת בישראל עמך ולא באתה בחרתנו, כמו כן הם הכילו בתוכם פסוקים רבים המבטאים את עניין החג. הבדל חשוב נוסף, תפילת מוסף כמעט לא הייתה שונה משאר תפילות החג{{הערה|1=מסכת סופרים פרק יט. וכן משמע מירושלמי (ברכות ד, ו) וכן בנוסחאות הגניזה המובאים בדניאל גולדשמידט ועזרא פליישר.}}. מאפיין חשוב נוסף, המבטא באופן מיוחד את התפילה ב[[ארץ ישראל]] בניגוד לתפילה ב[[גלות]] הוא אי אמירת המילים "יהי רצון שתעלינו בשמחה לארצנו" או "מפני חטאינו גלינו מארצנו" בתפילות המוסף של שבת וחג.
 
65

עריכות