שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תעתיק מקובל
==מוניזם==
{{הפניה לערך מורחב|מוניזם}}
'''מוניזם''', בניגוד לדואליזם, לא מקבל כל חלוקה בסיסית. חוסר נפרדות המציאות הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה המזרחית כבר אלפיים שנה, ב[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]] וה[[פילוסופיה סינית|סינית]], מוניזם הוא חלק מהבנת מושג החוויה. כיום, מרבית הצורות המקובלות של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי ה'''פיזיקליזם המוניסטי''' החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להיחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, [[אידאליזם]] גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. ברקלי האמין בצורה טהורה של אידאליזם. על פי גרסה מתוחכמת יותר, '''[[פנפסיכיזם]]''', חוויות ותכונות נפשיות עומדות בבסיס חוויות ותכונות פיזיקליות. גרסה זו על ידי [[אלפרד ווייטהד]] ו[[דיווידדייוויד גריפין]].
 
על פי ה'''[[פנומנליזם]]''' ייצוגים (או מידע חושים) של אובייקטים חיצוניים הוא כל מה שקיים. [[ברטרנד ראסל]] וה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] תמכו בגישה זו בתחילת המאה ה-20. אפשרות נוספת, היא לקבל את קיומו של חומר בסיסי אשר אינו פיזיקלי או נפשי, כך שהנפשי והפיזיקלי יהיו תכונות חומר נייטרלי. [[ברוך שפינוזה]] תמך בעמדה זו ו[[ארנסט מאך]] תרם להפצתה. '''מוניזם נייטרלי''' מזכיר דואליזם של תכונה.
 
====פונקציונליזם====
ה'''פונקציונליזם''' נוסח על ידי הילרי פטנאם ו[[ג'רי פודור]] בעקבות כישלון תורת הזהות. פטנאם ופודור תפסו מצבים נפשיים במונחים של תאוריה חישובית אימפירית. באותה תקופה, [[דיווידדייוויד ארמסטרונג]] ו[[דיווידדייוויד לואיס (פילוסוף)|דיווידדייוויד לואיס]] ניסחו פונקציונליזם התופס מושגים נפשיים של "[[פסיכולוגיה עממית]]" במונחים של תפקידים פונקציונלים. כמו כן, תורת המשמעות של [[ויטגנשטיין]] הובילה לגרסה של פונקציונליזם כ[[תורת משמעות]], ופותחה מאוחר יותר על ידי וילפריד סלרס וגילברט הרמן.
 
בתורות אלו מופיעה הטענה כי מצבים נפשיים מאופיינים על ידי יחסים עם מצבים נפשיים אחרים, קלטים חושיים ופלטים התנהגותיים. הפונקציונליזם מפשט את הפרטים של יישום פיזיקלי של מצב נפשי באמצעות אפיונו במונחי תכונה פונקציונלית לא נפשית. לדוגמה, [[כליה]] מאופיינת על פי ה[[רפואה]] על ידי התפקיד של סינון הדם ושמירת האיזון הכימי. על פי נקודת מבט זו, אין זה משנה אם היא תהיה עשויה מרקמה חיה, צינורות [[פלסטיק]] או שבבי [[צורן|סיליקון]]. מה שמשנה הוא תפקידה ויחסה למרכיבים אחרים.
'''פיזיקליזם לא-רדוקציוניסטי''' מחזיק בשתי עמדות: 1. פיזיקליזם הוא נכון ומצבים נפשיים חייבים להיות מצבים פיזיקליים. 2. כל ההיגדים הרדוקציוניסטים הם לא מספקים: מצבים נפשיים לא יכולים לעבור רדוקציה להתנהגות, מצבים מוחיים או מצבים פונקציונליים. בשל כך, עולה השאלה האם יכול להתקיים פיזיקליזם לא רדוקציוניסטי. [[מוניזם אנומלי|המוניזם האנומלי]] של [[דונלד דייווידסון]] הוא ניסיון לנסח פיזיקליזם מסוג זה.
 
דיווידסוןדייווידסון משתמש בטיעון ה'''[[נסמכות]]''' ('''supervenience'''): מצבים נפשיים נסמכים על מצבים פיזיקליים, אך לא יכולים לעבור רדוקציה אליהם. נסמכות לכן מתארת תלות פונקציונלית: לא יכול להיות שינוי בנפשי בלי שינויים ברדוקציביליות פיזיקלית לא פורמלית בין נפשי וכן פיזיקלי בלי רדוקציה אונטולוגית.
 
תאוריות פיזיקליות לא-רדוקציוניסטיות מנסות להחזיק בהבחנה אונטולוגית בין נפש וגוף ומנסות גם להגיע להסבר משביע רצון. הביקורת רואה מוטיבציה זו לעתים כפרדוקס ומצביעה על דומות ל'''[[אפיפנומנליזם]]'''. זאת מכיוון שהמוח נראה כגורם היסודי ולא הנפש.

תפריט ניווט