כרטיס אשראי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 36: שורה 36:


;"גיהוץ": הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
;"גיהוץ": הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
;"קריאה מגנטית": בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות [[שירותי בנק אוטומטיים|שב"א]].
;"קריאה מגנטית": בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעיתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות [[שירותי בנק אוטומטיים|שב"א]].
;"קריאה אלקטרונית": בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי כרטיסים המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להקיש מספר סודי על מנת להבטיח את זהותו, ולכן הוא נחשב בטוח יותר.
;"קריאה אלקטרונית": בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי כרטיסים המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להקיש מספר סודי על מנת להבטיח את זהותו, ולכן הוא נחשב בטוח יותר.


שורה 70: שורה 70:
==חסרונות, בעיות וביקורת==
==חסרונות, בעיות וביקורת==
===שליטה על הוצאות===
===שליטה על הוצאות===
קונים רבים מעידים, שהשימוש בכרטיסי אשראי גורם לניתוק ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] שחווה הקונה בין הקנייה והוצאת הכסף בפועל. זאת בניגוד לשימוש במזומנים שנתפס באופן מוחשי יותר כ"הוצאת כסף". כתוצאה מכך, הלקוחות מוצאים את עצמם מופתעים בסוף החודש לנוכח סכום החיוב בכרטיס האשראי. לכן בתוכניות המחנכות לשיפור השליטה על התקציב הביתי, ממליצים לעתים קרובות לבטל את כרטיסי האשראי או להימנע משימוש בהם, לפחות לתקופת זמן מסוימת.
קונים רבים מעידים, שהשימוש בכרטיסי אשראי גורם לניתוק ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] שחווה הקונה בין הקנייה והוצאת הכסף בפועל. זאת בניגוד לשימוש במזומנים שנתפס באופן מוחשי יותר כ"הוצאת כסף". כתוצאה מכך, הלקוחות מוצאים את עצמם מופתעים בסוף החודש לנוכח סכום החיוב בכרטיס האשראי. לכן בתוכניות המחנכות לשיפור השליטה על התקציב הביתי, ממליצים לעיתים קרובות לבטל את כרטיסי האשראי או להימנע משימוש בהם, לפחות לתקופת זמן מסוימת.


===מרמה בכרטיסי אשראי===
===מרמה בכרטיסי אשראי===
שורה 97: שורה 97:


== אמצעים חדשים לסליקת אשראי ==
== אמצעים חדשים לסליקת אשראי ==
לצד השימוש הגובר בכרטיס האשראי מפלסטיק, פותחו טכנולוגיות חדשות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://pci-blog.co.il/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%99/|כותרת=אמצעים מתקדמים לסליקת אשראי|אתר=pci-blog.co.il|תאריך=17 באפריל 2012}}}} המכונות לעתים "[[ארנק דיגיטלי]]" ומאפשרות סליקה באמצעות המכשיר הנייד ובאינטרנט, כדי לספק חוויית קניה מהירה יותר.
לצד השימוש הגובר בכרטיס האשראי מפלסטיק, פותחו טכנולוגיות חדשות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://pci-blog.co.il/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%99/|כותרת=אמצעים מתקדמים לסליקת אשראי|אתר=pci-blog.co.il|תאריך=17 באפריל 2012}}}} המכונות לעיתים "[[ארנק דיגיטלי]]" ומאפשרות סליקה באמצעות המכשיר הנייד ובאינטרנט, כדי לספק חוויית קניה מהירה יותר.


==== סליקה באינטרנט ====
==== סליקה באינטרנט ====

גרסה מ־14:09, 2 בינואר 2018

כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראי

כרטיס אשראי (Credit card) הוא סוג של כרטיס חיוב, המשמש כאמצעי תשלום חליפי למזומנים, כשלרוב הלקוח מחויב בו עבור העסקה במועד מאוחר ממועד ביצוע העסקה.

בישראל, מוסדר השימוש בכרטיסי אשראי באמצעות חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986.

על פי סקר הלמ"ס ל־2013, ל־84% ממשקי הבית בישראל ישנו לפחות כרטיס אשראי אחד, כאשר אחוז זה גבוה משמעותית בציבור היהודי בהשוואה לציבור הערבי[1].

היסטוריה

הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי מ-1887, "במבט לאחור", היה בין האזכורים הראשונים שניתן למצוא לתשלום באמצעות כרטיס.

בראשית המאה ה-20 היה נהוג שימוש ב"מטבעות גבייה" (charge coins) ואמצעים דומים שאינם מטבעות רגילים-אמצעי תשלום אלו ניתנו ללקוחות שהיה להם חשבון בעסקים כגון מלונות. לאמצעי תשלום אלו היה מספר החשבון וסימון של בית העסק. אמצעי זה איפשר להעתיק בזריזות ובדיוק את מספר החשבון וכך תהליך התשלום, שנעשה בכתב יד והיה חשוף לטעויות, קוצר והפך ליותר אמין. עם זאת, שם הלקוח לא הופיע על אמצעי זה ולכן ניתן היה לגנוב אותו ולעשות בו שימוש לרעה. במהלך שנות השלושים, סוחרים עברו לאמצעי אחר ששמו Charga-plate שהיה נהוג עד לסוף שנות החמישים. ב-1934 אמריקן איירליינס ואיגוד התעבורה האווירית השיקו כרטיס לטיסות אוויריות, שהפך ב-1948 למקובל בכל חברות איגוד התעבורה האווירית הבינלאומי. ב-1950 חברת דיינרס קלאב יצרה את כרטיס החיוב הראשון ל"שימוש כללי" וב-1958 חברת אמריקן אקספרס יצרה רשת בינלאומית של כרטיסי חיוב שהפכה בהמשך לרשת כרטיסי אשראי.

עד 1958 היו פעילים כרטיסי חיוב שונים שהנפיקו סוחרים וכן היו ניסיונות שונים של בנקים בארצות הברית להשיק כרטיסים אך אלו כשלו משום שסוחרים לא מיהרו לאמץ כרטיס שהיה בשימוש של מעט לקוחות ולקוחות לא אימצו משום שהיו בשימוש של מעט סוחרים. בספטמבר 1958 בנק אוף אמריקה השיק את הכרטיס BankAmericard שהיה הכרטיס הראשון שאומץ בהצלחה. הכרטיס הושק בפרזנו שבקליפורניה, בה 45 אחוז מתושבי העיר היו לקוחות הבנק-הבנק שלח כרטיסים בו זמנית ל-60 אלף התושבים וכך הסוחרים השתכנעו לאמץ אותו. בנקים נוספים הוציאו ברישיון את אותו הכרטיס בארצות הברית ובהמשך מסביב לעולם וב-1976 כל בעלי הרישיון להנפקת הכרטיס התאחדו תחת המותג "ויזה". ב-1966 קבוצת בנקים התאחדו והשיקו את "Master Charge" (שקדם ל"Mastercard") כדי להתחרות ב-BankAmericard וב-1969 הצטרף אליהם הבנק סיטיבנק ואיחד את הכרטיס "Everything Card" שלו. ב-1966 הושק באנגליה כרטיס האשראי הראשון מחוץ לארצות הברית.

עד למחשוב התהליך, הרכש באמצעות כרטיס אשראי היה מסורבל ביותר-בכל רכש, הסוחר היה צריך להתקשר לבנק, משם התקשרו לחברת האשראי, שם העובד היה צריך לחפש את שם הלקוח ידנית ולבדוק את מאזן האשראי שלו. ב-1973 חברת ויזה מחשבה את התהליך וקיצרה את זמן העסקה משמעותית לפחות מדקה.

מאפייני כרטיסי אשראי

כרטיס אשראי יכול להיות מונפק פיזית, לרוב בצורת כרטיס פלסטיק עם פס מגנטי או שבב המכילים את נתוני הזיהוי, או להיות וירטואלי, כך שישמש כנתון הנמסר לצורך חיוב בעסקאות הנעשות באינטרנט או בשיחת טלפון.

גודל כרטיס אשראי, על פי תקן ISO/IEC 7810 ID-1 הוא 85.60 על 53.98 מילימטר ופינות מעוגלות ברדיוס 2.88 עד 3.48 מילימטר.

בישראל, במרבית כרטיסי האשראי הלקוח מחויב בכל התשלומים במועד חודשי קבוע לפי בחירתו, כלומר משמשים ככרטיס לחיוב דחוי (Deferred Charges). עבור האשראי, מיום ביצוע העסקה ליום החיוב החודשי הלקוח אינו מחויב בריבית. אשראי זה ממומן מהעמלה שמשלם הספק לחברת כרטיסי האשראי. אפשר לקבל אשראי נוסף באמצעות עסקאות דחויות שעליהן משלם הלקוח ריבית. עם זאת, חשוב להבדיל בין עסקת תשלומים שבה המוכר מעניק את האשראי, והיא אינה נושאת ריבית (למעט העמלה), לבין עסקת קרדיט שבה חברת האשראי מעניקה את האשראי ועל כן היא נושאת ריבית.

במדינות רבות בעולם, הסוג הנפוץ של כרטיסי האשראי הוא "כרטיס אשראי מתגלגל" (Revolving Credit Card). בכרטיס כזה הלקוח אינו מחויב אוטומטית בסכום המלא בתאריך חיוב קבוע, אלא יכול לבחור להיות מחויב או לשלם רק סכום מסוים ולדחות את יתר התשלום. תמורת האשראי הזה משלם הלקוח ריבית. כרטיס אשראי מתגלגל הוא למעשה מסלול אשראי גמיש חלופי למשיכת יתר בנקאית. כרטיסים כאלה משווקים בישראל בשנים האחרונות תחת המותגים "Multi" (של לאומי קארד), "More" (של ישראכרט) ו-"CalChoice" (בעבר "Active") (של Cal).

אופן השימוש בכרטיסי אשראי

בשעה שהלקוח משלם על קנייה באמצעות כרטיס האשראי, חברת האשראי מעבירה את הכסף לספק הסחורה בהתאם לתנאי הסכם הסליקה בין השניים, ואילו הלקוח מחויב על פי רוב במועד דחוי.

בית העסק יזוכה באופן מיידי או תוך זמן קצר מהנהוג בדרך כלל כאשר העסקה חויבה בכרטיס חיוב מיידי שאינו כרטיס אשראי; כשמדובר בעסקה מחו"ל עליה, בתור ברירת-מחדל, לא ניתן אשראי שוטף בחינם; כשמדובר בעסקת אשראי נושאת ריבית מטעם חברת האשראי.

בנוסף, מציעות חברות האשראי תוכניות המאפשרות לבית העסק מועדי זיכוי גמישים ושירותי ניכיון למיניהם, המקדימים את מועד הזיכוי הסטנדרטי תמורת עלות נוספת. קיימות בשוק הישראלי גם חברות ייעודיות המתמחות בשירותים אלו.

רישום פרטי העסקה

בעת עריכת עסקה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב אחר, יש לרשום את הפרטים הבאים: זיהוי המוכר, שאותו יש לזכות; זיהוי הקונה, שאותו יש לחייב; סכום העסקה, ותאריך. בעסקאות פנים אל פנים הרישום נעשה באחת מהשיטות הבאות:

"גיהוץ"
הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.
"קריאה מגנטית"
בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעיתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות שב"א.
"קריאה אלקטרונית"
בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי כרטיסים המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להקיש מספר סודי על מנת להבטיח את זהותו, ולכן הוא נחשב בטוח יותר.

שיטות הקריאה המגנטית והאלקטרונית יעילות במידה ניכרת משיטת הגיהוץ, מספר הטעויות נמוך יותר, והספק יכול, ברוב המקרים, לבקש את אישור חברת כרטיסי האשראי לעסקה באופן אוטומטי. שיטת הגיהוץ משמשת עסקים קטנים, החוסכים בדרך זו את השקעה ברכישת הציוד הדרוש לקריאה מגנטית, וכן כגיבוי בעסקים המשתמשים בקריאה מגנטית, למקרה שבו הפס המגנטי מתגלה כבלתי קריא.

שימוש נוסף בשיטה הידנית נועד למקרים בהם המוכר איננו מעוניין להזרים את העסקה לחיוב באופן מיידי (למשל, בעת שימוש בכרטיס אשראי כפקדון או כאשר המוכר מעוניין לחייב את הלקוח רק לאחר אספקת הסחורה כאשר היא איננה מיידית)

אישור העסקה

לפי הנהלים בחברת האשראי, במקרה של רכישה בסכום גבוה, ובכל מקרה של פעולה שלא במעמד הלקוח (כמו בטלפון, בדואר, באינטרנט, או במכונות ממכר אוטומטיות) נדרש אישור של חברת האשראי לעסקה, כדי לוודא שהכרטיס בתוקף ושגובה האשראי של הלקוח מאפשר עסקה כזו.

במערכות מודרניות אישור כזה נעשה באופן אוטומטי באמצעות תקשורת מחשבים. בחלק מבתי העסק הוא נעשה בפעולה בכל סכום, ובאחרים - רק בעסקאות מעל סכום מסוים, או כאשר סך העסקאות היומיות בבית העסק עולה על סכום מסוים. קיים גם פרמטר ביטחון נוסף, לפיו אחת למספר עיסקאות יידרש אישור לעסקה, גם אם סכום העסקה נמוך מ"תקרת ספק". פרמטר זה נקבע על ידי חברת האשראי ולא נמסר לבעל העסק, והא נועד למנוע אפשרות של פיצול עסקה בסכום גבוה למספר עיסקאות הנמוכות מ"תקרת ספק" על ידי בעל העסק.

במערכות ישנות, כאשר הקריאה נעשית באמצעות גיהוץ, בית העסק מבצע את האישור באמצעות שיחה טלפונית למוקד של חברת האשראי.

רישום ואישור עסקה בפעולות מקוונות

כאשר משתמשים בכרטיס אשראי כדי לשלם באמצעות האינטרנט, הלקוח מעביר את פרטי כרטיס האשראי לספק. כדי למנוע גניבת פרטי הכרטיס, רצוי שהתקשורת בשלב זה תהיה מאובטחת; האבטחה היא באחריות בעל האתר, ומשתמש האתר צריך לבדוק שהוא משלם באמצעות אתר מאובטח (או לחלופין להסתכן בתשלום באמצעות אתר לא מאובטח). בעל האתר מעביר את הנתונים לחברת כרטיסי האשראי באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח שמסופק על ידי החברה, והיא מחזירה לו הודעה הכוללת אישור או דחייה של העסקה.
ניתן להשתמש בכרטיס האשראי גם באמצעות טלפון. הלקוח מספק את פרטי כרטיס האשראי ופרטים מזהים.
עסקאות באמצעות אינטרנט או טלפון נקראות עסקאות עם מסמך חסר, זאת משום שללקוח לא מופק העתק של מסמך העסקה הנושא את חתימתו. הסיכון בביצוע עסקה עם מסמך חסר, עשוי להיות גבוה יותר, בהיעדר אפשרות של הוכחת פרטי העסקה באמצעות מסמך חתום.

הנפקה וסליקה

יש להבחין בין שירות הנפקת כרטיסי האשראי לבין שירות סליקת כרטיסי אשראי. בעת ביצוע עסקה בין לקוח לבית עסק הלקוח מקבל סחורה או שרות. חברת כרטיסי האשראי הנמצאת בהסדר סליקה עם בית העסק מעבירה לבית העסק את תמורת העסקה בניכוי "עמלת בית עסק". חברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס ללקוח מעבירה את תמורת העסקה בניכוי עמלה צולבת לחברה הסולקת וגובה את תמורת העסקה מהלקוח. הרוווח של החברה הסולקת הוא מרווח הסליקה (כלומר, ההפרש בין עמלת הסליקה שהתקבלה מבית העסק לבין העמלה הצולבת ששולמה לחברה המנפיקה). תיתכן גם אפשרות שהחברה היא גם "סולקת" וגם "מנפיקה", וזאת אם הלקוח והעסק משתייכים לאותה חברת אשראי.

חברות האשראי יצרו במשותף את תקן PCI DSS, שנועד כדי להבטיח סליקת אשראי בטוחה בעסקים לצורך אבטחת מידע לארגונים העוסקים בפרטי כרטיסי אשראי. התקן מוגדר על ידי מועצת PCI, אשר הוקמה כדי להגביר את השליטה בנתוני אשראי ולהפחית את הסיכון להונאות כרטיס האשראי הנגרמות מחשיפה לא מבוקרת של נתונים.

יתרונות השימוש בכרטיסי אשראי

מרבית יתרונות כרטיס האשראי משותפים לכרטיסי אשראי ולכרטיסי חיוב אחרים, כמו כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים. מבחינת הלקוח השימוש בכרטיס חיוב חוסך את הצורך לשאת מזומנים או המחאות, ולכן הוא בטוח יותר. היות שהלקוח מקבל דיווח על כל הקניות שהוא מבצע בכרטיס אשראי, השימוש בכרטיס אשראי יכול לסייע לו לעקוב אחרי הוצאותיו ולבטל חיובים במקרה של אי-קבלת מוצרים. גם בית העסק נהנה מביטחון רב יותר, כי הוא פטור מהסיכון של חוסר כיסוי הכרוך בהמחאות של אדם פרטי, ומהסיכון של שוד הכרוך בתשלום במזומנים. נחסך לו גם המאמץ הכרוך בגביית המחאות מלקוחות. כרטיסי חיוב מאפשרים גם רכישה באמצעות הטלפון והאינטרנט, תוך מתן פרטי כרטיס האשראי כאמצעי תשלום. צורות רכישה אלה אינן מתאפשרות ברכישה במזומנים או בהמחאה.

יתרון נוסף בשימוש בכרטיסי אשראי הוא באפשרות שהם מעניקים ללקוח לדחות את התשלומים, אם עד סוף החודש, ואם לזמן רב יותר. זאת באמצעות עסקאות תשלומים או באמצעות כרטיסי אשראי מתגלגל.

כרטיסי אשראי מסוימים מעניקים ללקוחותיהם הנחות ומתנות, כגון ביטוח נסיעות לחו"ל חינם או הנחות בכניסה למוסדות תרבות. בארצות הברית קיימים כרטיסי אשראי המכונים "Cash Back" המחזירים ללקוחות 1%-5% מסך הקניות הנעשות בהם. האפשרות הזו מוגבלת בישראל וקיימת בעיקר בכרטיס American Express Blue (בו ההחזר נע בין 0.25% לאחוז, לפי סכום ומאפייני ההוצאות החודשיות[2]), או בכרטיסי מועדון, עבור רשתות המועדון.

חסרונות, בעיות וביקורת

שליטה על הוצאות

קונים רבים מעידים, שהשימוש בכרטיסי אשראי גורם לניתוק הפסיכולוגי שחווה הקונה בין הקנייה והוצאת הכסף בפועל. זאת בניגוד לשימוש במזומנים שנתפס באופן מוחשי יותר כ"הוצאת כסף". כתוצאה מכך, הלקוחות מוצאים את עצמם מופתעים בסוף החודש לנוכח סכום החיוב בכרטיס האשראי. לכן בתוכניות המחנכות לשיפור השליטה על התקציב הביתי, ממליצים לעיתים קרובות לבטל את כרטיסי האשראי או להימנע משימוש בהם, לפחות לתקופת זמן מסוימת.

מרמה בכרטיסי אשראי

ככל אמצעי תשלום, גם כרטיסי אשראי חשופים למעשי מרמה. במקרה של הונאה בכרטיס אשראי, עיקר הנזק מוסב לחנות בה בוצעו הרכישות ולחברת האשראי, ואילו בעל הכרטיס נושא בנזק קטן יחסית (אם בכלל). במקרה של גניבת כרטיס אשראי, למשל, קובע חוק בישראל כי "הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה על גניבה".

חברות האשראי מקדישות מאמצים מרובים לאיתור מהיר של מעשי מרמה, אך הן אינן מפרסמות נתונים על היקף הנזק הנגרם להן. חלק מאמצעי איתור הגניבה המוקדמים של חברות האשראי הוא בשיטות סטטיסטיות של כריית מידע, על ידי בחינת קנייה מוחשית מול צפי קנייה של אותו לקוח, לפי פרופיל התנהגות צרכנית שנבנה לו. לדוגמה, אם הלקוח רוכש כביכול מוצרי אלקטרוניקה בשווי עשרות אלפי שקלים במהלך כמה ימים, הוא עשוי להיתקל בהקפאה של הכרטיס או לקבל שיחה טלפונית ממוקד האבטחה של חברת האשראי, לברור האם הוא עושה שימוש מודע בכרטיסו, או שכרטיסו נגנב מאחזקתו.

בעבר, בראשית ימי האינטרנט, קישורם הלא מאובטח לאינטרנט של מאגרי נתונים המכילים פרטים של כרטיסי אשראי היווה גורם סיכון ניכר לגניבה רחבת היקף של פרטי הכרטיסים. בפרטים אלה נעשה שימוש בעת ביצוע רכישות מקוונות.

עמלות

רווחי חברות האשראי מתחלקים לשניים:

  • עמלות שהיא גובה ממקבלי התשלום (המוכרים)
  • עמלות, דמי שימוש וריבית במקרה של שימוש באשראי הנגבים מבעלי הכרטיסים (הקונים)

מותגי כרטיסי אשראי בעולם

כרטיס האשראי הראשון לשימוש כללי היה דיינרס קלאב, שהונפק לראשונה בארצות הברית ב-1950. בשנת 1958 נכנסו לשוק המתחרים הראשונים, אמריקן אקספרס, קרט בלנש ובנק אמריקארד (לימים ויזה). ב-1967 הונפקו לראשונה כרטיסי מאסטר-צ'ארג', ששמם שונה לאחר מכן למסטרקארד. מותגים אלה הפכו למותגים בינלאומיים באמצעות רכישה של חברות זרות וכן באמצעות הנפקת זיכיונות מקומיים. לדוגמה, מסטרקארד רכשה את אקסס קארד הבריטית ואת יורופיי האירופאית, שהנפיקה את כרטיסי יורוקארד. מותגים אלה הוחלפו במותג מאסטרקארד. בישראל, כל הכרטיסים משווקים באמצעות זיכיונות (ראו להלן).

לצד כרטיסים בעלי תפוצה עולמית אלה, ממשיכים להתקיים מותגים מקומיים חזקים במקומות שונים בעולם. לדוגמה, הכרטיס הרביעי בתפוצתו בארצות הברית הוא כרטיס דיסקבר (Discover), שאינו מונפק וכמעט שאינו מכובד מחוץ לה. מותג נוסף הוא JCB היפני (Japan Card Bank).

שוק כרטיסי האשראי בישראל

ערך מורחב – כרטיסי אשראי בישראל

כרטיסי אשראי הוצעו לתושבי ישראל לראשונה בשנות השבעים על ידי חברת דיינרס קלאב ישראל, ברישיון מדיינרס קלאב העולמית. כיום בישראל ישנן שלוש חברות המנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי:

אמצעים חדשים לסליקת אשראי

לצד השימוש הגובר בכרטיס האשראי מפלסטיק, פותחו טכנולוגיות חדשות[3] המכונות לעיתים "ארנק דיגיטלי" ומאפשרות סליקה באמצעות המכשיר הנייד ובאינטרנט, כדי לספק חוויית קניה מהירה יותר.

סליקה באינטרנט

תוכנות סליקה מקוונות מאפשרות לבעלי עסקים לבצע את הסליקה אל תוכנת האינטרנט שלהם, ללא צורך להחזיק ציוד יקר כגון קופה, ולשלם דמי אחזקה והתקנה נמוכים בהרבה מאשר באפשרויות מסורתיות.

סליקה בסמארטפון

באמצעות אפליקציה מאובטחת ניתן להזין את כרטיס אשראי של הלקוח ולבצע חיוב גם ללא קו נייח. תוספים לאייפון ולמכשירים ניידים אחרים (טאבלטים וסמארטפונים) מאפשרים עבודה עם קורא כרטיסים מגנטי ואף מדפסות זעירות המאפשרות הדפסת שובר עסקה.

סליקה באמצעות QR CODE

קוד ה-QR מהווה אבן דרך בסליקה בדרכים. סליקה של הברקוד המופיע על גבי מודעות מוביל את הגולש לעמוד תשלום, בו הוא יכול להזמין את המוצר. על אף הנוחות שהשיטה מציעה ברכישה של מוצרים, יש מספר חסרונות בשיטה. הבעיה העיקרית היא שלא קיימת אפליקציה אחת מרכזית לסליקה שאיתה עובדות כל החברות, וכי כמעט כל חברה שמנסה להציע סליקה באמצעות QR CODE עובדת מעט אחרת.

סליקה באפליקציה

שימוש באפליקציה כדי לסלוק כרטיסי אשראי נעשה באמצעות שליחת קוד עסקה למכשיר הנייד והצגתו למוכר. האפליקציה המסחרית הראשונה בישראל, MyCheck, לתשלום בבתי קפה ומסעדות הושקה באוגוסט 2012.

פיי-פס - סליקה באמצעות מדבקה

שיטה ניסיונית לסליקה באמצעות מדבקה המונחת על מכשיר הסלולר. נראה שמדובר בשיטת ביניים, בין התשלום האמיתי בסלולר לבין כרטיס אשראי. השיטה שנכנסה לתקופת ניסיון במספר מקומות בישראל במהלך חודש יוני 2012. בהם סניפי ארקפה וארומה. המגבלה של השיטה היא הצורך של בית העסק לאמץ סורק מיוחד, ומצד שני קיימת בעיית אבטחת מידע מכך שאין צורך בסיסמה או זיהוי נוסף לצורך העסקה (טלפון גנוב יכול לשמש מיידית לצורך ביצוע רכישות).

טכנולוגיית NFC תקשורת טווח אפס

ראשי תיבות של Near Field Communications. מדובר בטכנולוגיה המשולבת בטלפונים סלולריים, אביזרים אלקטרוניים כמו אוזניות אלחוטיות ומכשירי סליקה. מאפשרת תקשורת בטווח קצר לצורכי תשלום או העברת מידע מאובטח בין מכשירים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק כרטיסי חיוב, באתר ויקיטקסט
  • חקיקה ופסיקה

    הערות שוליים