קשר יוני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Hmjeh1112 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
אין תקציר עריכה
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Legame ionico fra sodio e cloro.svg|350px|שמאל]]
[[קובץ:Legame ionico fra sodio e cloro.svg|350px|שמאל]]8
8'''קשר יוני''' הוא סוג של [[קשר כימי]] חזק 8ךךל8םבים888פףךם8888ן [[יו8ן|יונים]] בעלי [[מטען חשמלי]] ףחיובי ([[קטיון|קטיונים]]) ובעלי מטען שלילי ([[ך|אניונים]]). הקשר נוצר כתוצאה מ8משיךכה ףל-סטטית בין שני המטענים, על פי [[חוק קולון]]. בדרך כלל, הקשרים היונים מובילים ליצירת [[סריג יוניך7]] מסודר כגון [[מלח (כימיה)|מלח]]. דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן, [[מלח בישול|נתרן כלו8788ריד]], המורכב מקטיונים של [[נתרן]] היוצרים קשרים יונים עם אניונים של [[כלור]].


קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי ב[[אלק8טרושליליות]] ש7ל שני ה[[יסוד כימי|יסודות]] הנפגשים, המ8888898ודדת את השאיפה לקבל אלקטרון על מנת להשלים את8ללםלפ [[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] האחרונה ("קליפת האטום"). בדרך כלל היסודות הם אטומי [[מתכות]], הנוטים למסור אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות נמוכה) ולהפוך לקטיונים בעלי מטען חיובי, ואטומים של [[אל-מתכות]], הנוטים לקבל אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות גבוהה) ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי.
'''קשר יוני''' הוא סוג של [[קשר כימי]] חזק בין [[יון|יונים]] בעלי [[מטען חשמלי]] חיובי ([[קטיון|קטיונים]]) ובעלי מטען שלילי ([[אניון|אניונים]]). הקשר נוצר כתוצאה ממשיכה אלקטרו-סטטית בין שני המטענים, על פי [[חוק קולון]]. בדרך כלל, הקשרים היונים מובילים ליצירת [[סריג יוני]] מסודר כגון [[מלח (כימיה)|מלח]]. דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן, [[מלח בישול|נתרן כלוריד]], המורכב מקטיונים של [[נתרן]] היוצרים קשרים יונים עם אניונים של [[כלור]].

קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי ב[[אלקטרושליליות]] של שני ה[[יסוד כימי|יסודות]] הנפגשים, המודדת את השאיפה לקבל אלקטרון על מנת להשלים את [[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] האחרונה ("קליפת האטום"). בדרך כלל היסודות הם אטומי [[מתכות]], הנוטים למסור אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות נמוכה) ולהפוך לקטיונים בעלי מטען חיובי, ואטומים של [[אל-מתכות]], הנוטים לקבל אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות גבוהה) ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי.


ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של [[קשר קוולנטי קוטבי]], שלמעשה, בסריג יוני אין הפרדה מלאה בין הקטיונים לאניונים, וישנה שותפות כלשהי (מזערית, אם כן) באלקטרונים ביניהם ולכן מטענם אינו שלם לגמרי. [[כללי פג'נס]] מאפשרים להעריך עד כמה הקשר יוני טהור או שיש לו אופי קוולנטי חלקי בהתאם למטען הפורמלי ולרדיוס היונים. כאשר [[מסיסות|ממיסים]] את הסריג היוני בתמיסה כלשהי, נשבר הקשר היוני ונפרדים הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם.
ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של [[קשר קוולנטי קוטבי]], שלמעשה, בסריג יוני אין הפרדה מלאה בין הקטיונים לאניונים, וישנה שותפות כלשהי (מזערית, אם כן) באלקטרונים ביניהם ולכן מטענם אינו שלם לגמרי. [[כללי פג'נס]] מאפשרים להעריך עד כמה הקשר יוני טהור או שיש לו אופי קוולנטי חלקי בהתאם למטען הפורמלי ולרדיוס היונים. כאשר [[מסיסות|ממיסים]] את הסריג היוני בתמיסה כלשהי, נשבר הקשר היוני ונפרדים הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם.

גרסה מ־22:44, 6 בינואר 2018

8

8קשר יוני הוא סוג של קשר כימי חזק 8ךךל8םבים888פףךם8888ן יונים בעלי מטען חשמלי ףחיובי (קטיונים) ובעלי מטען שלילי (אניונים). הקשר נוצר כתוצאה מ8משיךכה ףל-סטטית בין שני המטענים, על פי חוק קולון. בדרך כלל, הקשרים היונים מובילים ליצירת סריג יוניך7 מסודר כגון מלח. דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן, נתרן כלו8788ריד, המורכב מקטיונים של נתרן היוצרים קשרים יונים עם אניונים של כלור.

קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי באלק8טרושליליות ש7ל שני היסודות הנפגשים, המ8888898ודדת את השאיפה לקבל אלקטרון על מנת להשלים את8ללםלפ רמת האנרגיה האחרונה ("קליפת האטום"). בדרך כלל היסודות הם אטומי מתכות, הנוטים למסור אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות נמוכה) ולהפוך לקטיונים בעלי מטען חיובי, ואטומים של אל-מתכות, הנוטים לקבל אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות גבוהה) ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי.

ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של קשר קוולנטי קוטבי, שלמעשה, בסריג יוני אין הפרדה מלאה בין הקטיונים לאניונים, וישנה שותפות כלשהי (מזערית, אם כן) באלקטרונים ביניהם ולכן מטענם אינו שלם לגמרי. כללי פג'נס מאפשרים להעריך עד כמה הקשר יוני טהור או שיש לו אופי קוולנטי חלקי בהתאם למטען הפורמלי ולרדיוס היונים. כאשר ממיסים את הסריג היוני בתמיסה כלשהי, נשבר הקשר היוני ונפרדים הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם.

כל מטען חשמלי משרה סביבו במרחב שדה אלקטרוסטטי אחיד. לכן הקשר הנוצר בין היונים, אינו מכוון לאורך הציר המקשר ביניהם בלבד, אלא כל יון מושך אליו את כל היונים בעלי המטען הנגדי הנמצאים סביבו.

כדוגמה נוספת, נסתכל בדו נתרן חמצני, Na2O (תחמוצת הנתרן), הנוצרת על ידי תגובה בין אטומי נתרן ואטומים של חמצן. לאטום החמצן שישה אלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה, ולכן דרושים שני אלקטרונים על מנת שהוא יקבל מבנה של גז אציל (Ne).

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.