המפוזר מכפר אז"ר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←הסיפור: תקלדה |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
ונשאר בזו העיר |
ונשאר בזו העיר |
||
בוקר ערב צהריים |
בוקר ערב צהריים |
||
רחוקה ירושלים}}בנוסח המקורי של הסיפור, שפורסם בשנת 1943 נוסע המפוזר למצרים, אז נסיעה כזו עוד הייתה אפשרית. אולם במהדורה של |
רחוקה ירושלים}}בנוסח המקורי של הסיפור, שפורסם בשנת 1943 נוסע המפוזר למצרים, אז נסיעה כזו עוד הייתה אפשרית. אולם במהדורה של 1968 שינתה את סיום הסיפור והמפוזר נוסע בין שתי הערים המרכזיות בישראל, תל אביב וירושלים{{הערה|שם=ref5}}. |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־16:44, 23 בינואר 2018
המפוזר מכפר אז"ר הוא ספר ילדים שכתבה ואיירה לאה גולדברג. הסיפור מספר את קורותיו של אדם מכפר אז"ר הנוסע באוטובוס אל העיר ומשם ברכבת. הספר מתבסס על יצירה רוסית בשם "המפוזר מרחוב הבריכה" פרי עטו של הסופר היהודי-רוסי סמואיל מרשק שיצאה לאור בשנת 1932.
המהדורה הראשונה של ספר זה יצאה בשנת 1943 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואיירה אותה לאה גרונדינג[1]. המהדורה המוכרת של הספר, בלוויית איוריה של גולדברג עצמה יצאה לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1968.
עיבוד ראשון ליצירה הופיע כסדרת קומיקס בדבר לילדים, כרך י' חוברת 17 ב-תרצ"ט (1939) בשם "המפוזר מהר ההר". כעבור חודשים אחדים פרסמה לאה גולדברג באותה במה סיפור מחורז אחר, בהמשכים, על אלעזר המפוזר מכפר אז"ר. כפר אז"ר הוא מושב שהיה שייך באותה תקופה למועצה אזורית אפעל (כיום הוא חלק מהעיר רמת גן). נקרא על שמו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. האגדות מספרות שמשלחת של תושבי כפר אז"ר פנתה אל המשוררת בבקשה לשנות את שם הסיפור כדי לא לפגוע בשמו הטוב של היישוב. הסיפור הופיע בכרכי דבר לילדים תחת השם "המפוזר מהר ההר". אולם כאשר יצא כספר נקרא בשמו המקורי[2].
בשנת 2009 משה בן שושן ביים הצגה על בסיס הסיפור, בהפקת "התיאטרון הארצי לנוער".
בכניסה לכפר אז"ר יש סלע שעליו חקוק ציטוט מהסיפור. בחולון יש גן סיפור "המפוזר מכפר אז"ר.
מהדורה חדשה של הספר, בלווית איוריה של נטלי וקסמן שנקר יצאה בהוצאת עם עובד בשנת 2011 במלאת מאה שנים להולדתה של גולדברג[3].
הסיפור
הסיפור, הכתוב בחרוזים, מספר על אדם מבולבל אשר אינו מסוגל לעשות דברים רבים כפי שהוא אמור אלא בצורה מבולבלת:
קם בבוקר המפוזר
ויושב על המיטה
ושואל ישנתי כבר
או שכבתי זה עתה
זה שבחלון זורח
שמו הוא שמש או ירח
עת לקום או עת לישון
לא כתוב על השעון
בסיפור חפצה נפשו של המפוזר לנסוע לירושלים, דבר הנשמע פשוט. אולם בסופו של דבר הוא נשאר בתל אביב כאשר הוא נמצא בקרון בילום, ואת סופו לא ניתן לדעת משום שהוא חושב שהוא נוסע, בשעה שהקרון בכלל לא זז:
את סופו אין איש יודע
את קיצו אין איש מכיר
כנראה הוא עוד נוסע
ונשאר בזו העיר
בוקר ערב צהריים
רחוקה ירושלים
בנוסח המקורי של הסיפור, שפורסם בשנת 1943 נוסע המפוזר למצרים, אז נסיעה כזו עוד הייתה אפשרית. אולם במהדורה של 1968 שינתה את סיום הסיפור והמפוזר נוסע בין שתי הערים המרכזיות בישראל, תל אביב וירושלים[1].
קישורים חיצוניים
- מאיה ערד, "הנה כך הוא המפוזר", השוואה בין "המפוזר מרחוב הברֵכה" מאת סמואיל מרשק לבין "המפוזר מכפר אז"ר", מתוך גיליון הו! מס' 1, באתר "טקסט"
- דוד רפ, ניצחונו של הלוזר, באתר הארץ, 15 במאי 2011
- ישי קרוב, יום הולדת למפוזר מכפר אז"ר, באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2011
- תומר ולמר, "המפוזר מכפר אז"ר" עולה לכיתה א', באתר ynet, 11 באוגוסט 2011
- איתמר לוי, על גלגוליו של "המפוזר מכפר אז"ר" באתר הספרייה הלאומית
- דורית גני, על "הַמְפֻזָּר", ועל לאה שלא הכרתם, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 14 בינואר 2018 (על המהדורה הראשונה והמאיירת לאה גרונדיג)
- שמעונה פוגל, גלגוליו של הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר, באתר הספריה הלאומית, ינואר 2018
- שמעונה פוגל, למוסקבה? למצרים? לירושלים? לבירור מהותו של המפוזר מכפר אז"ר במקור ובתרגום
- אלעזר המפוזר, דבר לילדים 1939
- המפוזר מהור ההר, דבר לילדים 1938
הערות שוליים
- ^ 1 2 המפוזר מכפר אז"ר, באתר www.kibutz-poalim.co.il
- ^ גלגוליו של המפוזר מכפר אז"ר - המשך, באתר web.nli.org.il
- ^ המפוזר מכפר אז"ר / לאה גולדברג, הוצאת עם עובד, באתר www.am-oved.co.il