לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ג'מבטיסטה דלה פורטה"

אין תקציר עריכה
(בוט - מחליף 'שוויצריה' ב'שווייץ')
[[תמונה:Dellaporta.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ג'מבטיסטה דלה פורטה]]
'''ג'מבטיסטה דלה פורטה''' ([[1535]] - [[4 בפברואר]] [[1615]] Giambattista della Porta, נקרא גם: Giovanni Battista Della Porta) היה מלומד, [[מדען]] ומחבר [[מחזה|מחזות]] [[נאפולי|נפוליטאני]], שחי ב[[איטליה]] בתקופת ה[[רפורמציה]], בראשית [[המהפכה המדעית]]. בן למשפחת אצולה, דלה פורטה העביר את מרבית זמנו בניסיונות מדעיים. הוא נהנה מהשכלה רחבה לא-פורמאליתפורמלית, אותה רכש ממורים ומלומדים איתם נפגששפגש. עבודתו הידועה ביותר פורסמה לראשונה בשנת [[1558]], תחת הכותרת ''Magiae Naturalis'' (קסמי הטבע). בספר זה הוא מסכם דלה פורטה מגוון רחב של נושאים אותםשאותם למד, הכולליםבהם מחקרים על: פילוסופיה מיסטית, [[אסטרולוגיה]], [[אלכימיה]], [[מתמטיקה]], [[מטאורולוגיה]] ו[[מדעי הטבע]].
 
בשנת [[1563]] פרסם דלה פורטה את ספרו ''De Furtivis Literarum Notis'', עבודה שעוסקת ב[[קריפטוגרפיה|קְרִיפְּטוֹגְרָפיה]]. בשנת [[1586]] פרסם דלה פורטה עבודה העוסקת ב[[פיזיונומיה]], חיבור אשר השפיע על ה[[כומר]] [[שווייץ|השוויצרי]] [[יוהן קספר לווטר]] (Johann Kaspar Lavater 1741-1801). דלה פורטה כתב על מגוון רחב של נושאים במהלך חייו. בין עבודותיו, למשל, מצויה [[אנציקלופדיה]] חקלאית בשם ''Villa'' , כמו גם עבודות ב[[מטאורולוגיה]], [[אופטיקה]] ו[[אסטרונומיה]].
'''ג'מבטיסטה דלה פורטה''' ([[1535]] - [[4 בפברואר]] [[1615]] Giambattista della Porta, נקרא גם: Giovanni Battista Della Porta) היה מלומד, [[מדען]] ומחבר [[מחזה|מחזות]] [[נאפולי|נפוליטאני]], שחי ב[[איטליה]] בתקופת ה[[רפורמציה]], בראשית [[המהפכה המדעית]]. בן למשפחת אצולה, דלה פורטה העביר את מרבית זמנו בניסיונות מדעיים. הוא נהנה מהשכלה רחבה לא-פורמאלית, אותה רכש ממורים ומלומדים איתם נפגש. עבודתו הידועה ביותר פורסמה לראשונה בשנת [[1558]], תחת הכותרת ''Magiae Naturalis'' (קסמי הטבע). בספר זה הוא מסכם מגוון רחב של נושאים אותם למד, הכוללים מחקרים על: פילוסופיה מיסטית, [[אסטרולוגיה]], [[אלכימיה]], [[מתמטיקה]], [[מטאורולוגיה]] ו[[מדעי הטבע]].
 
בשנות חייו המאוחרות אסף דלה פורטה דגימות נדירות וגידל צמחים אקזוטיים. בעבודתו ''Phytognomica'' ערך רשימה של [[צמח|צמחים]] בהתאמה לפי מיקומם ה[[גיאוגרפיהגאוגרפיה|הגיאוגראפיגאוגרפי]]. ב[[מוזיאון]] הפרטי שלו ביקרו עוברי אורח, והוא שימש כאחד המודלים המוקדמים ביותר למוזיאוני טבע. הוא הווההיווה השראה עבור ה[[ישועים|ישועי]] [[אתנסיוס קירכר]] (Athanasius Kircher), שהחל ליצור אוסף דומה, אך מפורסם יותר, ב[[רומא]].
בשנת [[1563]] פרסם דלה פורטה את ספרו ''De Furtivis Literarum Notis'', עבודה שעוסקת ב[[קריפטוגרפיה|קְרִיפְּטוֹגְרָפיה]]. בשנת [[1586]] פרסם דלה פורטה עבודה העוסקת ב[[פיזיונומיה]], חיבור אשר השפיע על ה[[כומר]] [[שווייץ|השוויצרי]] [[יוהן קספר לווטר]] (Johann Kaspar Lavater 1741-1801).דלה פורטה כתב על מגוון רחב של נושאים במהלך חייו. בין עבודותיו, למשל, מצויה [[אנציקלופדיה]] חקלאית בשם ''Villa'' , כמו גם עבודות ב[[מטאורולוגיה]], [[אופטיקה]] ו[[אסטרונומיה]].
 
דלה פורטה ייסד בשנת [[1560]], אגודה מדעית בשם Academia Secretorum Naturae (באיטלקית: Accademia dei Segreti, ה[[אקדמיה]] למסתורי הטבע), שהייתה אחת הראשונות מסוגה ב[[אירופה]]. על מנת להתקבל לאגודה נדרש המועמד להוכיח שמצא תגלית חדשה בתחום [[מדעי הטבע]]. חברי האגודה נפגשו בביתו של דלה פורטה ברובע Due Porte שבנאפולישב[[נאפולי]]. האקדמיה התפרקה כאשר חבריה נחשדו בעיסוק ב[[מיסטיקה]] חשאית . דלה פורטה נקרא לרומא על-ידי ה[[אפיפיור]] [[פיוס החמישי]] (כיהן בשנים [[1566]]-[[1572]]). דלה פורטה נאלץ לסגור את האקדמיה, אך לא ננקטו נגדו כל צעדי ענישה אישיים. למרות התקרית הזו נותר דלה פורטה מאמין אדוק.
בשנות חייו המאוחרות אסף דלה פורטה דגימות נדירות וגידל צמחים אקזוטיים. בעבודתו ''Phytognomica'' ערך רשימה של [[צמח|צמחים]] בהתאמה לפי מיקומם [[גיאוגרפיה|הגיאוגראפי]]. ב[[מוזיאון]] הפרטי שלו ביקרו עוברי אורח, והוא שימש כאחד המודלים המוקדמים ביותר למוזיאוני טבע. הוא הווה השראה עבור ה[[ישועים|ישועי]] [[אתנסיוס קירכר]] (Athanasius Kircher), שהחל ליצור אוסף דומה, אך מפורסם יותר, ב[[רומא]].
 
דלה פורטה ייסד בשנת [[1560]], אגודה מדעית בשם Academia Secretorum Naturae (באיטלקית:Accademia dei Segreti, ה[[אקדמיה]] למסתורי הטבע), שהייתה אחת הראשונות מסוגה ב[[אירופה]]. על מנת להתקבל לאגודה נדרש המועמד להוכיח שמצא תגלית חדשה בתחום [[מדעי הטבע]]. חברי האגודה נפגשו בביתו של דלה פורטה ברובע Due Porte שבנאפולי. האקדמיה התפרקה כאשר חבריה נחשדו בעיסוק ב[[מיסטיקה]] חשאית . דלה פורטה נקרא לרומא על-ידי ה[[אפיפיור]] [[פיוס החמישי]] (כיהן בשנים [[1566]]-[[1572]]). דלה פורטה נאלץ לסגור את האקדמיה, אך לא ננקטו נגדו כל צעדי ענישה אישיים. למרות התקרית הזו נותר דלה פורטה מאמין אדוק.
 
דלה פורטה הקים לאחר מכן אגודה אחרת שהקדישה את פעולותיה למחקר מדעי. "אקדמית ה[[שונר]]" (The Academy of the Lynxes) עסקה בחשיפת האמיתות שבבסיס מדעי הטבע. המייסדים בחרו ב[[שונר]] כסמל האקדמיה בשל האמונה ארוכת הימים ב[[ראייה]] החדה במיוחד שישנה [[חתול|לחתולים]]. כדור לאחר מכן הצטרף [[גלילאו גלילי]] כחבר באגודה.
 
עניינו של דלה פורטה במגוון דיסציפלינות בא לידי ביטוי גם בשיפורים טכנולוגיים בתחומי ההבאים: [[חקלאות]], [[הידראוליקה]], [[הנדסה צבאית]], [[מכשיר|מכשירים]] ו[[תרופה|בתורת התרופות]]. בשנת [[1606]] פרסם ספר בנושא הרמת [[מים]] בעזרת [[אוויר]]. ב-[[1608]] פרסם ספר על הנדסה צבאית.
 
בנוסף, דלה פורטה שכלל את ה[[קמרה אובסקורה]]. בספרו המפורסם '''מאגיה נאטוראליס''' תיאר לראשונה את המתקן - לשכה אפלה שבאחד מדפנותיה נקב קטן דרכו נכנס [[אור]], ומקרין דימוי מהופך של האובייקטים שמחוץ לחדר על הדופן הנגדית לנקב. למרותעל אף שלא דלה פורטה המציא את המכשיר, הפרסום והתפוצה הגדולים של עבודתו עזרו להפצת הידע אודותיו. הוא השווה בין צורת ה[[עין]] האנושית לעדשה שבקמרה אובסקורה, וסיפק דוגמה קלה להבנה לאופן בו דימויים מוטלים מחוץ לעין. דלה פורטה התעניין בקמרה-אובסקורה בעיקר כאמצעי להקרנת הופעות תאטראליות בפני קהל שהיה ממוקם בתוך החדר החשוך. במהדורה השנייה והמורחבת של ספרו מ-[[1589]] מפתח דלה פורטה את מודל הקמרה-אובסקורה שלו, בין השאר בעזרת [[עדשה]], כך שהצופים בדימוי המוקרן "יראו דימויים של דברים שנמצאים בחוץ בצורה כה ברורה ופתוחה עד כי לא יפסיק להתענג ולהשתאות" <ref>''Magiae Naturalis libri XX Ab ipso authore expurgati, & superaucti'', 2nd Ed. Naples, Italy: Apud H. Saluianum, 1589, book XVII, chap. VI.</ref>. דלה פורטה הציע להשתמש בעקרון הקמרה אובסקורה כדי לבנות חדר מוחשך, שבו יוקרנו הצגות של ציד, קרבות, משחקים "ופלאות אחרים" שיתרחשו מחוץ לחדר.
 
==הערות שוליים==