המרכז הרפואי שערי צדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2.53.147.115 (שיחה) לעריכה האחרונה של Bmrptkul
שורה 1: שורה 1:
{{בית חולים
{{בית חולים
|שם=המרכז הרפואי שערי צדק אחלה ירמי
|שם=המרכז הרפואי שערי צדק
|תמונה=[[קובץ:Share-Tzedek Hospital Star of David (2444860043).jpg|מרכז|270px]]
|תמונה=[[קובץ:Share-Tzedek Hospital Star of David (2444860043).jpg|מרכז|270px]]
|כיתוב=המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
|כיתוב=המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
שורה 10: שורה 10:
|נוסד=1902
|נוסד=1902
|שמות קודמים=בית חולים וולך
|שמות קודמים=בית חולים וולך
|שם המנכ"ל=פרופ' [[יונתן הלוי]] ואור נווה
|שם המנכ"ל=פרופ' [[יונתן הלוי]]
|מספר מחלקות=30
|מספר מחלקות=30
|מיטות=1,000
|מיטות=1,000

גרסה מ־22:06, 29 בינואר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:בית חולים

פרמטרים [ שם המנכ"ל, נוסד, שם האתר, אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המרכז הרפואי שערי צדק
המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
המבנה הנוכחי של המרכז הרפואי
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, בית ספר לאחיות
אוניברסיטה האוניברסיטה העברית
היסטוריה
תאריך ייסוד 1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים בית חולים וולך
שירותים
מספר מחלקות 30
מיטות 1,000
www.szmc.org.il
גאוגרפיה
כתובת רח' בייט שמואל 12
מיקום ירושלים
קואורדינטות 31°46′23″N 35°11′06″E / 31.77305556°N 35.185°E / 31.77305556; 35.185
(למפת ירושלים רגילה)
 
המרכז הרפואי שערי צדק
המרכז הרפואי שערי צדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבנה בית החולים הישן ברחוב יפו, כיום בניין הנהלת רשות השידור
תמונה משנות ה-30 של אמבולנס, בחזית מבנה שערי צדק הישן
התייעצות רופאים בשערי צדק, במרכז, מנהל בית החולים דאז, ד"ר פאלק שלזינגר

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה). נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים.

תולדות בית החולים

ערך מורחב – מבנה שערי צדק הישן

בראשית המאה ה-20 כבר היו בירושלים שלושה בתי חולים יהודיים: בית החולים מאיר רוטשילד, בית החולים משגב לדך, ובית החולים ביקור חולים. הסיבה העיקרית שהביאה להקמתו של בית חולים נוסף היא עימותים על רקע עדתי בהנהלת בית החולים ביקור חולים, שגרמו לכך שיוצאי גרמניה והולנד (כולל הו"ד) מצאו עצמם מחוץ להנהלת בית החולים.

מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן בסגנון האקלקטי, הוקם בצדו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".[1] בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר משה וולך, רווק כל חייו, שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן בבית עלמין קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית זלמה מאיר, שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", או "שוועסטער זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים, ילודים, שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך, לא נישאה מעולם. מאז המעבר למבנה החדש, הוכרז המבנה הישן של בית החולים כאתר המיועד לשימור והוא משמש כיום כמשכנה של הנהלת רשות השידור.

לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט בחג הפסח. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום.[2]

בשנת 1947 פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר פאלק שלזינגר,[3] אשר כיהן כמנהל בית החולים במשך 22 שנה. בשנים 19691981 כיהן פרופסור דוד מאיר כמנהל השלישי של בית החולים. התמחותו של מאיר בפתולוגיה גרמה תחילה לכך שמינויו זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים, אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים.[4][5]

המנהל הנוכחי של בית החולים הוא פרופ' יונתן הלוי, המכהן בתפקיד זה מאז 1988.[6]

המרכז הרפואי המודרני

המבנה

למרות התנגדות של הנהלת בית החולים הדסה, שבקשה למנוע הקמת בית חולים נוסף במערב ירושלים, הוקצה לשערי צדק מגרש של כ-45 דונם לצורך הקמת מרכז רפואי מודרני.[7] בשנת 1969 הוצגו תוכניות לבניית קמפוס חדש לבית החולים בשכונת בית וגן בירושלים, בסמוך להר הרצל, בעלות של 50 מיליון לירות,[8] כעבור עשר שנים הושלמה הבנייה ובשנת 1980 עבר בית החולים בשלמותו, לקמפוס החדש. קמפוס זה שוכן על ציר תנועה מרכזי – שדרות הרצל, ונועד לשרת את כל צורכי תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים, ממוסד אזורי קטן, למרכז רפואי רב תחומי.

המבנה הישן ננטש לחלוטין, מתוך כוונה למכור אותו ואת המגרש עליו הוא עומד, ולממן לפחות חלק מעלות המעבר. מסיבות שונות לא הצליחה הנהלת בית החולים לממש את תוכניתה זו, ובית החולים נקלע באותן שנים לקשיים כספיים ניכרים, מעבר למאמץ למציאת מימון לתפעול שוטף של פעילות בית החולים.

מבנה בית החולים הנוכחי כולל שורת בנינים, המחוברים ביניהם במעברים עיליים ותת-קרקעיים. בצמוד לבית החולים הוכשר שטח חנייה לעובדים, לחולים ולמבקרים. בבית החולים ישנן קומות נוספות מוכנות לשעת חירום.[9]

במשכנו החדש קיים במרכז הרפואי גם בית ספר לאחיות וכן בית ספר לילדים, המאושפזים במחלקת הילדים, או הנזקקים לטיפול קבוע בבית החולים. בית ספר זה פועל בסיוע משרד החינוך.

ב-2013 נוסף לבית החולים אגף חדש.

היקף פעילות

על פי סטטיסטיקה עדכנית לשנת 2014, במרכז הרפואי שערי צדק כ-3,750 עובדים (רופאים, אחיות, מינהל ומשק, בנות שירות וכו'), 30 מחלקות מתמחות ובהן כ-1,000 מיטות, וכ-70 מכונים או יחידות אשפוז יום ומרפאות חוץ. מספר המתקבלים לאשפוז עמד על כ-82,000 לשנה ומספר ימי האשפוז - 354,000 (משך אשפוז ממוצע כ-3.9 ימים). ב-2014 נולדו בבית החולים מעל 22,000 תינוקות ובוצעו בו מעל 28,000 ניתוחים. בחדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) טופלו כ-142,000 מקרים וכ-450,000 מטופלים טופלו במסגרת מרפאות החוץ.

חדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) של שערי צדק התפרסם, כאשר עסק בטיפול בנפגעי פיגועי הטרור, שהכו את ירושלים. באותה תקופה עמד הצוות, הכולל יהודים וערבים, חלקם תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, תחת עומס פיסי ונפשי. באותה תקופה לא נדיר היה לראות בקומה אחת אנשי צוות יהודים מטפלים במחבלים שנפגעו, הן במהלך פיגועים והן על ידי צה"ל, ובקומה אחרת, אנשי צוות ערבים מטפלים בקורבנות הפיגועים.

בראיון עמו באותה תקופה סיפר מנכ"ל בית החולים:

"לנו זה לא משנה אם הנפגע הוא יהודי, ערבי או סיני. אנשי הצוות הגיבו קשה למראה הפגיעות, וראו את זה על פניהם. אחר כך התראיינתי לטלוויזיה ואמרו לי שנראיתי לחוץ ומתוח. זה מראה שלא מתרגלים לדברים כאלה, והלב לא נעשה גס, למרות שעברנו עשרות אירועים".[10]

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים אוניברסיטאי הקשור לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מבנה ניהולי

המרכז הרפואי שערי צדק מוגדר כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), ובראשו עומד מאז 1988 פרופ' יונתן הלוי, הנושא בתואר מנכ"ל המרכז הרפואי.

בית החולים לא מקבל סיוע תקציבי ישירות מהממשלה[דרושה הבהרה] ועיקר מימונו מגיע מתרומות, וכן תשלומי החולים וקופות החולים עבור מבוטחיהן. מדו"חות בית החולים לשנת 2011 עולה כי בשנה זו עמד מחזור ההכנסות שלו משירותים רפואיים על 732.1 מיליון שקל, לעומת 643.5 מיליון שקל בשנת 2010. בית החולים קיבל תרומות בשווי של 46.6 מיליון שקל לעומת 75.1 מיליון שקל בשנת 2010 וסיים את אותה שנה בגירעון של 106.1 מיליון שקל. שכרו ברוטו של המנכ"ל הלוי עמד בשנים האחרונות על ממוצע של כ-140,000 ש"ח לחודש.[11]

בסמוך למנכ"ל, פועל חבר מנהלים בינלאומי, שתפקידו לייעץ למנכ"ל בית החולים.

בית חולים על פי ההלכה

מאפיין ייחודי של בית החולים שערי צדק נקבע עוד בעת היווסדו. אז הוחלט כי בית החולים יהיה מודרני בגישתו הרפואית, אך יתנהל על פי חוקי ההלכה היהודית. גם כיום ממשיך בית החולים להתנהל במתכונת זו. כך למשל, המטבח המוסדי הוא ברמת כשרות "למהדרין" בהשגחת הרב פלג, רב בית החולים, ומשתמשים בו במוצרים עם הכשר הבד"צ של העדה החרדית בלבד.

האתיקה של בית החולים מונחית על ידי ההלכה היהודית, וכך למשל, בית החולים איננו עוסק בפתרונות פונדקאות, וניתוחי מתים נעשים בו רק באישור רב בית החולים.[4] בית החולים תוכנן ופועל כבית חולים שומר שבת ככל האפשר. בבית החולים מופעלות מעליות שבת, טלפונים ציבוריים ושירותים לא חיוניים שובתים מעבודה בשבתות ומועדי ישראל.

כפוסק של בית החולים משמש הרב אשר וייס.

ליד המרכז הרפואי שערי צדק פועל מכון שלזינגר, שהוקם על ידי מנהלו לשעבר של בית החולים, ד"ר פאלק שלזינגר, ובו עוסקים בפתרון בעיות אתיות רפואיות ברוח היהדות.

בקמפוס בית החולים הוקם גם בית כנסת, בקומה השמינית, ומתקיימים בו מניני תפילה יום יום, וקידוש וסעודות שבת מידי שבת. הרב משה ח. פלג משמש כרב בית הכנסת.

לקריאה נוספת

  • אליהו (ב"ר גרשון) פרוש, שערי צדק - זכרונות, ירושלים תשי"ב.
  • נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799–1948, ע' 90–102, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, שמעון בר אפרת
  2. ^ פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"
  3. ^ שערי צדק, דבר, 2 באוקטובר 1964
  4. ^ 1 2 פרופסור מאיר: אין זה מוסרי להיכנע ולפרוש בגלל אלימות, דבר, 14 באפריל 1969
  5. ^ הרב משה דפוס, פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר, הפרדס מאי 1969, עמוד 41
  6. ^ שיחה של פרופ' יונתן הלוי, פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב', ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת
  7. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948־1990, כתר, 1991, עמוד 352
  8. ^ הועד המנהל של שערי צדק הביע אמון בפרופ' מאיר, דבר, 7 באוגוסט 1969
  9. ^ בית החולים הסודי
  10. ^ האינתיפדה נעצרת על הסף
  11. ^ "5 מיליון שקל ב-3 שנים למנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי", 18 בפברואר 2013, גלובס