מאיר ארגוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פתח תקווה
שורה 24: שורה 24:
נבחר לתפקיד מזכיר [[מועצת פועלים|מועצת פועלי]] [[פתח תקווה]], בו שימש בשנים [[1929]]–[[1939]]. בתפקידו היה שותף למאבק למען [[עבודה עברית]] ב[[פתח תקווה]] ובין השאר אמר: {{ציטוט|מקור={{דבר|מאיר גרבובסקי|שליחי פועלי פתח תקווה בוועד הלאומי|1928/01/15|00306}}|תוכן="באנו הנה להזהיר את היישוב כולו מעל הבמה הזאת ולהודיע כי אנו את פתח תקווה לא נעזוב ואת זכות עבודתנו נקנה לנו בכל הדרכים. אנו פונים ליישוב שיעשה את המוטל עליו, אולם אם אתם לא תפעלו - נקבל אנו על עצמנו את כל האחריות ולא נרתע גם מפני דמים; על דמנו אני מדבר ולא על דם אחרים. ואם לא עלה עדיין בידנו לקנות את העבודה בדם שנשפך ביום המאורעות המפורסם - יקנה אותה בפעם השנייה ובפעם השלישית ובפעם הרביעית. מן המלחמה לא נרפה ואת המושבה לא נעזוב.}}
נבחר לתפקיד מזכיר [[מועצת פועלים|מועצת פועלי]] [[פתח תקווה]], בו שימש בשנים [[1929]]–[[1939]]. בתפקידו היה שותף למאבק למען [[עבודה עברית]] ב[[פתח תקווה]] ובין השאר אמר: {{ציטוט|מקור={{דבר|מאיר גרבובסקי|שליחי פועלי פתח תקווה בוועד הלאומי|1928/01/15|00306}}|תוכן="באנו הנה להזהיר את היישוב כולו מעל הבמה הזאת ולהודיע כי אנו את פתח תקווה לא נעזוב ואת זכות עבודתנו נקנה לנו בכל הדרכים. אנו פונים ליישוב שיעשה את המוטל עליו, אולם אם אתם לא תפעלו - נקבל אנו על עצמנו את כל האחריות ולא נרתע גם מפני דמים; על דמנו אני מדבר ולא על דם אחרים. ואם לא עלה עדיין בידנו לקנות את העבודה בדם שנשפך ביום המאורעות המפורסם - יקנה אותה בפעם השנייה ובפעם השלישית ובפעם הרביעית. מן המלחמה לא נרפה ואת המושבה לא נעזוב.}}


היה פעיל ב[[מפא"י]] וחבר מרכז המפלגה, חבר מטעמה ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]] ([[1930]]) ובעיריית פתח תקוה משנת [[1931]]. בשנת [[1942]] [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|התנדב לשרת]] ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], ובעקבות זאת התפטר מחברותו במועצת [[עיריית פתח תקווה]]{{הערה|{{דבר||חבר חדש לעירית פתח תקווה|1942/02/20|00601}}}}. הצטרף ל[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]] עם הקמתה, בשורותיה נלחם [[הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה|באיטליה]] וכן השתתף בפעולות ההצלה ו[[העפלה|עלייה ב']] בתום [[מלחמת העולם השנייה]].
היה פעיל ב[[מפא"י]] וחבר מרכז המפלגה, חבר מטעמה ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]] ([[1930]]) ובעיריית פתח תקווה משנת [[1931]]. בשנת [[1942]] [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|התנדב לשרת]] ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], ובעקבות זאת התפטר מחברותו במועצת [[עיריית פתח תקווה]]{{הערה|{{דבר||חבר חדש לעירית פתח תקווה|1942/02/20|00601}}}}. הצטרף ל[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]] עם הקמתה, בשורותיה נלחם [[הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה|באיטליה]] וכן השתתף בפעולות ההצלה ו[[העפלה|עלייה ב']] בתום [[מלחמת העולם השנייה]].


היה חבר [[מועצת העם]], לפני [[הקמת המדינה]], ואחראי מטעמה על ענייני הדואר. מתוקף תפקידו פעל להכנת בולים למדינה שעמדה לקום{{הערה|{{דבר||ובולים עם שגיאות דפוס|1958/04/24|03405}}}}. עם הקמת המדינה היה מחותמי [[מגילת העצמאות]] ומתוקף חברותו במועצת העם היה לחבר [[מועצת המדינה הזמנית]]. ביולי 1948 ייצג את מדינת [[ישראל]] ב[[הקונגרס היהודי העולמי|קונגרס היהודי העולמי]] שהתכנס ב[[שווייץ]]{{הערה|{{דבר||בישיבת הנעילה של הקונגרס היהודי העולמי|1948/07/13|00203}}}} וביוני 1949 נבחר להיות נציג מפא"י במועצה הכללית של הקונגרס היהודי העולמי בישראל{{הערה|{{דבר||ישיבה ראשונה|1949/06/27|00325|||Ad}}}}. הוצב במקום ה-46 ברשימת מפא"י ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לאספה המכוננת]], ובעקבות תוצאות הבחירות בהן זכתה מפא"י ל-46 מנדטים נכנס ל[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]]{{הערה|{{דבר||רשימת מפלגת פועלי ארץ ישראל|1949/01/24|00500}}}}. הוא המשיך לכהן כחבר הכנסת עד למותו במהלך כהונת [[הכנסת החמישית]]. היה יושב ראש [[ועדת החוץ והביטחון]] בכנסות [[הכנסת השנייה|השנייה]] עד [[הכנסת החמישית|החמישית]].
היה חבר [[מועצת העם]], לפני [[הקמת המדינה]], ואחראי מטעמה על ענייני הדואר. מתוקף תפקידו פעל להכנת בולים למדינה שעמדה לקום{{הערה|{{דבר||ובולים עם שגיאות דפוס|1958/04/24|03405}}}}. עם הקמת המדינה היה מחותמי [[מגילת העצמאות]] ומתוקף חברותו במועצת העם היה לחבר [[מועצת המדינה הזמנית]]. ביולי 1948 ייצג את מדינת [[ישראל]] ב[[הקונגרס היהודי העולמי|קונגרס היהודי העולמי]] שהתכנס ב[[שווייץ]]{{הערה|{{דבר||בישיבת הנעילה של הקונגרס היהודי העולמי|1948/07/13|00203}}}} וביוני 1949 נבחר להיות נציג מפא"י במועצה הכללית של הקונגרס היהודי העולמי בישראל{{הערה|{{דבר||ישיבה ראשונה|1949/06/27|00325|||Ad}}}}. הוצב במקום ה-46 ברשימת מפא"י ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לאספה המכוננת]], ובעקבות תוצאות הבחירות בהן זכתה מפא"י ל-46 מנדטים נכנס ל[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]]{{הערה|{{דבר||רשימת מפלגת פועלי ארץ ישראל|1949/01/24|00500}}}}. הוא המשיך לכהן כחבר הכנסת עד למותו במהלך כהונת [[הכנסת החמישית]]. היה יושב ראש [[ועדת החוץ והביטחון]] בכנסות [[הכנסת השנייה|השנייה]] עד [[הכנסת החמישית|החמישית]].

גרסה מ־04:58, 1 בפברואר 2018

תבנית:ח"כ מאיר ארגוב (גרבובסקי); 190524 בנובמבר 1963) היה פעיל ציוני, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת מהקמת הכנסת ועד מותו, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסות השנייה ועד החמישית.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1905 ברִיבְּנִיצָה שבפלך בסרביה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום במולדובה). למד בחדר, בגימנסיה ובאוניברסיטת קייב. עמד בראש "החלוץ" באוקראינה והיה חבר מרכז "צעירי ציון". נאסר בברית המועצות בשל פעילותו הציונית, וגורש ממנה בשנת 1924. עלה לארץ ישראל בשנת 1927. עבד כפועל במושבות, ותקופה מסוימת עבד בנס ציונה, בה היה מוכר כאדם מסורתי שנהג לשמש כשליח ציבור בחגים[1]. באפריל 1928 נשא לאשה את ציפורה[2].

נבחר לתפקיד מזכיר מועצת פועלי פתח תקווה, בו שימש בשנים 19291939. בתפקידו היה שותף למאבק למען עבודה עברית בפתח תקווה ובין השאר אמר:

"באנו הנה להזהיר את היישוב כולו מעל הבמה הזאת ולהודיע כי אנו את פתח תקווה לא נעזוב ואת זכות עבודתנו נקנה לנו בכל הדרכים. אנו פונים ליישוב שיעשה את המוטל עליו, אולם אם אתם לא תפעלו - נקבל אנו על עצמנו את כל האחריות ולא נרתע גם מפני דמים; על דמנו אני מדבר ולא על דם אחרים. ואם לא עלה עדיין בידנו לקנות את העבודה בדם שנשפך ביום המאורעות המפורסם - יקנה אותה בפעם השנייה ובפעם השלישית ובפעם הרביעית. מן המלחמה לא נרפה ואת המושבה לא נעזוב.

היה פעיל במפא"י וחבר מרכז המפלגה, חבר מטעמה בוועד הלאומי (1930) ובעיריית פתח תקווה משנת 1931. בשנת 1942 התנדב לשרת בצבא הבריטי, ובעקבות זאת התפטר מחברותו במועצת עיריית פתח תקווה[3]. הצטרף לבריגדה היהודית עם הקמתה, בשורותיה נלחם באיטליה וכן השתתף בפעולות ההצלה ועלייה ב' בתום מלחמת העולם השנייה.

היה חבר מועצת העם, לפני הקמת המדינה, ואחראי מטעמה על ענייני הדואר. מתוקף תפקידו פעל להכנת בולים למדינה שעמדה לקום[4]. עם הקמת המדינה היה מחותמי מגילת העצמאות ומתוקף חברותו במועצת העם היה לחבר מועצת המדינה הזמנית. ביולי 1948 ייצג את מדינת ישראל בקונגרס היהודי העולמי שהתכנס בשווייץ[5] וביוני 1949 נבחר להיות נציג מפא"י במועצה הכללית של הקונגרס היהודי העולמי בישראל[6]. הוצב במקום ה-46 ברשימת מפא"י בבחירות לאספה המכוננת, ובעקבות תוצאות הבחירות בהן זכתה מפא"י ל-46 מנדטים נכנס לכנסת הראשונה[7]. הוא המשיך לכהן כחבר הכנסת עד למותו במהלך כהונת הכנסת החמישית. היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסות השנייה עד החמישית.

בשנת 1950 היה מנהל המחלקה המוניציפלית של הוועד הפועל של ההסתדרות וניהל מטעמה את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות[8].

כתביו

  • מאיר גרבובסקי, נרות דולקים בגיזרה היהודית: שנה לחי"ל, תל אביב: מחלקת ההסברה של הוועד הפועל [של ההסתדרות], תש"ו.
  • מאיר ארגוב, מאבקים: מבחר מאמרים ומסות, תל אביב: תנועת העבודה הציונית העולמית, תשל"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מנחם בן הלל, ארגוב היה איש מסורת, דבר, 1 בדצמבר 1963
  2. ^ ברכה לנישואין מטעם מועצת פועלי פתח תקווה, דבר, 6 באפריל 1928
  3. ^ חבר חדש לעירית פתח תקווה, דבר, 20 בפברואר 1942
  4. ^ ובולים עם שגיאות דפוס, דבר, 24 באפריל 1958
  5. ^ בישיבת הנעילה של הקונגרס היהודי העולמי, דבר, 13 ביולי 1948
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ישיבה ראשונה, דבר, 27 ביוני 1949
  7. ^ רשימת מפלגת פועלי ארץ ישראל, דבר, 24 בינואר 1949
  8. ^ משאל בזק על תוצאות הבחירות בין נציגי הסיעות בכנסת, דבר, 16 בנובמבר 1950