ישראל וורצל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 12: שורה 12:
במשך שנים פרסם את מדורו השבועי "אדרבה", תחת שם העט פ. חובב. המדור שימש במה מרכזית להשמעת ביקורת השקפתית בסגנון [[סרקזם|סרקסטי]]. הוא הרבה לבקר את החינוך החילוני, את התקשורת הישראלית, את [[הציונות הדתית]], את תופעת "[[חרדים מודרניים|החרדים החדשים]]", את [[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל|השבועונים החרדיים]] ובראשם "[[משפחה (שבועון)|משפחה]]"{{הערה|1=[http://212.143.19.202/gdc/mobile_pages.php?cmd=article&id=23250&writer_id=55&writer_type=2&section=news פ. חובב בטור משתלח נגד 'משפחה']}}, את פעילותה של עמותת [[נוער כהלכה]]{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?id=12841 ללום מבקש תרומות]}} ועוד.
במשך שנים פרסם את מדורו השבועי "אדרבה", תחת שם העט פ. חובב. המדור שימש במה מרכזית להשמעת ביקורת השקפתית בסגנון [[סרקזם|סרקסטי]]. הוא הרבה לבקר את החינוך החילוני, את התקשורת הישראלית, את [[הציונות הדתית]], את תופעת "[[חרדים מודרניים|החרדים החדשים]]", את [[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל|השבועונים החרדיים]] ובראשם "[[משפחה (שבועון)|משפחה]]"{{הערה|1=[http://212.143.19.202/gdc/mobile_pages.php?cmd=article&id=23250&writer_id=55&writer_type=2&section=news פ. חובב בטור משתלח נגד 'משפחה']}}, את פעילותה של עמותת [[נוער כהלכה]]{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?id=12841 ללום מבקש תרומות]}} ועוד.


המדור "אדרבה" שימש במה להשמעת ביקורת פנימית, לעתים מוסווית, באמצעות כתיבה סטירית-סרקסטית, כנגד תופעות בתוך החברה החרדית והליטאית. בין השאר יצא נגד המוזיקה המודרנית והרעשנית המושמעת בחתונות חרדיות, נגד הצפת רחובות הערים החרדיות בקופות צדקה מטעם ועדות הצדקה ועוד.
המדור "אדרבה" שימש במה להשמעת ביקורת פנימית, לעיתים מוסווית, באמצעות כתיבה סטירית-סרקסטית, כנגד תופעות בתוך החברה החרדית והליטאית. בין השאר יצא נגד המוזיקה המודרנית והרעשנית המושמעת בחתונות חרדיות, נגד הצפת רחובות הערים החרדיות בקופות צדקה מטעם ועדות הצדקה ועוד.


בשנת [[2005]], בעקבות ביקורת שהשמיע הרב [[ישראל רוזן]] על הרבנים החרדים שהתירו את כניסת [[יהדות התורה]] לקואליציה בתקופת [[ההתנתקות]], כינה אותו וורצל בטורו "עכברוש עלוב המנסה לקרוא תיגר על מלכותו של האריה"{{הערה|{{nrg|אבישי בן חיים|"עכברוש עלוב"|870/467|15 בפברואר 2005|11|}}}}, וכמו כן יצא נגדו על "מתן הכשרים הלכתיים תמורת בצע כסף". בעקבות זאת הגיש הרב רוזן [[תביעת דיבה]] נגד יתד נאמן וזכה בה{{הערה|1=[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-179152-00.html?tag=11-10-23 הרב הציוני זכה בתביעת דיבה נגד יתד נאמן].}}.
בשנת [[2005]], בעקבות ביקורת שהשמיע הרב [[ישראל רוזן]] על הרבנים החרדים שהתירו את כניסת [[יהדות התורה]] לקואליציה בתקופת [[ההתנתקות]], כינה אותו וורצל בטורו "עכברוש עלוב המנסה לקרוא תיגר על מלכותו של האריה"{{הערה|{{nrg|אבישי בן חיים|"עכברוש עלוב"|870/467|15 בפברואר 2005|11|}}}}, וכמו כן יצא נגדו על "מתן הכשרים הלכתיים תמורת בצע כסף". בעקבות זאת הגיש הרב רוזן [[תביעת דיבה]] נגד יתד נאמן וזכה בה{{הערה|1=[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-179152-00.html?tag=11-10-23 הרב הציוני זכה בתביעת דיבה נגד יתד נאמן].}}.

גרסה מ־05:14, 3 בפברואר 2018

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ישראל ווּרצֶל (ידוע בשם העט פ. חוֹבָב; נולד בשנת 1950) הוא עיתונאי, פובליציסט וסאטיריקן חרדי, לשעבר עורך יתד נאמן.

ביוגרפיה

נולד וגדל בבני ברק, בנם של ניצולי שואה יוצאי רומניה. בוגר ישיבת גרודנא באשדוד. בשנת 1989 התמנה לעורך העיתון יתד נאמן[דרוש מקור], לצד גיסו נתן גרוסמן (כיום עורך הפלס) ויצחק רוט. יחד עם שני עמיתיו התחלק בכתיבת טור המערכת היומי של העיתון.

את כל מאמריו וטוריו לא פרסם בשמו אלא תחת שם העט פ. חובב.

לאחר המהפך בשליטה ביתד נאמן, ביוני 2012, נשאר בתפקידו לצד העורך יצחק רוט. כעבור שנה, ביוני 2013, פרש.

הטור "אדרבה"

במשך שנים פרסם את מדורו השבועי "אדרבה", תחת שם העט פ. חובב. המדור שימש במה מרכזית להשמעת ביקורת השקפתית בסגנון סרקסטי. הוא הרבה לבקר את החינוך החילוני, את התקשורת הישראלית, את הציונות הדתית, את תופעת "החרדים החדשים", את השבועונים החרדיים ובראשם "משפחה"[1], את פעילותה של עמותת נוער כהלכה[2] ועוד.

המדור "אדרבה" שימש במה להשמעת ביקורת פנימית, לעיתים מוסווית, באמצעות כתיבה סטירית-סרקסטית, כנגד תופעות בתוך החברה החרדית והליטאית. בין השאר יצא נגד המוזיקה המודרנית והרעשנית המושמעת בחתונות חרדיות, נגד הצפת רחובות הערים החרדיות בקופות צדקה מטעם ועדות הצדקה ועוד.

בשנת 2005, בעקבות ביקורת שהשמיע הרב ישראל רוזן על הרבנים החרדים שהתירו את כניסת יהדות התורה לקואליציה בתקופת ההתנתקות, כינה אותו וורצל בטורו "עכברוש עלוב המנסה לקרוא תיגר על מלכותו של האריה"[3], וכמו כן יצא נגדו על "מתן הכשרים הלכתיים תמורת בצע כסף". בעקבות זאת הגיש הרב רוזן תביעת דיבה נגד יתד נאמן וזכה בה[4].

פ. חובב השווה את תעמולת מפלגת שינוי בראשות יוסף לפיד לתעמולה הנאצית[5]. ב-2011, בעקבות התעוררות נושא הדרת נשים, כתב בטורו כי "היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ולנשים. אפילו חיות האדם הללו התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי. גברים הושלכו להתגורר בבלוק הגברים ונשים בבלוק הנשים"[6]. בעקבות זאת פרסם יד ושם תגובה שבה נכתב: "אנו דוחים בשאט נפש את התפיסה המעוותת לפיה ניתן ללמוד מהאידאולוגיה של הנאצים ומפעולותיהם לגבי מהם הערכים הטבעיים לאנושות"[7].

משפחתו

וורצל נשוי לנחמה, בת אברהם שלמה פרידמן, מבעלי הוצאת לוין אפשטיין. שלוש אחיותיה נשואות לרב יונה מצגר, לנתן גרוסמן ולרב דוד דב לבנון אב בית הדין הרבני באשקלון. שניים מילדיו של וורצל נשואים לשניים מנכדיו של הרב חיים קנייבסקי. אחותו חדוה שטרנפלד היא השפית האחראית על המתכונים במגזין לבית של יתד נאמן "קטיפה" (לשעבר "בית נאמן").

מטוריו

הערות שוליים