הבדלים בין גרסאות בדף "מפל הטמפרטורה באטמוספירה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי
מ (נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון))
מ (בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי)
 
=== קרינה, גזי חממה ומודל תרמודינמי===
פרופסור רוברט ה. אסנהיי (Robert H. Essenhigh), מ[[אוניברסיטת קיימברידג']] פיתח מודל תרמודינמי מקיף של מפל טמפרטורה המבוסס על משוואות שוסטר שוורצשילד (S-S), המתארות דרך מעבר קרינה באטמוספירה, בהתחשב גם בספיגת הקרינה על ידי גזי חממה{{הערה|{{cite web | title = Prediction from an Analytical Model of: The Standard Atmosphere Profiles of Temperature, Pressure, and Density with Height for the Lower Atmosphere; and Potential for Profiles-Perturbation by Combustion Emissions | author = Robert H. Essenhigh | id=Paper No.03F-44: Western States Section Combustion Institute Meeting: Fall (October) 2003 | url = http://altmine.mie.uc.edu/nuclear/htmfile/atmcombXC.pdf}}}}. "הפתרון חוזה, יחד עם המידע הנסיוני של הסטנדרט האטמוספירי, דעיכה לינאריתליניארית של הטמפרטורה ברביעית עם הלחץ. בקירוב ראשון, דעיכה לינאריתליניארית של הטמפרטורה עם הגובה עד הטרופוספירה (שכבת הטרופוספירה הנמוכה, כ-10 ק"מ". הצפיפות והלחץ המנורמלים החזויים מתאמים לתוצאות הניסיוניות. סריקאנת' קולן (Sreekanth Kolan) במהלך מחקרו ב[[אוניברסיטת המדינה של אוהיו]], הרחיב את המודל לתאר גם את מאזן האנרגיה בשכבות האטמוספירה{{הערה|{{cite web | title = Study of energy balance between lower and upper atmosphere | author = Sreekanth Kolan | year = 2009 | url = http://etd.ohiolink.edu/view.cgi/Kolan%20Sreekanth.pdf?osu1259613805 | publisher = Ohio State University | id = osu1259613805 }}}}.
== חשיבות במטאורולוגיה ==
למפלי טמפרטורה המגוונים באטמוספירת כדור הארץ, בעיקר בטרופוספירה, חשיבות רבה במטארולוגיה. באמצעותם ניתן לבדוק אם חבילת אוויר נוסקת תעלה מספיק עד שהמים בה יתעבו לעננים, ואם האוויר ימשיך לעלות ליצירת ענני גשם ואף ענני סערה, [[קומולונימבוס]].
ההפרש בין המפל האדיאבטי היבש ובין מפל נקודת הטל הוא כ-8°C ל-1000 מטרים. הטמפרטורה ונקודת הטל שונות מאלו על הקרקע. ניתן למצוא בקלות את ה-LCL על ידי הכפלה ב-125m/°C.
 
אם מפל הסביבה קטן מהמפל האדיאבטי הלח, האוויר ביציבות מוחלטת - אוויר נוסק מתקרר מהר יותר מהאוויר שבסביבתו, ולא יהיה קל יותר, כלומר יפסיד את יכולת ה[[ציפה (פיזיקה)|ציפה]]. מצב זה מתרחש לעתיםלעיתים קרובות בבוקר המוקדם, כאשר האוויר הקרוב אל הקרקע מתקרר במהלך הלילה. היווצרות ענן באוויר יציב אינה סבירה.
 
אם מפל הסביבה נמצא בין המפל האדיאבטי היבש ובין המפל האדיאבטי הלח, האוויר אינו יציב על תנאי - חבילת אוויר בלתי רוויה לא תהא בעלת יכולת ציפה מספקת כדי לעלות ל-LCL או ל-CCL, והיא יציבה מכדי להביא לחילוף אוויר אנכי. אם חבילת האוויר רוויה היא אינה יציבה והיא תטפס עד ל-LCL או ל-CCL, שם היא תיעצר על ידי שכבת אינוורסיה, או על ידי מעצור קונבקציה (convective inhibition), או שהעלייה תימשך כאשר חבילת האוויר תגיע למפלס הקונבקציה החופשית, גם LFC, באנגלית - level of free convection. לאחריה, החבילה נכנסת לשכבת הקונבקציה החופשית (FCL), ומשום עולה לרוב עד לשכבת שיווי המשקל, EL, באנגלית - equilibrium level.

תפריט ניווט