שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
בוט החלפות: לעיתים
ב[[ישראל]] קובע סעיף 24 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]] כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את [[תקנת הציבור]] - בטל".
 
ביטוי נוסף לעקרון חופש החוזים מצוי בדברי חקיקה רבים המאפשרים התנאה מצד הצדדים על הוראותיהם. מקובל לומר כי אחד המאפיינים של החקיקה האזרחית הישראלית הוא היכולת להתנות על הוראותיה.{{הערה|[[גבריאלה שלו]], אפי צמח, [http://law.huji.ac.il/upload/gavEfi.pdf דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים], '''[[קריית המשפט]]''' }} יחד עם זאת, קיימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות חוזה בין שני הצדדים, גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך. דוגמה בולטת לכך הם [[חוקי המגן]] שבמסגרת [[דיני עבודה|דיני העבודה]], המטילים מגבלות רבות על כריתתו של חוזה עבודה, כגון החובה לשלם [[שכר מינימום בישראל|שכר מינימום]]. גם בפסיקה נדחה לעתיםלעיתים חופש החוזים מפני עקרונות אחרים, כגון עקרון ה[[שוויון]].
 
פרופ' [[גבריאלה שלו]] ציינה: "חופש החוזים הוא בעיני העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל", אך הוסיפה: "הכל מסכימים בכך שעיקרון זה אינו עיקרון מוחלט, אלא עיקרון יחסי, ובמקרים ידועים עליו לסגת בפני עקרונות וערכים אחרים".{{הערה|[[גבריאלה שלו]], "חופש העיסוק וחופש החוזים", '''ספר מנחם גולדברג''', הוצאת סדן, 2002, עמ' 495-494.}} ביחס לנקודת האיזון, בין העקרונות והערכים המתנגשים של חופש החוזים לעומת [[תום לב]] ותקנת הציבור, מציינת שלו שהדעות חלוקות: מי שמייחס חשיבות גבוהה לחופש החוזים ימצא את נקודת האיזון קרוב יותר לקוטב של חופש החוזים, ומי שיוצא מנקודת מוצא לפי ערכים אחרים גוברים על עקרון חופש החוזים, ימצא את נקודת האיזון קרוב יותר לקוטב של תום לב ותקנת הציבור{{הערה|שם, עמ' 496}}.

תפריט ניווט