מאמן השנה ב-NBA – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפאנל
שורה 1: שורה 1:
'''מאמן השנה ב-NBA''' (ב[[אנגלית]]: '''NBA Coach of the Year Award''') הוא פרס [[כדורסל]] שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 ל[[מאמן]] הבולט ב[[ליגת ה-NBA#העונה הסדירה|עונה הסדירה]] של [[ליגת ה-NBA]]. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]] הוותיק [[רד אאורבך]] שהוביל את ה[[בוסטון סלטיקס]] לתשע אליפויות NBA מ-[[1956]] עד ל-[[1966]]. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מ[[ארצות הברית]] ומ[[קנדה]]. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס.{{הערה|1= [http://www.nba.com/news/awards2006_coach.html פירוט שיטת קבלת הניקוד]}} מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. [[גרג פופוביץ']], [[דון נלסון]] ו[[פט ריילי]] מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס, ג'ין שאו ומייק ד'אנטוני באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד.{{הערה|1=[http://sports.espn.go.com/espn/wire?section=nba&id=3334726 פט ריילי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל]}} [[לארי בירד]] הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-[[MVP]]. [[ג'וני קר]], הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם ה[[שיקגו בולס]] בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי ה[[פלייאוף]] בעונתם הראשונה בליגה.{{הערה|1= [http://www.nba.com/history/players/kerrj_bio.html הביוגרפיה של ג'וני קר] באתר ה-NBA}}
'''מאמן השנה ב-NBA''' (ב[[אנגלית]]: '''NBA Coach of the Year Award''') הוא פרס [[כדורסל]] שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 ל[[מאמן]] הבולט ב[[ליגת ה-NBA#העונה הסדירה|עונה הסדירה]] של [[ליגת ה-NBA]]. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]] הוותיק [[רד אאורבך]] שהוביל את ה[[בוסטון סלטיקס]] לתשע אליפויות NBA מ-[[1956]] עד ל-[[1966]]. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי [[פאנל]] של כתבי ספורט מ[[ארצות הברית]] ומ[[קנדה]]. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס.{{הערה|1= [http://www.nba.com/news/awards2006_coach.html פירוט שיטת קבלת הניקוד]}} מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. [[גרג פופוביץ']], [[דון נלסון]] ו[[פט ריילי]] מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס, ג'ין שאו ומייק ד'אנטוני באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד.{{הערה|1=[http://sports.espn.go.com/espn/wire?section=nba&id=3334726 פט ריילי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל]}} [[לארי בירד]] הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-[[MVP]]. [[ג'וני קר]], הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם ה[[שיקגו בולס]] בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי ה[[פלייאוף]] בעונתם הראשונה בליגה.{{הערה|1= [http://www.nba.com/history/players/kerrj_bio.html הביוגרפיה של ג'וני קר] באתר ה-NBA}}


==זוכי הפרס לפי שנה==
==זוכי הפרס לפי שנה==

גרסה מ־21:58, 3 בפברואר 2018

מאמן השנה ב-NBAאנגלית: NBA Coach of the Year Award) הוא פרס כדורסל שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 למאמן הבולט בעונה הסדירה של ליגת ה-NBA. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם מאמן הכדורסל הוותיק רד אאורבך שהוביל את הבוסטון סלטיקס לתשע אליפויות NBA מ-1956 עד ל-1966. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מארצות הברית ומקנדה. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס.[1] מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. גרג פופוביץ', דון נלסון ופט ריילי מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס, ג'ין שאו ומייק ד'אנטוני באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד.[2] לארי בירד הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-MVP. ג'וני קר, הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם השיקגו בולס בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי הפלייאוף בעונתם הראשונה בליגה.[3]

זוכי הפרס לפי שנה

רד אאורבך, זוכה הפרס בעונת 1964/65
פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד
פיל ג'קסון זכה בפרס לאחר שקבוצתו ניצחה 72 משחקים מתוך 82 בעונה הסדירה
מייק בראון, מאמן השנה בעונת 2008/09
מאמן אשר פעיל ב-NBA
מאמן אשר חבר בהיכל התהילה של הכדורסל (כמאמן)
מאמן אשר פעיל ב-NBA וחבר בהיכל התהילה של הכדורסל
נצ–הפ מאזן ניצחונות-הפסדים בעונת המשחקים הרגילה
עונה מאמן לאום קבוצה נצ-הפ
1962/1963 הארי גלאטין ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סט. לואיס הוקס 48–32
1963/1964 אלכס האנום ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן פרנסיסקו ווריורס 48–32
1964/1965 רד אאורבך ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוסטון סלטיקס 62–18
1965/1966 דולף שייס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פילדלפיה 76' 55–25
1966/1967 ג'וני קר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 33–48
1967/1968 ריצ'י גארין ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סט. לואיס הוקס 56–26
1968/1969 ג'ין שו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוטלימור בולטס 57–25
1969/1970 רד הולצמן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ניו יורק ניקס 60–22
1970/1971 דיק מוטה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 51–31
1971/1972 ביל שרמן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס לייקרס 69–13
1972/1973 טום היינסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוסטון סלטיקס 68–14
1973/1974 ריי סקוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דטרויט פיסטונס 52–30
1974/1975 פיל ג'ונסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קנזס סיטי-אומהה קינגס 44–38
1975/1976 ביל פיץ' ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קליבלנד קאבלירס 49–33
1976/1977 טום ניסאלק ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יוסטון רוקטס 49–33
1977/1978 יובי בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 41–41
1978/1979 קוטון פיטסימונס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קנזס סיטי קינגס 48–34
1979/1980 ביל פיץ' (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בוסטון סלטיקס 61–21
1980/1981 ג'ק מקיני ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אינדיאנה פייסרס 44–38
1981/1982 ג'ין שו (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית וושינגטון בולטס 43–39
1982/1983 דון נלסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מילווקי באקס 51–31
1983/1984 פרנק ליידן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יוטה ג'אז 45–37
1984/1985 דון נלסון (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מילווקי באקס 59–23
1985/1986 מייק פראטלו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 50–32
1986/1987 מייק שולר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פורטלנד טרייל בלייזרס 49–33
1987/1988 דאג מו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דנוור נאגטס 54–28
1988/1989 קוטון פיטסימונס (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פיניקס סאנס 55–27
1989/1990 פט ריילי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס לייקרס 63–19
1990/1991 דון צ'ייני ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית יוסטון רוקטס 52–30
1991/1992 דון נלסון (3) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גולדן סטייט ווריורס 55–27
1992/1993 פט ריילי (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ניו יורק ניקס 60–22
1993/1994 לני וילקינס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 57–25
1994/1995 דל האריס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס לייקרס 48–34
1995/1996 פיל ג'קסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 72–10
1996/1997 פט ריילי (3) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מיאמי היט 61–21
1997/1998 לארי בירד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אינדיאנה פייסרס 58–24
1998/1999 מייק דאנליבי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פורטלנד טרייל בלייזרס 35–15
1999/2000 דוק ריברס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אורלנדו מג'יק 41–41
2000/2001 לארי בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית פילדלפיה 76' 56–26
2001/2002 ריק קרלייל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דטרויט פיסטונס 50–32
2002/2003 גרג פופוביץ' ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן אנטוניו ספרס 60–22
2003/2004 יובי בראון (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ממפיס גריזליס 50–32
2004/2005 מייק ד'אנטוני ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית איטליהאיטליה איטליה פיניקס סאנס 62–20
2005/2006 אייברי ג'ונסון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דאלאס מאבריקס 60–22
2006/2007 סם מיצ'ל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית טורונטו ראפטורס 47–35
2007/2008 ביירון סקוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ניו אורלינס הורנטס 56–26
2008/2009 מייק בראון ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קליבלנד קאבלירס 66–16
2009/2010 סקוט ברוקס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אוקלהומה סיטי ת'אנדר 32-50
2010/2011 טום ת'יבודו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית שיקגו בולס 20-62
2011/2012 גרג פופוביץ' (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן אנטוניו ספרס 16-50
2012/2013 ג'ורג' קארל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דנוור נאגטס 25-57
2013/2014 גרג פופוביץ' (3) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סן אנטוניו ספרס 20-62
2014/2015 מייק בודנהולצר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אטלנטה הוקס 20-62
2015/2016 סטיב קר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גולדן סטייט ווריורס 9-73
2016/2017 מייק ד'אנטוני (2) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית איטליהאיטליה איטליה יוסטון רוקטס 55–27

קישורים חיצוניים

הערות שוליים