Epstein-Barr virus – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
הגהה קלה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
'''וירוס אפשטיין בר''', או בקיצור '''EBV''', הוא [[נגיף|וירוס]] בן למשפחת וירוסים מחוללי ה[[הרפס]] (herpesvirus), והוא אחד מן הווירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הווירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. ב[[ארצות הברית]] למשל, 95% מן הבוגרים בגילאי 35–40 כבר נדבקו בווירוס בעבר. |
'''וירוס אפשטיין בר''', או בקיצור '''EBV''', הוא [[נגיף|וירוס]] בן למשפחת וירוסים מחוללי ה[[הרפס]] (herpesvirus), והוא אחד מן הווירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הווירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. ב[[ארצות הברית]] למשל, 95% מן הבוגרים בגילאי 35–40 כבר נדבקו בווירוס בעבר. |
||
[[תינוק]]ות |
[[תינוק]]ות הופכים פגיעים ל-EBV מרגע שסרה מעליהם הגנת [[המערכת החיסונית]] של האם. ההסתמנות הקלינית אצל תינוקות או ילדים צעירים שנדבקו בווירוס היא בדרך קלה ולא משמעותית, אם בכלל. . אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "[[מחלת הנשיקה]]" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, [[קשרי לימפה]] מוגדלים, לעיתים יתפתח מצב של הגדלת [[טחול]] או [[כבד]]. לעיתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או [[מערכת העצבים]] במהלך המחלה. |
||
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות [[רוק (ביולוגיה)|רוק]] של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי [[דם]]. אין אמצעים מיוחדים למניעת הדבקה בנגיף |
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות [[רוק (ביולוגיה)|רוק]] של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי [[דם]]. אין אמצעים מיוחדים למניעת הדבקה בנגיף. אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין ואינם מראים שום תסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים, אורכת 4–6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם. |
||
הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או [[חיסון]] יעילים. בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הווירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הווירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. [[אציקלוביר]] מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה{{הערה|1={{מרק|עמ' 920}}}}. |
הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או [[חיסון]] יעילים. בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הווירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הווירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. [[אציקלוביר]] מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה{{הערה|1={{מרק|עמ' 920}}}}. |
גרסה מ־12:25, 8 בפברואר 2018
Epstein-Barr virus | |
---|---|
תאי לוקמיה הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק), בשיטת צביעה על ידי נוגדנים פלואורסצנטיים | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | Heunggongvirae |
מערכה: | Peploviricota |
קבוצה: | קבוצה I |
מחלקה: | Herviviricetes |
סדרה: | Herpesvirales |
משפחה: | Herpesviridae |
סוג: | Lymphocryptovirus |
מין: | Human herpesvirus 4 |
שם מדעי | |
Human herpesvirus 4 | |
וירוס אפשטיין בר, או בקיצור EBV, הוא וירוס בן למשפחת וירוסים מחוללי ההרפס (herpesvirus), והוא אחד מן הווירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הווירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. בארצות הברית למשל, 95% מן הבוגרים בגילאי 35–40 כבר נדבקו בווירוס בעבר.
תינוקות הופכים פגיעים ל-EBV מרגע שסרה מעליהם הגנת המערכת החיסונית של האם. ההסתמנות הקלינית אצל תינוקות או ילדים צעירים שנדבקו בווירוס היא בדרך קלה ולא משמעותית, אם בכלל. . אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "מחלת הנשיקה" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, קשרי לימפה מוגדלים, לעיתים יתפתח מצב של הגדלת טחול או כבד. לעיתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או מערכת העצבים במהלך המחלה.
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות רוק של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי דם. אין אמצעים מיוחדים למניעת הדבקה בנגיף. אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין ואינם מראים שום תסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים, אורכת 4–6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.
הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או חיסון יעילים. בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הווירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הווירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. אציקלוביר מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה[1].
אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הווירוס לשני סוגים נדירים של גידולים סרטניים, לימפומת בירקיט וקרצינומה של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהווירוס הוא מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.
הווירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).
קישורים חיצוניים
- Epstein-Barr virus, באתר NCBI (באנגלית)
- Epstein-Barr virus, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶרְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 920
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.