יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905

ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם.

לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומים הפוליטיים הנוכחיים של מדינות מזרח אירופה. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, אלא מציינת בעיקר את הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי יהדות מזרח אירופה או יהודי המזרח (גרמנית: Ostjuden, היגוי: אוסטיודן) נולד במאה ה-19 באימפריה הגרמנית ובמחוזות המערביים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, מתוך רצון לבדל את "היהודים המשתלבים" שבמרכז אירופה מאלה שלא, במזרחה. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי פולין, אוקראינה, בלארוס, לטביה, ליטא, אסטוניה, רוסיה, רומניה, הונגריה ומולדובה המודרניות.

בראשית המאה ה-20 חיו במזרח אירופה דלעיל, למעלה מ-6 מיליון יהודים. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, הן בערים גדולות כגון ורשה, שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים בלבד.

מראשית התיישבות היהודית ועד המאה ה-18

יהודים פולנים בלבוש טיפוסי - המאה ה-17 (למעלה), המאה ה-18 (למטה)

היישוב היהודי הראשון במזרח אירופה החל בערים-מושבות, שעל חופי הים השחור, במאות הראשונות לספירה. ישוב זה, בצפונו של הים השחור, היה היישוב היהודי היחיד במזרח אירופה עד המאה ה-7. בתקופה זו החלה התפשטות יהודית מזרחה, אל עבר המדינה הכוזרית. המהגרים הגיעו מביזאנץ ומארצות האסלאם. אל הקיבוץ היהודי הזה ייתכן והתווספו מקצת כוזרים שהתגיירו. היהודים, כמו הנוצרים והמוסלמים, זכו שם לחירות דתית ומשפטית. בסוף המאה ה-10 התמוטטה המדינה הכוזרית, ומרכז הכובד היהודי במזרח אירופה עבר לנסיכות קייב. קייב הייתה המרכז הפוליטי והתרבותי לדוכסויות הרוסיות הדרומיות-מזרחיות. היהודים נטלו חלק נכבד בסחר החוץ של עיר זו עד סוף המאה ה-11 עם רוסיה ועם הביזנטיון, והחל מהמאה ה-12 גם עם שאר מרכז אירופה.

החל מסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 החלו להתגבש הקהילות היהודיות המאורגנות והקבועות במזרח אירופה. צמיחת אוכלוסייתן נבעה בעיקר מהגירה גדולה ממרכז אירופה, במספרים גדולים. גם יהודים לא אשכנזים התיישבו במזרח אירופה, אך מספרם היה קטן יחסית, והשפעתם על הצביון התרבותי-חברתי של היהודים במזרח אירופה היה שולי.

בתחילת המאה ה-16 מספר היהודים במזרח אירופה נאמד בין 10,000 ל-30,000. כבר בתחילת המאה ה-17 ידוע על יהודים בערי ליטא ששפתם היא "רוסיא", ואינם יודעים "לשון אשכנז", היינו גרמנית-אידית (יידיש). באמצע המאה ה-18 מספר היהודים מזנק לסביבות 750,000. בתקופה זו רק שליש מיהודי מזרח אירופה התגורר באזורים שרוב אוכלוסייתם פולנית. שאר היהודים התגוררו בקרב עמים אחרים, בעיקר בסביבה אוקראינית ורוסית-ליטאית. את הזינוק במספר היהודים ניתן להסביר בהגירה גדולה ממרכז אירופה למזרחה במאה ה-16, וכן בשיעור ילודה גבוה בקרב מהגרים אלה.

באמצע המאה ה-18 שני שלישים מכלל האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה התגוררו בערים או בעיירות, ושליש התגוררו בכפרים - תופעה ייחודית שכמעט ולא התקיימה במערב אירופה. בכל כפר בו גרו יהודים, היו בממוצע רק שתי משפחות יהודיות ולא יותר מעשרה יהודים. ברוב היישובים העירוניים בהם הם גרו, אוכלוסיית היהודים מנתה בממוצע כמחצית ממספר התושבים. יוצא מכך שבעיירות רבות היה רוב יהודי. מציאות זו התחזקה במשך השנים, כאשר אחוז היהודים בערים ובעיירות הלך וגדל, וכך נוצרה תופעת השטעטל - "העיירה היהודית", שחלק גדול מתושביה היו יהודים, ושצביונה התרבותי היהודי היה בולט.

כלכלה ומסחר

היהודים עסקו במסחר ובמלאכות שונות, כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות ואף חקלאות. פעילותם הכלכלית של יהודי מזרח אירופה הייתה שונה מזו של יהודי מרכז ומערב אירופה: במזרח אירופה פיתחו היהודים סוגי התמחויות במסחר, בחכירות ובמלאכה, שכמעט ולא התקיימו במערב אירופה. כמו כן, הייתה ליהודים מעורבות רבה בתחומים כלכליים, שיהודים במרכז ומערב אירופה לא עסקו בהם כלל.

עד גזרות ת"ח ת"ט במחצית המאה ה-17, חיו יהודי מזרח אירופה בסביבה יחסית נוחה, שאיפשרה להם לשגשג. היהודים נהנו, על פי רוב, מחופש כלכלי, אישי ודתי נרחב. כך, למשל גירושים, עיקול רכוש יהודי ושמיטת חובות כספיים (של נוכרים ליהודים) שהיו שכיחים במערב אירופה, כמעט ולא התקיימו במזרחה; למרות זכויות היתר היו גם גילויי שנאה כלפי היהודים. שניות זו מתוארת אצל חכם יהודי בשם שלמה מימון:

אפשר שאין בעולם ארץ חוץ מפולין, שחירות הדת ושנאת הדת מצויות שם במידה אחת שווה כל כך. היהודים רשאים לקיים שם את מצוות דתם מתוך חירות גמורה ואף נתייחדו להם כל זכויות האזרחים האחרות, ולא עוד אלא שיש להם אפילו בתי דין משלהם. וכנגד זה אתה מוצא, ששנאת הדת היא גדולה שם כל כך, שהשם 'יהודי' תועבה הוא.

חיי הרוח

רמת לימוד התורה של יהודי מזרח אירופה בראשית התיישבותם, הייתה נמוכה. כתוצאה מכך שאלות ובעיות הלכתיות רבות הופנו לרבני ולחכמי תורה בגרמניה ובבוהמיה אשר היו קרובים אליהם. החל מהמאה ה-16 הוקמו מרכזי לימוד מפוארים במזרח אירופה, ושם גם החלה להתפתח תנועת החסידות.

מבנה חברתי

המבנה החברתי במזרח אירופה היה מורכב מקהילות, "הקהל", כאשר החל מאמצע המאה ה-16 ועד 1764, פעלו מוסדות מרכזיים, כלל קהילתיים, של הנהגה עצמית במזרח אירופה. שני המוסדות העיקריים היו ועד ארבע ארצות וועד מדינת ליטא. תפקידם של הוועדות היה איסוף מסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות. מאוחר יותר סיגלו לעצמם גם את תפקיד יצוג הקהילה היהודית בפני השליטים הנוכרים באותן מדינות. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות פנימיים שבתוך הקהילות היהודיות.

ועד ארבע הארצות היה המוסד הגבוה מבין הוועדים; הוועד הורכב משבעה דיינים שהעומד בראשם היה תמיד נציג קהילת לובלין. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים פוזנן, קרקוב ולבוב. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, ואז מספר הנציגים בו היה קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין, מה שהקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת החורף, בזמן שתאם את מועד יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר יארוסלב אשר בגליציה.

מסוף המאה ה-18 תחילת המאה ה-20

החל מסוף המאה ה-18 נחלקו יהודי מזרח אירופה בין שני אזורים גאוגרפים עיקריים: תחום המושב שבשליטת האימפריה הרוסית, וגליציה שבשליטת האימפריה האוסטרו הונגרית.

תחום המושב

ערך מורחב – תחום המושב

שלוש החלוקות של פולין (לראשונה ב־1772, 21 שנים לאחר מכן ב־1793, ולבסוף ב־1795) הותירו את חלק הארי של יהודי פולין תחת שלטון האימפריה הרוסית. השלטון הרוסי התברר כסובלני פחות ביחסו ליהודים, ועל היהודים הוטלו מגבלות רבות יותר מאשר תחת פולין העצמאית. הצארינה יקתרינה הגדולה קבעה בשנת 1791 את "תחום המושב" באזורי השוליים המערביים של האימפריה, כשרק שם הותר ליהודים לחיות ולהימצא. תחום המושב כלל את רוב שטחי פולין לשעבר וליטא, שהיו מיושבים בריכוזי יהודים. גזירת תחום המושב גררה את עקירתם וגירושם של יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג אל גבולה המזרחי של המדינה (זו הייתה למעשה אחת המטרות העיקריות של השלטונות). בהמשך נאסר גם על יהודי קייב לגור בתחומי עירם, אף שקייב עצמה נכללה גאוגרפית ב"תחום המושב".

בראשית המאה ה-20 חיו בתחומי רוסיה הצארית יותר מחמישה מיליון יהודים כש-90% מהם התרכזו בתחום המושב; כשלושה מיליוני יהודים חיו בגבולות פולין לשעבר. לפי הערכות שונות, היוותה יהדות מזרח אירופה בתחילת המאה העשרים כ-80% מיהדות העולם.

גליציה

ערך מורחב – יהדות גליציה

קיבוץ יהודי גדול נוסף במזרח אירופה הייתה גליציה, אותו שטח שנמסר לאוסטריה בחלוקת פולין. לקראת סוף המאה ה-19 התכוון הקיסר פרנץ יוזף ל"תרבת" (אקולטורציה) את היהודים, על ידי הקמת רשת של בתי-ספר ללימודים כלליים. היו יהודים שתמכו במטרה זו, אך רוב היהודים התנגדו לכך. התנגדות נוספת קמה מצידם כשנעשה ניסיון ליישב את היהודים על האדמה.

היהודים בגליציה היו ידועים באדיקותם הדתית, והם נאבקו קשה בתנועת ההשכלה וכנגד הניסיונות "לבולל" אותם תרבותית. כמו כן, התנהל עימות חריף בין תומכי החסידות לבין המתנגדים לה. החסידות יצאה מנצחת, והפכה לתנועה השלטת בין יהודי גליציה.

בשנת 1867 זכו היהודים בגליציה לשוויון זכויות מלא, ובכך היו הם הראשונים מבין יהודי מזרח אירופה שזכו לאמנציפציה. התנועה הציונית פרחה בגליציה וממנה יצאו כמה מעוזריו של הרצל. במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, לפני מלחמת העולם הראשונה שגשגה הקהילה היהודית בגליציה, פורסמו שם מספר רב של ספרים ושירים, פעלו בה מספר גדולי תורה ובה צמחו גם הציונות ותרבות היידיש. בראשית המאה ה-20 הגיע מספר היהודים בגליציה ליותר מ-800,000 נפש.

ראו גם

• יהדות אשכנז
• יהדות פולין
• יהדות רוסיה
• יהדות אוקראינה
• ועד ארבע הארצות
• שטעטל

לקריאה נוספת

• ישראל גוטמן, ישראל ברטל, קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם, א-ב, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1997-תשס"א 2001. ‬
• שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל, ג: בעת החדשה, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ט-1969.
• תמר מנור-פרידמן (עורכת), עמלים ומהפכנים, תנועת הפועלים היהודית, תל אביב: הוצאת בית התפוצות, תשנ"ד 1993.

קישורים חיצוניים

• דיאגרמה: אובדן יהודי מזרח אירופה בשואה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• דוד אסף, מה למהר?: קשה לתאר את חיי היום-יום במזרח אירופה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• קובץ מאמרים בנושא יהדות פולין: מחקרים, קטעי ספרות וזכרונות שראו אור בעבר, לצד מאמרים ומחקרים חדשים ומקוריים
• אריה טרטקובר, המקצועות היהודיים בגולה (וחלק ב' של המאמר), באתר דעת
• ישראל היילפרין (עורך), בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן, ירושלים, תש"ח
• דב רפל, ידישקייט, באתר מינהל חברה ונוער, משרד החינוך
• היבטים היסטוריים של השואה, אתר דעת
• יהודה רוזנטל, לקורות היהודים בפולין: לאור שו"ת המהר"ם מלובלין
• קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, באתר ארגון אש התורה
• אנציקלופדיית יווא על יהודים במזרח אירופה. כולל ארכיון מסמכים ומולטימדיה מקיף. (באנגלית)