פוליטיקה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא סגנון מרושל וכיסוי חלקי מאוד של הנושא.

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם.

אטימולוגיה

מקור המילה "פוליטיקה" בשפה היוונית , ופירושה המקורי הוא תחום הדעת העוסק בענייני הציבור, או "מדינאוּת". מילה זו נגזרת מהמילה היוונית פוליס , שהייתה היחידה הפוליטית האוטונומית ביוון הארכאית וביוון הקלאסית.

אל העברית חדרה מילה זו כבר בתקופת המשנה, שם מוזכר המקצוע: "פוליטיקין" (פוליטיקאים, אנשי ציבור). רבי יהודה, שחי באושא לאחר כישלון מרד בר כוכבא, הזכיר מילה זו בציטוט:

"וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרין על בני המדינה, מפני שהוא מאכל "פוליטיקין".

— מתוך מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה'

על פי רבי עובדיה מברטנורא, המילה "פוליטיקין" שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".

פוליטיקה במובנה הרחב

במובנה הרחב, פוליטיקה היא פעילות, אשר במסגרתה מגיעות קבוצות להחלטות קולקטיביות מחייבות, תוך ניסיון לגשר על הפערים הקיימים ביניהן.

בהגדרה זו ניתן לזהות ארבעה מרכיבים מרכזיים:

• פעילות קולקטיבית – הפעילות הפוליטית מתבצעת כפעילות קבוצתית. ללא קולקטיב אין פוליטיקה.

קיום פוליטיקה מלווה בהנחת יסוד, כי קיימים באופן מתמיד חילוקי דעות בין חברי קבוצה כלשהי. כאשר קיים קונצנזוס (דעה אחידה של כל חברי הקבוצה)- לא יכולה להתקיים פוליטיקה.

• הפוליטיקה כרוכה בשיח ובשכנוע; לפיכך קיומה של תקשורת בינאישית חיוני לקיומה.

• אכיפה - החלטות פוליטיות אשר נתקבלו והוחלט להוציאן לפועל- נאכפות על ידי הקבוצה, בין השאר על ידי שימוש בכוח. כפיית החלטות אינה פוליטיקה, אך ללא יכולת של כפיית החלטות קולקטיביות לא תתקיים פוליטיקה.

פוליטיקה במובנה הרחב היא עיצוב החברה,באמצעות התייחסות לכוחות הפועלים בה. בהגדרה זו נכללת כל פעילות אנושית כלשהי כפוליטיקה, שכן כל הפעולות המתבצעות על ידי האדם מקורן בכוחות חברתיים.

הפוליטיקה הידועה ביותר היא הפוליטיקה העוסקת בעיצוב מוסדות הממשל והחוקים הנחקקים במסגרתם. בחלק זה של הפוליטיקה מעורבים כל הגורמים, המהווים את בעלי הכוח הרשמיים בחברה: אצולה, מפלגות , אשר בראשם עומדים מדינאים.

לחלק הממשלי של הפוליטיקה מצטרפים כוחות מתחומים אחרים: כלכלה, חינוך, דת וכו'. כוחות אלו מעצבים את תרבותה של החברה ואת מבניה, על כן גם הם נחשבים חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה.

מכיוון שהכוחות החברתיים השונים קשורים אלו באלו ומהווים יחידה אחת, הפוליטיקה המתייחסת אל הכוחות בחברה היא תחום עיסוק כוללני, המכיל זוויות שונות של בחינה, בהתאם לתחום הנבחר.
דוגמה: המאפיין הבולט ביותר של תופעת העבדות שייך לענף הכלכלה, שכן מדובר בתחום העסקה, רכישה ובעלות. למרות זאת, לסוגיה זו ביטויים חשובים לא פחות בתחומים אחרים:

• בתחום הממשל: האפשרות לעבדות נקבעת בחוק.

• בתחום החינוך: חינוך הנוער עשוי להוות אמצעי, המאפשר הסתכלות על אדם כעל סובייקט.

• בתחום האמנות: האמנות יכולה לתמוך בערכי חופש או בערכי מעמדות וסדר מוחלטים.

כל פעולה בכל תחום שהוא של החיים, היא פעולה בעלת משמעות פוליטית (ומתוך כך גם בעלת משמעות לסוגיית העבדות), גם בלא קשר ישיר לתחומים השונים בהם הפוליטיקה עוסקת.

פוליטיקה במובנה הרחב, מתוקף היותה קשורה לכל הכוחות החברתיים הקיימים, מיושמת הלכה למעשה בכל פעילות יומיומית כלשהי של האדם הפשוט בחברה. כל מעשי הפרט מושפעים מההתרחשות הפוליטית בחברה.

בדוגמה הקודמת: סל המוצרים של האדם הממוצע ומשכורתו משתנים בהתאם לאופיה של החברה בסוגיית העבדות. בנוסף, למוצרים שהוא מחליט לצרוך יש השפעה על הנושא. מלבד המישור הכלכלי, גם לשפה המסוימת בה האדם בוחר לדבר, לחינוך אותו הוא מחנך את ילדיו, לאומנות בה משתמש, יחסיו עם מכריו וכו' - כל אלו מושפעים מההתרחשות הפוליטית בחברה ומשפיעים עליה (בכלל ובהתייחסות לסוגיה מסוימת)

דרך נוספת להגדרת המושג פוליטיקה: "סך כל הדרכים והפעולות שהחברה האנושית נוקטת על מנת להתמודד עם המחסור התמידי במשאב הרלוונטי" . לדוגמה: כיצד מתמודדת חברה מסוימת עם חוסר במים לתושבים, כיצד מתמודדת קבוצת אנשים עם הצורך להיות השורד האחרון בתוכנית ריאליטי, כיצד מתמודדת הממשלה עם תקציב מוגבל

עמדה פוליטית, או תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או ארגון הנוגעים למכלול ההתרחשות הפוליטית בחברה.

פוליטיקה במובנה הצר

פוליטיקה במובנה הצר היא תחום שלטוני המכיל את מאבקי הכוחות של כלל הגורמים הנוגעים בשליטה.

בסיס הפוליטיקה הוא בכך שקיימים ריכוז של כוח ופיזורו בידי גורמים נפרדים בחברה באופן לא מוחלט, כלומר - חלוקת הכוח והשימוש בו נקבעים באופן הנתון לשינוי, בהתאם לדינמיקה בין הגורמים הקשורים בו.
דוגמה: במפעל מסוים יכולה להיווצר חלוקת כוח בין ראש ועד העובדים (אשר התנהגות העובדים נתונה להשפעתו), בין מנכ"ל המפעל (אשר קובע את ההתנהלות הטכנית והכלכלית של המפעל), לבין בעל המפעל (אשר שולט על רווחי המפעל והפסדיו ועל משכורות עובדיו). במפעל זה יכולה להתקיים פוליטיקה, שכן כל אחד משלושת גורמי הכוח הנ"ל מסוגל להשפיע על התנהגות הגורמים האחרים ומושפע מהם וכן קיימת אפשרות של שינוי חלוקת הכוח (למשל, על ידי העברת אחריות על תחומי ניהול שונים מהמנכ"ל לראש ועד העובדים) ביניהם בהתאם לדינמיקה המתרחשת.

תנאי יסודי של הפוליטיקה הוא שלכל גורם שורה של אינטרסים פרטיים (תחומי עניין), בסדר עדיפויות מסוים, שקיומם תלוי בניהול הכוח בחברה ובחלוקתו. אינטרסים אלו דורשים מהגורם המחזיק בהם לפעול בצורה הטובה ביותר על מנת לקדם אותם, תוך התייחסות לגורמים האחרים.
בדוגמה הקודמת: אינטרס בעל המפעל הוא הגדלת רווחי המפעל, אינטרס המנכ"ל הוא הגדלת משכורתו ושמו המקצועי על ידי ניהול מוצלח והאינטרס של ראש הוועד הוא קידום טובת העובדים הפשוטים.

הפוליטיקה היא התחום בו הגורמים השונים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם בלא שימוש בכוח עצמו, אלא בהתייחסות אליו. השימוש בכוח (חקיקת חוק, הפעלת צבא, קנייה/מכירה, העמדה לדין וכו') אינו פוליטיקה, אך מאפשר אותה; שכן הפוליטיקה היא המאבק על השימוש בו ועל חלוקתו. סוג הכוח המדובר (צבאי, כלכלי, משפטי, תחוקתי, פיזי, אמנותי וכו') משפיע גם על טיב הפוליטיקה שתיווצר סביבו.
בדוגמה הקודמת: השכר אותו משלם בעל המפעל, קביעת כללי המפעל על ידי המנכ"ל והשבתת המפעל על ידי העובדים - כל אלו אינם פוליטיקה לכשלעצמם. הדיונים בין בעל המפעל לראש הוועד, האיום בשביתה וכדומה, הם הפוליטיקה של המפעל.

אינטרס פוליטי - הצורך של גורם פוליטי להשיג יתרון יחסי באבקי הכוחות הפוליטיים. לדוגמה: לראש הוועד ולמנכ"ל אינטרס פוליטי ליצור חיכוכים ביניהם, על מנת לקדם את הדימוי שלהם בקרב שולחיהם.

דמות פוליטית, או פוליטיקאי - אדם כלשהו המתעסק בפוליטיקה במידה העולה על רוב האנשים בחברה, באינטנסיוויות של העיסוק או במידת השפעתו על החברה.

כוח פוליטי - כוח שמשמעו היכולת של גורם מסוים להביא לשינוי דפוסי השימוש וחלוקת הכוח (הרגיל) בחברה. כוח זה לרוב אינו ניתן למדידה מדויקת, שכן הוא גמיש ויחסי לשאר הכוחות הפוליטיים בחברה ומהווה שקלול של רכיבים רבים. הרכיבים העיקריים הם:

• תפקידיו ותחומי האחריות המוטלים על גורם זה, המאפשרים לו להפעיל כוח על החברה ובכך מקנים לו גם כוח פוליטי
• בריתות ויריבויות פוליטיות שיש לגורם הפוליטי עם גורמים פוליטיים אחרים
• אופיו של הגורם הפוליטי ותדמיתו, המשפיעים על היחס שיקבל מגורמים אחרים ועל מידת יכולתו להשפיע עליהם.

באופייה, מחייבת הפוליטיקה את הגורמים הפוליטיים לצבור כוח רגיל וכוח פוליטי (במקביל). הדבר יוצר 'משחק פוליטי, המורכב משני תהליכים:

מגעים פוליטיים - הדברות בין נציגי הגורמים הפוליטיים. מטרתם הרשמית של המגעים היא יצירת הסכמה על החלטה פוליטית סופית לאור האיזון הקיים של הכוחות הפוליטיים.
מגעים פוליטיים נחשבים למורכבים ביותר, שכן כל צד בהם מחויב אך ורק לאינטרסים שלו וכל התנהגותו במסגרת המגעים (כולל השפה בה הוא משתמש) נועדה לקדם אותם. לרוב למגעים אלו אופי של משא ומתן, שכן מחד לא ניתן לקדם באופן מלא את מלוא האינטרסים של כל הגורמים, ומאידך הגורמים זקוקים זה לזה על מנת לקדם אותם.
לדוגמה: דיונים של ראש הוועד ובעל המפעל על גובה השכר (בהם עשויים שני הצדדים לוותר על חלק מדרישותיהם על שהחלק האחר יתקבל על ידי הצד השני).

החלטה פוליטית ומינוי פוליטי - החלטה בדבר שימוש או חלוקה של כוח שנעשית משיקולים פוליטיים של המחליטים אותה, על מנת לקדם את האינטרסים שלהם.
לדוגמה: החלטת המנכ"ל לא לקצץ במשכורות העובדים בעקבות איום בשביתה.

בכל חברה בה קיימת פעילות פוליטית ישנה מערכת פוליטית, המהווה את מכלול הכוחות הפוליטיים ויחסם זה לזה. לרוב מערכת זו מורכבת ביותר והתנהלותה ארוכת טווח. הטווח הארוך בו מתנהלת הפוליטיקה מכתיב אופן התנהלות המתבסס על אסטרטגיה פוליטית של כל גורם פוליטי, שנועדה לקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר לאורך זמן.

לרוב החברה ממסדת באופן חלקי או מלא את הפוליטיקה המתרחשת בה. מיסוד כזה, על ידי נורמה או חוק, קובע את כללי המשחק הפוליטי. כללים אלו לרוב רגישים ביותר - בעיקר כאשר הם נקבעים באופן נורמטיבי ולא על ידי חוק, ודרך קביעתם מתחלקת לשני סוגים:
כלל הנקבע בהסכם חברתי, על מנת לקדם את החברה כולה, שהסיבה לשימורו היא החלטה של כל גורם פוליטי (מסיבה זו או אחרת) לשמרו, אף על פי שהדבר מגביל את האינטרס הפרטי שלו. (לדוגמה - בישראל, לפני שביתה, חייב ראש ועד העובדים להכריז על 'סכסוך עבודה', אף על פי שלעיתים הדבר מגביל אותו).

כלל הנוצר בשל חתירתו הנפרדת של כל גורם למימוש האינטרס שלו, כלומר - כלל הנוצר מעצמו ושהפרה שלו תזיק באופן ישיר לאינטרס של הצד המפר. (לדוגמה - הכלל הקובע כי נחוץ יושר במגעים פוליטיים נשמר משום שצד לא ישר פוגע באמון העתידי שיהיה לו, ובכך ממעיט מכוחו הפוליטי)

מכיוון שהפוליטיקה עוסקת בחלוקה של כוח בחברה ובשימושו, היא מסוגלת לערב סוגים שונים של כוחות במערכת פוליטית אחת. הפוליטיקה יוצרת מגע בין גורמי כוח ממישורי קיום שונים סביב העיצוב המשותף של החברה מלבד בקשר הישיר הקיים ביניהם.

מישורי קיום לגביהם מתייחסת פוליטיקה עשויים להיות: ממשל, צבא, כלכלה, אמנות, משפט, חינוך, דת, לאום ותקשורת.

מבין נושאים אלו, נחשב תחום הממשל למישור העיקרי בו מתרחשת הפוליטיקה, שכן הוא המכריע באופן ישיר כיצד תתפקד החברה בכל שאר התחומים.

בין תחומים אלו נאבקות תנועות פוליטיות על צבירת כוח פוליטי. תנועות אלו מורכבות מארגונים שונים (לרוב בממישורי קיום שונים) ומתומכים, המשתפים פעולה על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים שלהם. על אף שלתנועות ממדים רבים שאינם פוליטיים, ניתן להבחין במהלך ההיסטוריה במאבק פוליטי ביניהן.

שמאל וימין פוליטיים

ערך מורחב – שמאל וימין בפוליטיקה

בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ומגמותיהן לשמאל ולימין, אף על פי שחלוקה זו שונה במקצת בכל חברה על פני תבל. מקור מונחים אלה הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב לאחר המהפכה הצרפתית.

פוליטיקה בישראל

מליאת הכנסת - בית הנבחרים הישראלי

פתקי הצבעה של מפלגות בקלפי

מדינת ישראל מתנהלת כדמוקרטיה פרלמנטרית. הפרלמנט הישראלי הוא הכנסת. המפלגה השלטת כיום במדינת ישראל היא הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו. בישראל ישנם כמה זרמים מרכזיים בכנסת:

• ימין: מפלגות הימין בישראל כיום אשר נמצאות בכנסת הן הליכודֿ, ישראל ביתנו והבית היהודי. הימין בישראל דוגל ברובו בהעדפת הביטחון על השלום, ואף באידיאולוגיית ארץ ישראל השלמה. כמו כן גם בקפיטליזם ושוק חופשי.

• מרכז: מפלגות המרכז כיום בישראל אשר נמצאות בכנסת הן כולנו בראשות משה כחלון ויש עתיד. המרכז בישראל נוטה לתמוך ברעיון שתי המדינות לשני העמים, אם כי פחות מהשמאל. נוסף על כך, כולנו ויש עתיד מתמקדות יותר בנושאים חברתיים ופחות מדיניים.

• שמאל: מפלגות השמאל אשר נמצאות כיום בישראל הן המחנה הציוני (העבודה והתנועה) ומרצ. השמאל תומך בפתרון שתי המדינות לשני עמים, גם במחיר חלוקת ירושלים. כמו כן מפלגות השמאל כיום תומכות בשיטה כלכלית סוציאל-דמוקרטית.

• החרדים: המפלגות החרדיות אשר נמצאות כיום בכנסת הן ש"ס ויהדות התורה. המפלגות החרדיות נוטןת יותר להיות מפלגות ימניות, אם כי בפועל מצטרפות לכל ממשלה אשר תיתן יותר כסף לבחורי הישיבות.

• הערבים: המפלגה החרדית היחידה אשר נמצאת כיום בכנסת היא הרשימה המשותפת (חד"ש, בל"ד ורע"מ-תע"ל). הרשימה המשותפת תומכת במדינת כל אזרחיה ופתרון שתי המדינות על בסיס קווי 67׳, אם כי לא מתנגדת למדינה דו-לאומית. רוב המפלגות הערביות תומכות בקומוניזם.

תנועות, דוקטרינות ומפלגות פוליטיות בהיסטוריה המודרנית (לפי הא-ב)

• אנרכיזם
• טוטליטריזם
• ליברליזם
• מרקסיזם
• נאו-מרקסיזם
• נאו-נאציזם
• נאו-פשיזם
• נאציזם
• נאציונל-בולשביזם
• סוציאל-דמוקרטיה
• סוציאליזם
• פציפיזם
• פשיזם
• קומוניזם
• קפיטליזם
• שמרנות
• תאצ'ריזם
• תנועת החרות
• תנועת הפועלים

ראו גם

	ספר: פוליטיקה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• דמגוגיה
• פרוניזם
• פופוליזם
• כריזמה
• תנועה חברתית
• לאום
• דת
• דגל
• פוליטיקה בישראל
• סמכות
• סרבנות
• פוליארכיה
• חברה אזרחית
• סובלנות
• תרבות פוליטית
• צבעים בפוליטיקה

לקריאה נוספת

• מקס ובר, הפוליטיקה בתורת מקצוע, הוצאת שוקן, 1961.
• עדי אופיר, ‏פוליטי, מפתח ‏גיליון קיץ 2010

קישורים חיצוניים

• אריסטו, פוליטיקה, ספר א', באתר של שמעון בוזגלו