פרנץ ראדו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


==הקריירה האקדמית==
==הקריירה האקדמית==
בשנת [[1950]] הוא התקבל לסגל אוניברסיטת קלוז' בשפה ההונגרית על שם [[יאנוש בויאי]], שהתאחדה בשנת [[1959]] עם האוניברסיטה הרומנית על שם [[ויקטור באבש]] תחת השם אוניברסיטת באבש-בויאי. בשנת [[1969]] התמנה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה והחזיק במשרה זאת עד שנת [[1985]] כשפרש לגמלאות.
בשנת [[1950]] הוא התקבל לסגל אוניברסיטת קלוז' בשפה ההונגרית על שם [[יאנוש בויאי]], שהתאחדה בשנת [[1959]] עם האוניברסיטה הרומנית על שם [[ויקטור באבש]] תחת השם אוניברסיטת באבש-בויאי. בשנת [[1969]] התמנה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה והחזיק במשרה זאת עד שנת [[1985]] כשפרש לגמלאות.


במקביל עבד ראדו כחוקר בכיר ב"מכון לחישוב" של שלוחת [[האקדמיה הרומנית]] בקלוז'. בשנת [[1958]] הוא סיים את עבודת הדוקטור שלו בתחום ה[[משוואה פונקציונלית|משוואות הפונקציונליות]] ו[[נומורגם|היחסים הנומוגרפיים]].
במקביל עבד ראדו כחוקר בכיר ב"מכון לחישוב" של שלוחת [[האקדמיה הרומנית]] בקלוז'. בשנת [[1958]] הוא סיים את עבודת הדוקטור שלו בתחום ה[[משוואה פונקציונלית|משוואות הפונקציונליות]] ו[[נומורגם|היחסים הנומוגרפיים]].


אחרי פתיחות זמנית מסוימת של המשטר הקומוניסטי ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-1960–1970]] התאפשר לראדו להיות חבר במועצת העורכים של העתון המדעי "ג'ורנל אוף ג'אומטרי" שהופיע ב[[בזל]] ושל כתב העת הבינלאומי ''Aequationes Mathematicae''. בשנת הלימודים 1969–1970 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת וטרלו בקנדה.
אחרי פתיחות זמנית מסוימת של המשטר הקומוניסטי ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-1960–1970]] התאפשר לראדו להיות חבר במועצת העורכים של העתון המדעי "ג'ורנל אוף ג'אומטרי" שהופיע ב[[בזל]] ושל כתב העת הבינלאומי ''Aequationes Mathematicae''. בשנת הלימודים 1969–1970 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת וטרלו בקנדה.


פרנץ ראדו נודע בעיקר במחקריו בתחום הגאומטריה, המשוואות הפונקציונליות, [[איזומטריה|איזומטריות]] במרחבים מטריים, [[קבוצה קמורה|קבוצות קמורות]], גאומטריות על טבעתיות, ה[[אנליזה נומרית|אנליזה הנומרית]] והגרפית, וכן בתכנות המתמטי ויישומיו הכלכליים. הוא פרסם מאמרים בעיתונות המדעית המקומית ובחו"ל. את המאמר הראשון "הערות בנוגע למערכת ליניארית אינסופית" פרסם ברומנית בשנת [[1953]]. בשנת [[1955]] לימד קורס על [[נומוגרם|נומוגרפיה]] שנועד למהנדסים ולטכנאים. כעבור שנה הוא פרסם אותו ברומנית תחת הכותרת "הרצאות לנומוגרפיה". מאוחר יותר התעניין במיוחד ביסודות ה[[אלגברה|אלגבריים]] של הגאומטריה.
פרנץ ראדו נודע בעיקר במחקריו בתחום הגאומטריה, המשוואות הפונקציונליות, [[איזומטריה|איזומטריות]] במרחבים מטריים, [[קבוצה קמורה|קבוצות קמורות]], גאומטריות על טבעתיות, ה[[אנליזה נומרית|אנליזה הנומרית]] והגרפית, וכן בתכנות המתמטי ויישומיו הכלכליים. הוא פרסם מאמרים בעיתונות המדעית המקומית ובחו"ל. את המאמר הראשון "הערות בנוגע למערכת ליניארית אינסופית" פרסם ברומנית בשנת [[1953]]. בשנת [[1955]] לימד קורס על [[נומוגרם|נומוגרפיה]] שנועד למהנדסים ולטכנאים. כעבור שנה הוא פרסם אותו ברומנית תחת הכותרת "הרצאות לנומוגרפיה". מאוחר יותר התעניין במיוחד ביסודות ה[[אלגברה|אלגבריים]] של הגאומטריה.
בשנת 1963 השתמש בשיטת "branch and bound" בפתרון בעיית התכנות הדיסיונקטיבי.
בשנת 1963 השתמש בשיטת "branch and bound" בפתרון בעיית התכנות הדיסיונקטיבי.
בין השאר פרסם בכתבי העת בהונגרית ''Matematikai lapok'' {{כ}}("עיתונים מתמטיים") וברומנית "גאזטה מתמטיקה" (Gazeta matematică) ו -''Utunk'' (דרכנו), כמו כן השתתף בשנת 1954 בפרסום הספר הממוריאלי לזכרו של [[יאנוש בויאי]] ובשנתון של כתב העת "קורונק" (תקופתנו) בשנת 1973.
בין השאר פרסם בכתבי העת בהונגרית ''Matematikai lapok'' {{כ}}("עיתונים מתמטיים") וברומנית "גאזטה מתמטיקה" (Gazeta matematică) ו -''Utunk'' (דרכנו), כמו כן השתתף בשנת 1954 בפרסום הספר הממוריאלי לזכרו של [[יאנוש בויאי]] ובשנתון של כתב העת "קורונק" (תקופתנו) בשנת 1973.


שורה 23: שורה 23:
*On rhomboidal nomograms 1956
*On rhomboidal nomograms 1956
*The best projective transformation of the scales of alignment nomograms 1957
*The best projective transformation of the scales of alignment nomograms 1957
*Functional equations in connection with nomography 1958
*Functional equations in connection with nomography 1958
</div>
</div>


שורה 34: שורה 34:
*1979 - Geometrie (עם ג. גאלבורה)
*1979 - Geometrie (עם ג. גאלבורה)
*1981 - A geometria mai szemmel (גאומטריה במבט עכשווי, עם בלה אורבאן)
*1981 - A geometria mai szemmel (גאומטריה במבט עכשווי, עם בלה אורבאן)
*1983 - Matematikai kislexikon (לקסיקון קטן למתמטקיה, עורך)
*1983 - Matematikai kislexikon (לקסיקון קטן למתמטיקה, עורך)
</div>
</div>


שורה 56: שורה 56:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www-gap.dcs.st-and.ac.uk/history/Biographies/Rado_Ferenc.html ביוגרפיה] באתר להיסטוריה של המתמטיקה של בית הספר למתמטיקה ב[[אוניברסיטת סנט אנדרוז]], סקוטלנד
* [http://www-gap.dcs.st-and.ac.uk/history/Biographies/Rado_Ferenc.html ביוגרפיה] באתר להיסטוריה של המתמטיקה של בית הספר למתמטיקה ב[[אוניברסיטת סנט אנדרוז]], סקוטלנד
J.J.O'Connor, E.F.Robertson Ferenc Rado, July 2007
J.J.O'Connor, E.F.Robertson Ferenc Rado, July 2007
* [http://www.cs.ubbcluj.ro/profesor-rado-ferenc/ פרנץ ראדו באתר אוניברסיטת קלוז']
* [http://www.cs.ubbcluj.ro/profesor-rado-ferenc/ פרנץ ראדו באתר אוניברסיטת קלוז']


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



{{מיון רגיל:ראדו, פרנץ}}
{{מיון רגיל:ראדו, פרנץ}}

גרסה מ־08:37, 18 בפברואר 2018

פרנץ ראדו

פֶרֶנץ ראדוהונגרית: Radó Ferenc, ברומנית: Francisc Rado‏; 21 במאי 1921 טימישוארה - 27 בנובמבר 1990 קלוז') היה מתמטיקאי יהודי-רומני, יליד טרנסילבניה. הוא כיהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קלוז'. הירצה וכתב בשפות הונגרית ורומנית.

חייו

פרנץ ראדו נולד ב-1921 למשפחה יהודית דוברת הונגרית בעיר טימישוארה, בחבל באנאט שהפך החל משנת 1918 לחלק מממלכת רומניה. הוריו היו ארתור ראדו ומליטה לבית שטילמן.[1] הוא למד בבת ספר יסודי יהודי ולאחר מכן היה תלמיד מצטיין בבית הספר התיכון היהודי בעיר הולדתו. ב-1939 התקבל במכון הפוליטכני בבוקרשט כשהוא עומד במקום השלישי לפי הציונים במבחנים מתוך אלף המועמדים. לימודיו שהתחילו ממילא באווירה מכבידה מאוד על סטודנטים היהודים שסבלו עוד משנות ה-20 מהתעללויות מצד הסטודנטים הלאומנים והפאשיסטים, נקטעו במהרה על ידי "חוקי הגזע" נגד היהודים משנת 1940 שאסרו בכלל על היהודים ללמוד במוסדות חינוך של המדינה או המיועדים לאוכלוסייה הנוצרית. תחת המשטר של המרשל אנטונסקו נשלח ראדו למחנות עבודה בדומה לרוב הגברים היהודים ברומניה. בשלוש השנים שבהן עבד במחנות ניסה, למרות הנסיבות, למצוא מקומות בסמוך לאתרי החפירות, כדי להתעסק בזמן הפנוי בסוגיות מתמטיקה האהובות עליו. אחרי ההפיכה מ-23 באוגוסט 1944 ששמה קץ למשטר אנטונסקו והחזירה את החוקים הדמוקרטיים במדינה, ראדו חידש את לימודיו, הפעם באוניברסיטת קלוז'. בשנת 1946 הוא סיים שם לימודי מתמטיקה וקיבל תעודת הוראה לבית ספר תיכון. בשובו לטימישוארה התקבל כמורה למתמטיקה בתיכון היהודי שבו למד. בינתיים, תחת הכיבוש הסובייטי, קם במדינה משטר קומוניסטי שסגר את התיכון היהודי יחד עם כל בתי הספר הפרטיים במדינה. ראדו עבר ללמד בתיכון ממלכתי, ולאחר מכן במכון הפדגוגי בעיר.

הקריירה האקדמית

בשנת 1950 הוא התקבל לסגל אוניברסיטת קלוז' בשפה ההונגרית על שם יאנוש בויאי, שהתאחדה בשנת 1959 עם האוניברסיטה הרומנית על שם ויקטור באבש תחת השם אוניברסיטת באבש-בויאי. בשנת 1969 התמנה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה והחזיק במשרה זאת עד שנת 1985 כשפרש לגמלאות.

במקביל עבד ראדו כחוקר בכיר ב"מכון לחישוב" של שלוחת האקדמיה הרומנית בקלוז'. בשנת 1958 הוא סיים את עבודת הדוקטור שלו בתחום המשוואות הפונקציונליות והיחסים הנומוגרפיים.

אחרי פתיחות זמנית מסוימת של המשטר הקומוניסטי בשנות ה-1960–1970 התאפשר לראדו להיות חבר במועצת העורכים של העתון המדעי "ג'ורנל אוף ג'אומטרי" שהופיע בבזל ושל כתב העת הבינלאומי Aequationes Mathematicae. בשנת הלימודים 1969–1970 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת וטרלו בקנדה.

פרנץ ראדו נודע בעיקר במחקריו בתחום הגאומטריה, המשוואות הפונקציונליות, איזומטריות במרחבים מטריים, קבוצות קמורות, גאומטריות על טבעתיות, האנליזה הנומרית והגרפית, וכן בתכנות המתמטי ויישומיו הכלכליים. הוא פרסם מאמרים בעיתונות המדעית המקומית ובחו"ל. את המאמר הראשון "הערות בנוגע למערכת ליניארית אינסופית" פרסם ברומנית בשנת 1953. בשנת 1955 לימד קורס על נומוגרפיה שנועד למהנדסים ולטכנאים. כעבור שנה הוא פרסם אותו ברומנית תחת הכותרת "הרצאות לנומוגרפיה". מאוחר יותר התעניין במיוחד ביסודות האלגבריים של הגאומטריה. בשנת 1963 השתמש בשיטת "branch and bound" בפתרון בעיית התכנות הדיסיונקטיבי. בין השאר פרסם בכתבי העת בהונגרית Matematikai lapok ‏("עיתונים מתמטיים") וברומנית "גאזטה מתמטיקה" (Gazeta matematică) ו -Utunk (דרכנו), כמו כן השתתף בשנת 1954 בפרסום הספר הממוריאלי לזכרו של יאנוש בויאי ובשנתון של כתב העת "קורונק" (תקופתנו) בשנת 1973.

מאמרים

  • Two theorems concerning the separation of variables in nomography 1955
  • On rhomboidal nomograms 1956
  • The best projective transformation of the scales of alignment nomograms 1957
  • Functional equations in connection with nomography 1958

ספרים

  • 1954,1958 Analitikus geometria (גאומטריה אנליטית)
  • 1956 - Lecţii de nomografie (קורס לנומוגרפיה, עם ל. באל)
  • 1958 - Analitikus geometriai példatár (עם פאל סילאגי)
  • 1957,1959 - -Feladatgyűjtemény középiskolai matematikai körök számára (קובץ תרגילים לחוגים למתמטיקה בבתי ספר תיכון, עם ארנה קיש) . I-II
  • 1979 - Geometrie (עם ג. גאלבורה)
  • 1981 - A geometria mai szemmel (גאומטריה במבט עכשווי, עם בלה אורבאן)
  • 1983 - Matematikai kislexikon (לקסיקון קטן למתמטיקה, עורך)

פרסים ואותות כבוד

  • 1960 ,1966 פרסים על הצטיינות - מטעם משרד החינוך הרומני

הנצחה

  • אולם בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת באבש-בויאי בקלוז' נקרא על שמו
  • 1993 - הוקמה בקלוז' "החברה לטיפוח המתמטיקה על שם פרנץ ראדו, המוציאה לאור את העיתון "MatLap", המשך העיתון Matematikai Lapok
  • הוקמה תחרות שנתית למתמטיקה על שם פרנץ ראדו, לתלמידי תיכון

לקריאה נוספת

  • Kovács Nemere: A kutató öröme, a nevelő gondja. Beszélgetés R. F.-cel a geometria rögös útjairól

(קובאץ' נמרה - שמחת החוקר, מחשבה חינוכית-ראיון עם פרנץ ראדו על הדרכים העקלקלות של הגאומטריה)

  • A Hét 1981/25. Rostás Zoltán: Gyűrűk és hálók. Újraközölve Visszajátszás c. kötetében (1984) (זולטאן רושטאש - טבעות ורשתות).
  • Orbán Béla:Rado_Ferenc a matematikus, a tanár és az ember. Matematikai Lapok 1994/5.

(בלה אורבאן - פרנץ ראדו המתמטיקאי, המורה והאדם)

  • Nagydobai Kiss Sándor, A matematika szolgálatában. Radó Ferenc matematikus életpályája, EuroPrint, Szatmárnémeti, 2011.

(שאנדור קיש נאג'דובאי - בשירות המתמטיקה. מפעל חייו של פרנץ ראדו)

קישורים חיצוניים

J.J.O'Connor, E.F.Robertson Ferenc Rado, July 2007

הערות שוליים