שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדכון... כל מי שהיה בדיוטי יודע שהמחירים הם פי 1.5-2 מהמחירים בארץ.
 
המוצרים הפטורים ממס נמכרים רק ליוצאים לחו"ל, ויש מקרים שהקונים נדרשים להוכיח זאת באמצעות הצגה של שובר עלייה למטוס. בתחומי [[האיחוד האירופי]] נמכרים המוצרים בחנויות אלה רק ליוצאים אל מחוץ למדינות האיחוד.
 
החנויות במתחמי הדיוטי פרי נהנות הן מפטור ממס והן מקהל לקוחות שבוי, אשר לא יכול לצאת מחוץ למתחם בקלות. תיירים רבים אינם בקיאים במחירי השוק המקובלים במדינת המוצא והידע לגבי כך שהמוצר פטור ממס מגורם להם לתחושה שקניות כדאית. הדבר גורם לכך שמחירי המזון והמוצרים בחנויות הדיוטי פרי גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי שירותים ומוצרים זהים במדינה.
 
==היסטוריה==
בכניסה לישראל רשאי כל נוסע להביא אתו מוצרי יבוא (והמוצרים הפטורים ממס בכלל זה) בסך 200 [[דולר]], מבלי שיידרש לשלם מס כלשהו בגינם. על מוצרים שמחירם גבוה יותר יש לשלם מכס, אך הם פטורים מ[[חוק מס ערך מוסף|מע"מ]] ומ[[מס קנייה]].
 
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפטור ממס הופךהוריד את מחירי המוצרים ובכך הפכו חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג למושכות במיוחד{{דרושעבור מקור}},הצרכן ובמוצרים מסוימים נמכר בהם חלק ניכר מהצריכה הכוללת של תושבי ישראל{{דרוש מקור}}הישראלי. מצב זה מעניק לחנויותחנויות הפטורות ממס זכו יתרון על-פני החנויות האחרות בישראל, יתרון שממנו יכולים ליהנות רק היוצאים לחו"ל. [[רשת שיווק|רשתות שיווק]] ישראליות עתרו ל[[בג"ץ]] פעמים אחדות נגד הסדרי דיוטי פרי הנוגסים ברווחיהן:
* בשנת [[1995]] הוגשה עתירה בטענה שהסדר "פטור ושמור" אינו חוקי, אך העתירה נדחתה.{{הערה|[http://www.tau.ac.il/~likhovsk/superpharm.doc בג"ץ 4140/95 סופרפארם ואחרים נ' מנהל המכס ומע"מ ואחרים], פ"ד נד(1) 49, ניתן ב-23.8.1999}} תמצית פסק הדין ניתנה בדבריו של השופט [[יצחק זמיר]]: "ראוי להדגיש כי בסופו של חשבון ההסדר החדש משרת את טובת הציבור. ראשית, ההסדר החדש הוכיח כי הוא תורם לכלכלת המדינה, שהיא התכלית העיקרית של הענקת הפטור ממסים, הן בחוק מס ערך מוסף והן בצו מס קניה (פטור). שנית, פסילת ההסדר החדש, כבקשת העותרות, תגרום פגיעה קשה בציבור: באופן ישיר – ברווחת הציבור הנהנה מן ההסדר החדש, ובאופן עקיף – בשל צורך בהגדלת המיסוי".
* עתירה נוספת לא שללה את חוקיותו של ההסדר, אך טענה כי האמצעים המשמשים לאכיפת ההסדר אין בהם כדי למנוע הפרה, בקנה מידה רחב, של הדינים המחייבים תשלום מכס, מס קניה ומס ערך מוסף. גם עתירה זו נדחתה, לאחר שהובהר כי רשויות המכס הטילו הגבלות שונות על תפעולן של חנויות הדיוטי פרי, ובית המשפט הוסיף דרישה כי חנות דיוטי פרי לא תהיה רשאית לאחסן טובין שנמכרו במסגרת ההסדר החדש אלא אם תקבל, לצורך האחסון, רישיון של מחסן כללי.{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/99/510/005/I10/99005510.i10.htm בג"ץ 551/99 שק"ם בע"מ נ' מנהל המכס ואחרים], ניתן ב-11.1.2000}}

תפריט ניווט