לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ניקומרורו"

נוספו 44 בתים ,  לפני 14 שנים
אין תקציר עריכה
(בוט - מחליף 'היתה ' ב'הייתה ')
[[תמונה:Nikumaroro.jpg|ממוזער|300px|שמאל|תצלום מהחלל של האי. 16 באפריל 2001.]]
'''ניקומרורו''' (ב[[אנגלית]]: '''Nikumaroro''') אשר נקרא בעבר '''האי גארנר''' (באנגלית: '''Gardner Island''') הוא [[אטול]] [[אלמוג]]ים בעל צורה מארכת. אטול זה מהווה חלק מ[[איי פניקס]] שברפובליקה [[קיריבטי]] בשבמרכז [[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. במרכז האטול [[לגונה]] גדולה.
האטול ממוקם ב- 4.66° דרום 174.53° מערב. אורכו של האטול כ-6 ק"מ ורוחבו כ-2 ק"מ. שתי תעלות מקשרות את הלגונה עם האוקיינוס. תעלות אלה יבשות בעת ה[[גאות ושפל|שפל]].
 
==שם האטול==
האטול נקרהנקרא בשמות רבים. במהלך [[המאה ה-19]] נקרא האטול בשמות: האי קמינס (Kemins' Island), מוטו אונגה (Motu Oonga), האי מרי לטישה (Mary Letitia's Island). ב-[[19 באוגוסט]] [[1840]] עגנה באי [[אוניית צי ארצות הברית וינסנס]] (אוניית מחקר של הצי) אשר מיפתה את מיקומו המדוייק ועשתה שימוש בשם - "האי גארדנר" (Gardner Island) - שם שנעשה בו שימש ב-[[1825]] על ידי [[ג'שואה קופין]] - צייד הלוויתניםה[[לוויתן|לוויתנים]] מ[[ננטקט]], אשר קרא לאי על שם חתנו - [[גידיון גרדנר]], חבר בקונגרס של [[ארצות הברית]].
 
==היסטוריה==
בשנת [[1865]] הכריזה חברת [[ס. א. ויליאמס ושות']] (CA Williams & Co) מ[[ניו לונדון (קונטיקט)|ניו לונדון]] ב[[קונטיקט]] שב[[ארצות הברית]] על האי כשטח כלכלי של ארצות הברית בהתאם ל[[חוק איי הגואנו]]. בשנת [[1892]] עגנה [[אוניית הוד מלכותה קוראסאו]] באי והכריזה עליו כעל שטח [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. בריטניה העניקה באותה שנה רישיון ליזם [[ג'ון ט. ארונדל]] לנטיעת עצי [[קוקוס]] באי. באי ישובו 29 מתיישבים מאיי הסביבה ומבספרומספר מבנים נבנו במקום לצרכיהם. ניסיון גידול דקלים זה נכשל בשל [[בצורת]] שפקדה את האטול בשנת [[1893]].
 
ב-[[29 בנובמבר]] [[1929]] עלתה ה[[מיכלית]] "נורוויץ' סיטי" על שרטון באחת משויניות האי במהלך סופה. שמונה מאנשי הצוות נספו, וייתרת אנשי הצוות מצאו מחסה במבנים שבנה ארונדל עד שחולצו מספר ימים לאחר מכן. שרידי האונייה עדיין מצויים במקום בה עלתה על השרטון.
 
ב-[[1 בדצמבר]] [[1938]] הגיעה לאי [[משלחת החקר הבריטית לאיי האוקיינוס השקט]], במטרה לבדוק התכנות בניית שדה תעופה באי ל[[מטוס ימי|מטוסים ימיים]]. ב-[[20 בדצמבר]] הגיעו לאי מתיישבים מ[[איי גילברט]] במסגרת התוכנית ליישוב האיים. מחסור במי שתיה הקשצההקשה על יישוב האי ועל נטיעת עצי קוקוס. מספר [[באר מים|בארות]] נכרו באי ביוני [[1939]] ו-58 מתיישבים מאיי גילברט הגיעו אל האי (בהם 16 נשים ו-26 ילדים). באי התמקמה גם מפקדת [[התוכנית ליישוב איי פניקס]] בראשה עמד הקצין הבריטי [[ג'ראד גאלאגר]]. הכפר של המתיישבים הוקם בקצה המערבי של האי, דרומית למעבר העיקרי אל הלגונה. בכפר נבנו מספר רחובורחובות. בין השנים [[1944]] - [[1945]] הייתה ל[[משמר החופים של ארצות הברית]] הייתה תחנה באי ובה 25 אנשי צוות.
 
בשנותב[[שנות ה-50]] של [[המאה ה-20]] התגוררו באי כ-100 תושבים, אולם בשל הבצורות והמחסור במי שתייה עזבו המתיישבים את האי ופונו ל[[איי שלמה]] בשנת [[1963]].
 
בשנת [[1965]] האי הוכרז רשמית כבלתי מיושב. בשנת [[1971]] העניקה בריטניה אוטונומיה ל[[איי גילברט]] והשליטה באי נמסרה להם במסגרת אוטונומיה זו. בשנת [[1979]], עם קבלת עצמאותה של [[קיריבטי]] הפך האי לחלק מהרפובליקה. באותה שנה, [[ארצות הברית]], לאחר שמיפתה את האי ובדקה את התאמתו לניסויים בכלי נשק, החליטה לוותר על תביעתה לריבונות באי והכירה בריבונות קיריבטי. בעקבות זאת שונה שם האי ל"ניקומרורו" - שם מהמיתולוגיה הגילברטית.
[[קטגוריה:אטולים]]
[[en:Nikumaroro]]
{{נ}}