לדלג לתוכן

דימות תהודה מגנטית – הבדלי גרסאות

מ
אחידות במיקום הערות שוליים
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (אחידות במיקום הערות שוליים)
|MRI תלת-ממדי של חלק מהראש
|}
'''דימות תהודה מגנטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Magnetic Resonance Imaging''', ב[[ראשי תיבות]]: '''MRI''') הוא סוג של סריקה לא-פולשנית המשמשת להמחשת איברים פנימיים בגוף ללא חשיפה ל[[קרינה מיננת]], למטרות אבחון [[רפואה|רפואי]], [[מדעי המוח|חקר המוח]], [[פסיכיאטריה]], מחקר [[ביולוגיה|ביולוגי]] ועוד.
בשיטה זו משתמשים בשילוב של [[גלי רדיו|קרינת רדיו]] ו[[שדה מגנטי]] חזק (גבוה מ-1 [[טסלה]]) כדי להשפיע על ה[[ספין]] של הפרוטונים בגרעין [[אטום|אטומי]] ה[[מימן]] שנמצאים ב[[מולקולה|מולקולות]] ה[[מים]] שבגוף. שינוי תכונות הספין תלוי ב[[רקמה]] בה הוא נמצא (למשל [[חומר לבן|החומר הלבן]] או [[חומר אפור|החומר האפור]] שבמוח) וכך, בעזרת שליחת פולס של גלי רדיו נוצרת תנועת נקיפה (פרסציה) של ספין הפרוטון. הדבר גורם לפרוטון ליצור תהודה (רזוננס) הניתנת למדידה בעזרת סלילי הקלט של המכונה, ניתן לקבל הפרדה ברורה בין הרקמות השונות.
 
הבדיקה יעילה בעיקר לדימות [[מערכת העצבים המרכזית]] - ה[[מוח]] ו[[חוט השדרה]], וכן ה[[מפרק]]ים, דוגמת ה[[ברך]] וה[[כתף]]. בתמונת MRI רואים רק [[רקמה|רקמות]] רכות: לא רואים עצמות אלא רק את [[מח עצם|מח העצם]]. דוגמאות לשימושים שכיחים: איתור [[גידול]]ים במוח, אבחון של [[טרשת נפוצה]], הערכת מצב [[מניסקוס]]ים בברכיים ודימות [[פריצת דיסק]] ב[[עמוד השדרה]]. יתרון נוסף של ה-MRI הוא היכולת לראות ממצא (כגון גידול) מזוויות מבט שונות - [[אנטומיה - מונחים#מישורים אנטומיים|חיצי]] (חלוקה לשמאל ימין), חזיתי (קדמי-אחורי), אופקי (עליון-תחתון) או בשחזור תלת-ממדי.
 
בתחילה נקראה השיטה דימות [[תהודה מגנטית גרעינית]] (NMRI). קהילת הרופאים חששה שהציבור הרחב יקשר שלא בצדק בין המילה "גרעינית" לבין [[פצצת ביקוע גרעיני|פצצה גרעינית]], [[רדיואקטיביות]] וכדומה, ולכן הוחלט להשמיט את המילה מהשם ומראשי התיבות. ממציאי המכשיר הם [[פול לוטרבור]] ו[[פיטר מנספילד]]. בשנת [[2003]] הוענק להם [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על המצאת ה-MRI, עקב חשיבותו ככלי אבחוני{{הערה|1={{ynet|מוטי גל|ממציאי ה-MRI: זוכי פרס נובל לרפואה|2779936|6 באוקטובר 2003}}}}.
* '''דימות ה[[לב]]''' בפעולה ומדידת תפקוד הלב
* '''[[אנגיוגרפיה]]''' - דימות [[כלי דם]]
* '''[[דימות תהודה מגנטית תפקודי]]''' ('''Functional MRI'''{{כ}}, או בקיצור "fMRI") - שימוש ייעודי במכשיר ה-MRI על מנת למדוד פעילות מוחית. חוקרים פיתחו שיטת עיבוד של סריקות ה-MRI המאפשרת לאתר שינויים מקומיים בזרימת ה[[דם]] במוח, שמעידים על עוצמת הפעילות [[מערכת העצבים|העצבית]]. שיטה זו מתבססת על השינוי שחל בתכונות המגנטיות של ה[[חלבון]] [[המוגלובין]], בהתאם למספר מולקולות ה[[חמצן]] שהוא נושא. חוקרי המוח מנצלים תופעה זו כדי ללמוד אילו אזורים במוח פעילים כאשר מבצעים מטלות שונות. כך לדוגמה, ניתן לצלם את המוח בזמן מנוחה, ולאחר מכן לצלם את אותו אזור בזמן שמראים לנבדק תמונה או משמיעים לו קול מסוים. השוואה בין שתי תמונות ה-fMRI מזהה את האזורים במוח שהיו בשימוש. מלבד חשיבותו ככלי לחקר המוח, fMRI הוא כלי חשוב לתכנון ניתוחי מוח. מתמונות fMRI המנתח יכול למשל לאתר את מיקומם המדויק של מרכזי הדיבור והשמיעה אצל חולה מסוים, כדי לתכנן את הניתוח כך שהנזק הנלווה להסרת הגידול יהיה מזערי.
* '''(Diffusion Weighted Imaging (DWI''' - מדידת מקדם ה[[פעפוע]] של המוח. הוכח שדרך דימות מקדם הפעפוע ניתן להבחין בין [[שבץ מוחי]] שנוצר כתוצאה מ[[דימום]] ('המורגי') לבין שבץ שנוצר על ידי חסימת כלי דם ('איסכמי'). אבחנה זו קריטית כדי לקבוע טיפול נכון ויעיל למטופל. יש גם אינדיקציות שניתן להשתמש ב-DWI לצורך מיפוי ה[[חומר לבן|חומר הלבן]] וה[[חומר אפור|חומר האפור]] במוח.
 
==מגבלות==
* בגלל השימוש בשדה מגנטי חזק, אין אפשרות להשתמש בסריקת MRI כאשר קיימות מתכות בגוף (למשל [[קוצב לב]] או סוגים מסוימים של [[התקן תוך רחמי]]- אם כי קיימים מקרים יוצאי דופן שבהם מבצעים את הבדיקה בנוכחות קרדיולוג). כמו כן, אנשים שיש חשש כי בגופם יש רסיסי מתכת, יעדיפו בדיקת [[CT]] במקום בדיקת MRI.
 
* בדיקת MRI מיועדת לאבחון פתולוגיות ברקמות הרכות של גופנו ואינה יעילה בהדגמת [[עצמות]] (או לאבחן מה קורה בתוכן). לכן במקרים של שברים או פתולוגיות בתוך העצמות (שלא חודרות לרקמות מסביב) עדיף לבצע בדיקת דימות בעזרת קרינת רנטגן (צילומי רנטגן או CT).
 
<math>\nu=\left(\frac{\gamma}{2\pi}\right)\cdot B_0 = \left(\frac{\gamma}{2\pi}\right)\cdot G\cdot x</math>.
 
כאן <math>\ G</math> הוא עוצמת הגרדיאנט.
 
היות שכל מומנט בגוף מתנודד בתדר שונה (על פי מיקומו בציר ה-X), האות הכולל שנקלט באנטנה הוא סכום של תדרים רבים. ב-MRI דוגמים את האות שנקלט באנטנה ומבצעים על האות [[התמרת פורייה מהירה]]. כתוצאה מהקשר בין תדר למקום (שנוצר על ידי שימוש בגרדיאנט), התרומה של תדר מסוים באות היא התרומה של מקום מסוים בגוף. כך ניתן לפענח איזה חלק מהאות בא מכל אזור ואזור שבגוף, ולהציג לרופא תמונה דו-ממדית או תלת-ממדית. עוצמתו של כל [[פיקסל]] בתמונה תלויה במספר גורמים - כמות החומר בעל מומנט מגנטי שיש שם, זמני רלקסציה, מקדם הדיפוזיה, זרימה, נוכחותם של חלקיקים [[פרומגנט]]יים מיקרוסקופיים ועוד.
 
משך זמן הסריקה תלוי בטכניקת הדימות. ישנן סריקות הנמשכות שניות בודדות ואחרות נמשכות עשרות דקות. בדרך כלל מבקש הרופא לבצע מספר סריקות לאותו נבדק בשיטות סריקה שונות (שמייצרות קונטרסטים שונים) ובגאומטריות וב[[רזולוציה|רזולוציות]] שונות, כגון תמונות מכיוונים שונים. התהליך כולו נמשך בין 20 ל-40 דקות ואין לו כמעט תופעות לוואי. לפעמים מזריקים לנבדק חומר [[פאראמגנט]]י ([[גדוליניום]]) שעשוי להגדיל את הקונטרסט במקרה של גידולים מסוימים.
<math>S(t) =\int d^3x \rho({\vec x}) e^{i\gamma{\vec x}\cdot\int_0^t{\vec G}(t)dt}= \int d^3x {\tilde \rho}({\vec k}(t)) </math>
 
כלומר, בכל רגע ורגע אות ה-MRI שווה לערך של התמרת פורייה של המומנטים בחומר הנמדד. שיטות סריקה שונות מכסות את מרחב ה-K בצורות שונות. שיטת spin echo ושיטת gradient echo מכסות את המרחב שורה שורה (תמיד באותו כיוון). שיטת (echo planar imaging (EPI סורקת מספר שורות ברצף, כשחלקן נסרקות בכיוונים הפוכים. גם בשיטת fast spin echo סורקים מספר שורות של מרחב K אחרי כל פולס RF, אבל כל השורות נסרקות באותו כיוון.
 
=== סוגי תמונות ב-MRI ===
דימות בעזרת MRI מייצר מספר תמונות עיקריות:
 
[[תמונת T1|תמונה בשכלול T1]] היא תמונה אשר מבוססת בעיקר על הבדלי דעיכת [[מגנטיזציה אורכית]] בין הרקמות. בסוג תמונה זה הניגודיות והבהירות מבוססות בעיקר על מאפיין T1 של הרקמות. תמונה זו נוצרת בדרך-כלל כאשר משתמשים בזמני TR ו-TE קצרים יחסית. [[תמונת T2|תמונה בשכלול T2]] היא תמונה אשר מבוססת בעיקר על הבדלי דעיכת [[מגנטיזציה רוחבית]] בין הרקמות. תמונה זו מבוססת בעיקר על מאפיין T2 של הרקמות והיא נוצרת כאשר משתמשים בזמני [[TR]] ו-[[TE]] ארוכים יחסית. סוג תמונה נוספת הוא [[תמונת PD]], אשר מבוססת בעיקר על הבדלי כמות [[פרוטון|הפרוטונים]] בין הרקמות.
 
===מדוע אין MRI לאלקטרונים?===
 
==בישראל==
בשנת 2009 פעלו בישראל עשרה מכשירי הדמיה בלבד. זהו שיעור נמוך של מכשיר אחד ל-700 אלף נפש. בשל התור הארוך, מופעלים חלק מהמכשירים 24 שעות ביממה, ולעיתים אף בשבתות{{הערה|1={{הארץ|דנה ויילר-פולק|בגלל משרד הבריאות: קופות החולים לא מאשרות בדיקות MRI לגילוי סרטן השד|1.1528816|28 בינואר 2009}}}}. ב-2012, היו בישראל 14 מכשירי MRI נייחים וארבעה מכשירים בניידות שמסתובבות בין בתי החולים בפריפריה.{{הערה|1={{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|קופון חולים: המדינה מאריכה את התורים לבדיקות MRI כדי לחסוך כסף|3575965|3 ביולי 2012}}}}. בהתייחס להשוואה בין ה-[[MRI]] ל-[[CT]], בדיקת ה-[[MRI]] עדיפה על ה-[[CT]] לאור היחס הפיחותי בקרינה והפגיעה האפשרית בפגיעה בחוזקת העצמות, עיניים, ויכולתו הקוגניטיבית של האדם. לאחר בחירתו של שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] הושלמה מהפכת מכשירי ה-MRI בישראל, כאשר בהנחייתו נוספו עשרות מכשירים חדשים לכל בתי החולים.
 
==ראו גם==