אומץ לסרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:10, 28 בפברואר 2018

אומץ לסרב היא תנועת סרבנות המעודדת סירוב לשרת בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.

היסטוריה

תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר 2002, כאשר 51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על מכתב שכונה מכתב הלוחמים^[1] בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב יותר מ-600 לוחמים במילואים. את "מכתב הלוחמים" חיברו דוד זונשיין ויניב איצקוביץ', שני סגנים במילואים.

בהמשך שנת 2002 עתרו זונשיין ואיצקוביץ', עם עוד שישה לוחמים, לבג"ץ, על מנת שיורה לבטל את הרשעתם בדין משמעתי על סירובם לשרת במילואים בשטחים וישלול את חוקיות החלטתו של שר הביטחון שלא לתת להם פטור מחובת שירות מילואים בשל טעמים שבסרבנות מצפון סלקטיבית.^[2] העתירה נדחתה, וזונשיין ישב 35 יום בכלא צבאי על סירובו לשרת בשטחים.

אידאולוגיה

תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך בשירות בצה"ל, ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי העם הפלסטיני, ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה. סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את הרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".

קישורים חיצוניים

אתר תנועת אומץ לסרב
יפעת זהר, "אומץ לסרב" מועמדת לפרס נובל, באתר nrg‏, 28 בספטמבר 2004
אמיר בן-דוד, המועמד, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2004

הערות שוליים

^ מכתב הלוחמים, באתר "אומץ לסרב"
^ בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נגד הפרקליט הצבאי הראשי, ניתן ה-30 בדצמבר 2002

[1] מכתב הלוחמים, באתר "אומץ לסרב"

[2] בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נגד הפרקליט הצבאי הראשי, ניתן ה-30 בדצמבר 2002

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ארגון חברתי
+|שם = אומץ לסרב
+}}
 [[קובץ:LogoAometz.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו התנועה]]
 '''אומץ לסרב''' היא תנועת [[סרבנות בישראל|סרבנות]] המעודדת סירוב לשרת בשטחי [[יהודה, שומרון וחבל עזה]] מטעמי [[מצפון]] על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.