ר"ז (מכ"ם) – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
תשע מדינות ברחבי העולם,{{הערה|שם=כלכליסט}} ביניהן: |
תשע מדינות ברחבי העולם,{{הערה|שם=כלכליסט}} ביניהן: |
||
* {{דגל|ישראל||+}}{{הערה|שם=ynet}} |
* {{דגל|ישראל||+}}{{הערה|שם=ynet}} |
||
* {{דגל|קנדה||+}}{{גלובס|יובל אזולאי|משרד ההגנה הקנדי רכש את המכ"ם של כיפת ברזל בכ-190 מיליון דולר|1001057035|30 ביולי 2015}} |
|||
{{הערה|שם=כלכליסט}} |
|||
* {{דגל|הודו||+}}{{הערה|שם=כלכליסט}} |
* {{דגל|הודו||+}}{{הערה|שם=כלכליסט}} |
||
* {{דגל|סינגפור||+}}{{הערה|Dylan Malyasov, [http://defence-blog.com/news/singapore-put-its-new-elta-systems-multi-mission-radar.html/amp "Singapore put its new Elta Systems Multi-Mission Radar"]. Defence Blog}} |
* {{דגל|סינגפור||+}}{{הערה|Dylan Malyasov, [http://defence-blog.com/news/singapore-put-its-new-elta-systems-multi-mission-radar.html/amp "Singapore put its new Elta Systems Multi-Mission Radar"]. Defence Blog}} |
||
גרסה מ־17:21, 28 בפברואר 2018
ר"ז, ראשי תיבות של רב זרועי, הוא מכ"ם מדגם אלתא EL/M-2084 מתוצרת מפעל אלתא של התעשייה האווירית לישראל, המשמש את חיל התותחנים של צה"ל לשם איכון שיגורי רקטות וחישוב היכן יפגעו. דגמים משופרים של מכ"ם זה משמשים את מערכות ההגנה האווירית נגד טילים של ישראל - כיפת ברזל וקלע דוד.
היסטוריה
הר"ז פותח ב-2002 בישראל על ידי מפא"ת ומפעל אלתא של התעשייה האווירית במטרה להתמודד עם איום הרקטות ולספק תמונה כוללת של האיומים בשטח (בעיקר ירי תלול-מסלול) לכוחות צה"ל ולהשתלב במערכת צי"ד. גרסת מדגים טכנולוגיות של הר"ז פעלה בהצלחה במבצע עופרת יצוקה ואיכנה בדייקנות שיגורים של רקטות ואת מקום פגיעתן. ב-2010 נכנס הר"ז לשימוש בחיל התותחנים. הוא מופעל על ידי יחידת האיכון והמטאורולוגיה (יחידה 611) שהוקמה במרץ 2010 כדי לאחד את מערכות האיכון והמטארולוגיה תחת יחידה אחת. התכנון המקורי היה שהר"ז יחליף את מערך מכ"מי הנורית, אך כרגע נראה שיפעל לצד ה"נוריות".
בפברואר 2018 ציינה התעשייה האווירית את מכירת המכ"ם המאה מסוג זה, בהיקף מכירות כולל של כ-2 מיליארד דולר.[1]
מאפיינים
הר"ז הוא מכ"ם מתקדם המסוגל לאכן שיגורי רקטות, לסווגם, ולחשב היכן יפגעו. לפי ynet טווח הר"ז הוא כ-150 ק"מ.[2] הוא מסוגל להתמודד עם מספר שיגורים בו-זמנית. כמו כן מסוגל הר"ז לעקוב אחרי כלי טיס וכן אחרי ירי שביצעו כוחות צה"ל. את המידע מעביר הר"ז למערכת צי"ד של זרוע היבשה וכן לכוחות חיל האוויר באמצעות מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) "משואה". כך מאפשר הר"ז "לסגור מעגל ירי" ולספק מידע מדויק ומהיר על מקום האיום על מנת שכוחות יבשה או אוויר ישמידו אותו.
מערכת הר"ז ניידת וניתנת לפרישה. היא כוללת את המכ"ם עצמו, קרון הפעלה וגנרטור. את המכ"ם מפעיל צוות חיילים מיחידת האיכון של חיל התותחנים.
מדינות מפעילות
תשע מדינות ברחבי העולם,[1] ביניהן:
ישראל[2]
קנדהיובל אזולאי, משרד ההגנה הקנדי רכש את המכ"ם של כיפת ברזל בכ-190 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביולי 2015
קישורים חיצוניים
- מהפכת האיכון, דובר צה"ל
- מערך ה"נוריות" - אאוט, מכ"ם רז - אין: הטמעת המערכת בעזה תושלם עוד השנה, דובר צה"ל
- חנן גרינברג, הפתרון לירי הרקטות? בא לצבא מכ"ם חדש, באתר ynet, 5 באוקטובר 2009
- דניאלה בוקור, מכ"ם ר"ז נכנס לפעילות מבצעית, דובר צה"ל, 4 במאי 2011
- עמי רוחקס דומבה, העיניים של כיפת ברזל, באתר "IsraelDefense", 19 בנובמבר 2012
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 יואב סטולר, היקף ההכנסות ממכירת המכ"ם של כיפת ברזל - כ-2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2018
- ^ 1 2 חנן גרינברג, הפתרון לירי הרקטות? בא לצבא מכ"ם חדש, באתר ynet
- ^ Dylan Malyasov, "Singapore put its new Elta Systems Multi-Mission Radar". Defence Blog
הגנה מפני טילים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור". | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)
| |