הבדלים בין גרסאות בדף "לורן קבילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 19 בתים ,  לפני שנתיים
מ
קו מפריד בטווח מספרים, סקריפט החלפות (אזור, לעיתים), הגהה, תיקון קישור לפירושונים, ויקיזציה, ניסוח, אין צורך בשמות בסוגריים-קיים ערך, תקלדה
תגיות: עריכה חזותית תו כיווניות מפורש
מ (קו מפריד בטווח מספרים, סקריפט החלפות (אזור, לעיתים), הגהה, תיקון קישור לפירושונים, ויקיזציה, ניסוח, אין צורך בשמות בסוגריים-קיים ערך, תקלדה)
מייסד תנועת הADFL.
}}
[[קובץ:En-us-Laurent Kabila from Congo-Kinshasa pronunciation (Voice of America).ogg|ממוזער|הגייה נכונה של השם לורן קבילה]]
'''לורן דזירה קבילה''' (ב[[צרפתית]]: '''Laurent-Désiré Kabila''',{{כ}} [[27 בנובמבר]] [[1939]] – [[16 בינואר]] [[2001]]) היה מהפכן [[פוליטיקאי|ופוליטיקאי]] קונגולזי שכיהן בתפקיד נשיא [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], קבילה היה הנשיא הראשון לאחר שלטון של עשרות שנים של [[מובוטו ססה סקו]] (Mobutu Sese Seko), ועלה לשלטון בהפיכה ב-[[1997]].
קבילה  נהרג בהתנקשות על ידי אחד משומרי הראש שלו בתאריך 16 בינואר 2001. בנו [[ז'וזף קבילה|ג'וזף קבילה]] החליף אותו בתפקידו שמונה ימים לאחר הרצח.
 
== שנים מוקדמות (1939-19601939–1960) ==
קבילה נולד ב1939ב-1939 בשבט [[לובה (קבוצה אתנית)|לובה]] (Luba) שבמחוז [[קטנגה (פרובינציה)|קטנגה]] (Katanga) ב[[קונגו הבלגית]] (דאז), לאביו לובה ואמו לונדה. אביו של לורן, היה פקיד דואר שפרש מעבודתו בשנת 1952, לאחר הפרישה הוא עבר להתגורר באיזורבאזור הכפר אנקורו (Ankuro). בשנת 1958 מונה לצ'יף האיזורהאזור של קמלונדו (Kamalundu) על ידי הרשויות הקולוניאליות. לורן קבילה נשאר עם אימו בלובה (עיר הולדתו) כדי ללמוד. לאחר שנה נשר מהלימודים והחל לעבוד בעבודות שונות. כדי לפצות על החוסר בהשכלה פורמלית, קבילה היה קורא ספרים אדוק. בשנת 1960 קבילה החל לעבוד בתור המזכיר של אביו, במהלך תפקיד זה לורן למד איך שולטים על איזוראזור טריטוריאלי, ואיך מתמודדים עם בעיות של אוכלוסייה כפרית. דעותיו הפוליטיות של לורן היו הפוכות לגמרי מאלו של אביו. בעוד אביו האמין באימוץ המנהגים האירופאים וברעיון [[קולוניאליזם|הקולוניאליזם]], ללורן הייתה סימפטיה לבלובאקאט (Balubakat). תנועת נוער שצמחה מצפון קטנגה שערכיה היו אנטי קולוניאליזם, ודחייה של הרעיונות האירופאים והשפעותיהם.
 
'''== השכלה אקדמית''' ==
קבילה נולד ב1939 בשבט [[לובה (קבוצה אתנית)|לובה]] (Luba) שבמחוז [[קטנגה]] (Katanga) ב[[קונגו הבלגית]] (דאז), לאביו לובה ואמו לונדה. אביו של לורן, היה פקיד דואר שפרש מעבודתו בשנת 1952, לאחר הפרישה הוא עבר להתגורר באיזור הכפר אנקורו (Ankuro). בשנת 1958 מונה לצ'יף האיזור של קמלונדו (Kamalundu) על ידי הרשויות הקולוניאליות. לורן קבילה נשאר עם אימו בלובה (עיר הולדתו) כדי ללמוד. לאחר שנה נשר מהלימודים והחל לעבוד בעבודות שונות. כדי לפצות על החוסר בהשכלה פורמלית, קבילה היה קורא ספרים אדוק. בשנת 1960 קבילה החל לעבוד בתור המזכיר של אביו, במהלך תפקיד זה לורן למד איך שולטים על איזור טריטוריאלי, ואיך מתמודדים עם בעיות של אוכלוסייה כפרית. דעותיו הפוליטיות של לורן היו הפוכות לגמרי מאלו של אביו. בעוד אביו האמין באימוץ המנהגים האירופאים וברעיון [[קולוניאליזם|הקולוניאליזם]], ללורן הייתה סימפטיה לבלובאקאט (Balubakat). תנועת נוער שצמחה מצפון קטנגה שערכיה היו אנטי קולוניאליזם, ודחייה של הרעיונות האירופאים והשפעותיהם.
לורן קבילה למד ל[[תואר ראשון]] ב[[פילוסופיה פוליטית]] ב[[פריז]]. לפי כותבי הביוגרפיה של קבילה, הוא למד גם תואר שלישי ב[[טשקנט]] (אוזבקיסטן), ב[[בלגרד]] (סרביה)  ולבסוף ב[[דאר א-סלאם]] (Dar es Salaam), אך לא נמצאו הוכחות לכך.
 
באותה תקופה רצה קבילה לשמור על פרופיל נמוך, מכיוון שחשש ממעקב של ה-[[CIA]]. קבילה טען שדיסקרטיות היא חלק מהאסטרטגיה שלו.
'''השכלה אקדמית'''
 
== פעילותו הפוליטית של קבילה (1960-19971960–1997) ==
לורן קבילה למד ל[[תואר ראשון]] ב[[פילוסופיה פוליטית]] ב[[פריז]]. לפי כותבי הביוגרפיה של קבילה, הוא למד גם תואר שלישי ב[[טשקנט]] (אוזבקיסטן), ב[[בלגרד]] (סרביה)  ולבסוף ב[[דאר א-סלאם]] (Dar es Salaam), אך לא נמצאו הוכחות לכך.
=== [[משבר קונגו]] ===
 
{{ערך מורחב|משבר קונגו}}
[1]באותה תקופה קבילה רצה לשמור על פרופיל נמוך, הוא פחד ממעקב של סוכנות הביון האמריקאית [[CIA]]. לכן השתדל לא להיחשף יותר מדי. קבילה טען שדיסקרטיות היא חלק מהאסטרטגיה שלו. [2][[קובץ:En-us-Laurent Kabila from Congo-Kinshasa pronunciation (Voice of America).ogg|ממוזער|הגייה נכונה של השם לורן קבילה.]]
ב-[[30 ביוני]] [[1960]] קיבלה קונגו את עצמאותה מ[[בלגיה]]. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות החל [[משבר קונגו]], החל. במהלך המשברובמהלכו נהרגו כ-100 אלף איש. המשבר נגרם מסיבות אידאולוגיות וכלכליות, ומגורמים אתניים (לשון, תרבות, דת, מוצא). ב-[[5 ביולי 1960]] החל הצבא הקונגולזי למרוד ברחבי הרפובליקה של קונגו. מרידה זו גרמה לאנרכיה כללית ולהתערבות צבאית בלגית למען הצלת עשרות אלפי הבלגים שחייהם היו בסכנה. מרד החיילים היה נגד הקצונה הבלגית שהמשיכה לפקד עליהם לאחר העצמאות. המשבר כלל מלחמות אזרחים והרג אחים, שהובילו לפיטוריו של ראש הממשלה של קונגו, [[פטריס לומומבה]] (Patrice Lumumba), על ידי נשיא המדינה [[ג'וזף קסא וובו]] (Joseph Kasa-Vubu‏).
 
== פעילותו הפוליטית של קבילה (1960-1997) ==
=== [[משבר קונגו]] ===
ב-30 ביוני 1960 קיבלה קונגו את עצמאותה מ[[בלגיה]]. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות [[משבר קונגו]] החל. במהלך המשבר נהרגו כ-100 אלף איש. המשבר נגרם מסיבות אידאולוגיות וכלכליות, ומגורמים אתניים (לשון, תרבות, דת, מוצא). ב-5 ביולי 1960 החל הצבא הקונגולזי למרוד ברחבי הרפובליקה של קונגו. מרידה זו גרמה לאנרכיה כללית ולהתערבות צבאית בלגית למען הצלת עשרות אלפי הבלגים שחייהם היו בסכנה. מרד החיילים היה נגד הקצונה הבלגית שהמשיכה לפקד עליהם לאחר העצמאות. המשבר כלל מלחמות אזרחים והרג אחים, שהובילו לפיטוריו של ראש הממשלה של קונגו, [[פטריס לומומבה]] (Patrice Lumumba), על ידי נשיא המדינה [[ג'וזף קסא וובו]] (Joseph Kasa-Vubu‏).
 
משבר קונגו היה משבר פוליטי שגרם להתערבות בינלאומית נרחבת כשכוחות האו"ם נשלחים לראשונה, לאזור [[נהר הקונגו]]. האו"ם שב וקרא לנסיגה מוחלטת של כוחות בלגיים וכוחות חרב מתחומי מחוז קטנגה. אף על פי שאינם אמורים לתפוס צד, האו"ם הוציא הוראה מפורשת לבלום [[שכיר חרב|שכירי חרב]] זרים בכל מקום בו הכוחות נתקלו בהם.
 
במהלך המשבר שימש קבילה בתפקיד "סגן מפקד" בתנועת הנוער בלובאקאט. לורן הלך לפי אמונותיו הלאומיות ופעל על פיהן. בספטמבר [[1962]], הפך לורן קבילה הפך להיות ראשלראש הקבינט של שר ההסברה [[פרדיננד טומבה]] (Ferdinand Tumba).
 
===פעילות פוליטית לאחר משבר קונגו===
בחייו האישיים של קבילה חלו שינויים, כאשר באותה תקופה הוא התחתן ונולדה לו בת., אך חיי המשפחה לא החזיקו זמן רב, הואובמהירות במהירותהזניח ויתראת על המשפחה הראשונהמשפחתו לטובת הפעולות הפוליטיות שלו, ולטובת נשים רבות אחרות.[[קובץ:Congo Crisis collage.jpg|ממוזער|תמונות מתקופת משבר קונגו: מחנה פליטים, חיילים, פעילי תנועת הבלובאקט, 3 אזרחים קונגולזיים שנרצחו על ידי הכוחות המורדים.]] בנובמבר [[1963,]] קבילההתמנה מונהקבילה לשר הרווחה, הספורט והנוער. בינואר 1964 הוצע לקבילה להצטרף לגאסטון סומיאלוט (Gaston Soumialot) ולכריסטוף גבנייה (Chrisophe Gbenye), שהיה נשיא הNCLה-NCL (התנועה הלאומית לחופש), ולפתוח חזית צבאית במחוז קיבו (Kivu) שבמזרח המדינה. מתקפה זו אורגנה כחלק ממשבר קונגו ומהמלחמה הקרה ששררה בקונגו באותם ימים.
 
במאי 1964, קבילה הצטרף לתקיפה זו נגד ג'ייסון סנדוואה (Jason Sendwe) שהיה הנשיא של צפון קטנגה באותה תקופה. תקיפה זו נקראה מרד הסימבה (Simba Rebellion). קבילה הוביל צעירים מקומיים בעיקר משבט ה-[[הולוהולו]] (Holoholo) שהיו בדעות פוליטיות דומות לשלו. ההתקפה כשלה וקבילה ברחנמלט ל[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], למספר מדינות במזרח אירופה ומדינות אפריקאיות אחרות במטרה לשמור על פרופיל נמוך, ואכן לאחר כמה חודשים חזר קבילה לרפובליקה של קונגו.
 
בנקודת זמן הבאה, לאחר שקבילה חזר לרפובליקה של קונגו, הוא המשיך להיות פעיל במרד נגד המשטר. תנועת המורדים בה לקח חלק כבשה את סטנליוייל[[סטנליוויל]] (Stanleyville, [[קיסנגני]] של ימינו) – העיר השלישית בחשיבותה ברפובליקה של קונגו, אך עד סוף נובמבר 1964 העירנכבשו נכבשהפרברי העיר שנית על ידי כוחות המשטר הקונגולזיים והבלגיים. כתוצאה מכך, שבילינחסמו רוב נתיבי גישה לעיר, שהיו חשובים למורדים, נחסמו. על כן האזור בו קבילה פעל הפך לנקודת הכניסה היחידה דרכה היה ניתן להעביר אספקה למורדים. השליטה של קבילה על הגישה היחידה לעיר הפכה אותו לדמות חשובה במערך של המורדים. עקב זאת היה ניתן לראות את הפוטנציאל הנשיאותי והמנהיגותי של קבילה כמנהיג כבר אז.
 
בסוף נובמבר קבילה מונה להיות שר החוץ ושגריר ב[[טנזניה]], [[קניה]] ו[[אוגנדה]]. בזמן שהיה בתפקיד הוא התמקם בקיגומה (Kigoma)ב[[קיגומה]] עם המפקדים הכפופים לו, וכיוון את רוב כוחות המרד לצד האחר של [[אגם טנגניקה]] ברפובליקה של קונגו.
 
ב-[[24 באפריל]] [[1965]] הוא מונה להיות סגן נשיא של המועצה העליונה של המהפכה (Supreme Council of the Revolution).
 
מאפריל עד נובמבר 1965, סייעה קבוצה צבאית קובנית תחת הנהגתו של [[צ'ה גווארה]] (Che Guevara) עזרה לכוחות המורדים להקים כוח מורד מאורגן ומוסדר. אך חוסר באימונים, במוטיבציה ובמנהיגות (קבילה לרוב לא היה נוכח בשטח הלחימה) – הפכו משימה זו לבלתי אפשרית. כאשר הורה קבילה הורה על כניעה עקב ההתקפות שלהתקפות הצבא הקונגולזי הוא איבד את העזרה החיצונית עבור המרד שלו, וקיבל ביקורות רבות על כניעה זו – ברפובליקה של קונגו ומחוצה לה.
 
לאחר הכניעה, רבים שיערו רבים כי לורן קבילה עדיין לא הוכיח את עצמו כמנהיג יעיל. עקב הביקורות, הוא חזר לבסיס בכך שלקח שיעורי פוליטיקה וחינוך בסין ב-[[1966]]. לאחר החזרה שלו לרפובליקה של קונגו הוא חשב על דרכים ליישם את מה שלמד, ובדצמבר [[1967]] – הקים תנועה מורדת עצמאית וחדשה: המפלגה של המהפכה הפופולרית (the Party of the Popular Revolution (PPR. תנועת PPR חטפה אירופאי אחד ושלושה סטודנטים אמריקאים. עקב כך טנזניההפסיקה משכה[[טנזניה]] את המימון שלה לתנועה של קבילה, וראש הממשלה מובוטו תקף בחוזקה יעדים רגישים של התנועה, וגרם לקריסת "עמוד השדרה" הצבאי של התנועה. תנועת PPR לא הצליחה להתרחב מעבר לגבולותיה המקוריים, והמוניטין שלה נשאר מקומי ולא ארצי.
 
עקב הכישלון של תנועת PPR, התמקם קבילה התיישב בדארב[[דאר א-סלאם]] שבטנזניה, והקים שם משפחה חדשה. בשנת [[1971]] נולדו לו [[תאומים]], שאחד מהם הוא [[ג'וזף קבילה]] (Joseph- kabila) -שעתיד להנהיג את המדינה אחריו. בשנה זו שינה מובוטו, ראש ממשלת הרפובליקה של קונגו, שינהאת שם המדינה לזאיר (Zaire).[[קובץ:DRC group 3part.jpg|ממוזער|מפת קונגו.]] בשנות ה-70 המאוחרות, זוהתה תנועת ה-PPR זוהתה בעיקר בהקשר של מאבקים פוליטיים מול הדיקטטורה של מובוטו, ראש הממשלה, אך התנועה נחלשה עם השנים. בשנת [[1988]] הגיעה לסיומה הפעילות של התנועה המורדת (PPR) בהנהגתו והקמתו של קבילה עקב אותה היחלשות עם השנים. עוד נטען כי קבילה נעלם ונהרג. ברם, נמצא כי בתקופה זו קבילה יצר קשרים אישיים חשובים עם [[יוורי מוסווני]] (Yoweri Museveni), הנשיא העתידי של [[אוגנדה]], ועם [[פול קגאמה]] (Paul Kagame) הנשיא העתידי של [[רואנדה]]. בעזרת קשרים אלו, קבילה קיבל תמיכה ממוסווני וקגאמה, והקים את תנועת האיחוד של הכוחות הדמוקרטיים של החירות - Aliance of Democratic Forces of Liberation, (ר"ת: ADFL). בתנועה זו היו חברים גם: אנגנדו קיסאסה (Ngandu Kisase) - מצביא ותיק מתקופת השלטון של [[פטריס לומומבה]], מסאו נינדגה (Massassu Nindaga) ודאוגראטיס בואגרה (Deogratias Bugera) שהיו מזוהים עם רואנדה, גם בשורשיהם וגם בשאיפותם הפוליטיות.
 
ב-[[31 באוקטובר]] [[1996]], הכוחות של הברית הזו, יחד עם תמיכה מאסיבית של כוחות צבאיים מרואנדה ואוגנדה, תקפו את בוקאבו (Bukavu) וגומה (Guma) -הערים המזרחיות ביותר בארץ, הגובלות עם רואנדה ואוגנדה. תקיפה זו סימנה את תחילת סופו של המסע הארוך של קבילה בדרך לנשיאות.
 
===[[מלחמת קונגו הראשונה]]===
{{ערך מורחב|מלחמת קונגו הראשונה}}
בעקבות [[רצח העם ברואנדה]], ותפיסת השלטון ברואנדה על ידי ה[[טוטסי]], (Tutsi), נמלטו בני [[הוטו]] (Hutu) רבים מרואנדה לזאיר, והתפתחה לחימה בין ההוטו והשבטים הזאיריים, כאשר הטוטסי סובלים משני הצדדים. (במזרח המדינה התגוררו מהגרים רבים מבני הטוטסי וההוטו מרואנדה שהיוו כמחצית מהאוכלוסייה באזור).
 
מחנות הפליטים של ההוטו במזרח זאיר שמשו גם כבסיסים להתקפות של ההוטו נגד הטוטסי ברואנדה. בתקופה זו החלה ממשלת רואנדה של הטוטסי בפעולות צבאיות נגד ההוטו בזאיר.
 
קבילה, שהיה יריב של ממשלת מובוטו (שתמכה בשבט ההוטו - בנובמבר 1996 פורסם צו האוסר הימצאות בני טוטסי בזאיר ומטיל עונש מוות על טוטסי שיימצא בה) זה זמן רב, עמד בראש החזית שנפתחה כנגד מובוטו. המשטר הנוקשה והרודני של מובוטו יצר לו אויבים כמעט בכל זאיר, ולכן קבילה זכה לתמיכה רבה, עקב זאת בשנת 1996 פרצה [[מלחמת קונגו הראשונה]].  
 
במהלך המלחמה, כוחות רואנדה הרסו את מחנות הפליטים בהם השתמשו בני ההוטו בהתקפותיהם אל תוך רואנדה, והתקדמו מערבה לקראת עיר הבירה [[קינשאסה]]. חייליו של מובוטו סבלו ממורל נמוך לאור קבלת משכורת נמוכה של כדולר לחודש, שלעתיםשלעיתים כלל לא שולם, וציוד מועט ולקוי. במקרים רבים נמנעו החיילים מלהילחם נגד המורדים ובמקום זאת בזזו את העיירות ונסו מהן לפני הגעת המורדים. קבילה ואנשיו הגיעו לשערי עיר הבירה קינשאסה ללא התנגדות, כאשר מובוטו נמלט לחו"ל[[טוגו]] ומאוחר יותר ל[[מרוקו]].
 
== נשיאות (1997-20011997–2001) ==
[[קובץ:Flag of the Democratic Republic of the Congo (1997-2003).svg|ממוזער|הדגל של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.]] לאחר הבריחה של מובוטו לחו"ל, קבילה הכריז על עצמו כנשיא ב-[[17 במאי]] [[1997]], ושינה את השם המדינה מזאיר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלחמת קונגו הראשונה העלתה את קבילה לשלטון, הרבה בעזרת הקשרים שיצר עם מנהיגי המדינות רואנדה ואוגנדה שתמכו בו לאורך כל המלחמה.
 
מבחינה כלכלית, קבילה האמין קבילה ב[[מרקסיזם]], אך היה פתוח גם לרעיונות אחרים - פעולותיו היו מעורבות גם עם [[קפיטליזם]] ו[[קולקטיביזם]]. מבחינה חברתית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תחת שלטונו של קבילה דמתה לזאיר תחת שלטונו של מובוטו, אשר ידוע כשלטון שאכזב את התושבים.
 
נעצרו קבוצות אופוזיציה המתנגדות לשלטונו של קבילה. טענות של פעילי זכויות אדם בנוגע להתעללות הכוחות של קבילה באוכלוסייה נשמעו. קבילה התמודד עם ביקורת בינלאומית על כך שכשל לקיים [[בחירות]] דמוקרטיות (ביטל אותן בשנתיים הראשונות בטענה שהוא צריך יותר משנתיים כדי לתקן את החסרונות במדינה), ועל כך שעצר ואיים על קבוצות המתנגדות לו.
 
קבילה ספג ביקורות גם על כך שסיכל חקירה של האו"ם על היעלמות של יותר מ-100,000 [[פליטים]] רואנדים, שככל הנראה נרצחו על יד החיילים שלו ותחת פיקודו. כתוצאה מכך, הפסידה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הפסידה מיליוני דולרים של עזרהכספי סיוע מארצות שונות בעולם (כסף שקבילה קיווה שיעזור לו לבנות מחדש את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). בנוסף, קבילה גם כשל בגיוס הכסף עקב ההתחמקות מהחקירה.
 
יתר על כן, קבילה השיג קבילה שליטה בלעדית על הגישה למקורות מינרלים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המקור העיקרי היה [[קולטן]] (חומר טבעי המסוגל להוליך חשמל בעל מטען גבוה). השתמשו ב[[מינרל]] זה על מנת לייצר כבלים ורכיבים בטלפונים סלולריים ובמחשבים ניידים. באותה תקופה חל גידול בשימוש במוצרים אלה, ולכן השווי של מינרל זה עלה. צבא רואנדה השתלט על מכרות קולטן רבים במזרח המדינה, ורואנדה הואשמה על ידי האו"ם בגניבת קולטן (על פי האו"ם, הרוויחה רואנדה באותה שנה לפחות 250 מיליון דולר ממכירת קולטן בתיווך חברות כרייה). זו אחת מהסיבות הכלכליות  העיקריות לפרוץ מלחמת קונגו השנייה.
 
===[[מלחמת קונגו השנייה]]===
{{ערך מורחב|מלחמת קונגו השנייה}}
[[מלחמת קונגו השנייה]] פרצה באוגוסט [[1998]] ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלחמה זו כללה באופן ישיר 9 מדינות אפריקאיות, ובעקבות המלחמהובמהלכה נהרגו עד שנת 2008 כ-5.4 מיליון אנשים עד שנת 2008, מרביתם מ[[רעב המוני]] וממחלות, ורבים אחרים נפלו קורבן למעשי זוועה דוגמת [[אונס]] ו[[קניבליזם]], שהיוו פרקטיקות לחימה משמעותיות. המלחמה הסתיימה באופן רשמי ביולי 2003, אך בפועל נמשכה עוד שנים אחר כך.
 
בשנת 1998 החליט קבילה, להתנער מחסותם של הכוחות הרואנדים שהעלו אותו לשלטון: בתאריך ה-[[14 ביולי]] 1998 קבילה החליט לפטר את הרמטכ"ל הרואנדי ג'יימס קאבארבה (James Kabarebe). הוא החליף אותו ביליד קונגו, סלסטין קיפוואה (Celestin Kipowah). לאחר כשבועיים, קבילה פקד על כל הצבאות הרואנדים והאוגנדים לעזוב את המדינה. היועצים הצבאיים הרואנדים שגרו בעיר הבירה קינשאסה סולקו תוך פחות מ-24 שעות.
[[מלחמת קונגו השנייה]] פרצה באוגוסט 1998 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלחמה זו כללה באופן ישיר 9 מדינות אפריקאיות, ובעקבות המלחמה נהרגו כ-5.4 מיליון אנשים עד שנת 2008, מרביתם מ[[רעב המוני]] וממחלות, ורבים אחרים נפלו קורבן למעשי זוועה דוגמת [[אונס]] ו[[קניבליזם]], שהיוו פרקטיקות לחימה משמעותיות. המלחמה הסתיימה באופן רשמי ביולי 2003, אך בפועל נמשכה עוד שנים אחר כך.
 
בשנת 1998 החליט קבילה, להתנער מחסותם של הכוחות הרואנדים שהעלו אותו לשלטון: בתאריך ה-14 ביולי 1998 קבילה החליט לפטר את הרמטכ"ל הרואנדי ג'יימס קאבארבה (James Kabarebe). הוא החליף אותו ביליד קונגו, סלסטין קיפוואה (Celestin Kipowah). לאחר כשבועיים, קבילה פקד על כל הצבאות הרואנדים והאוגנדים לעזוב את המדינה. היועצים הצבאיים הרואנדים שגרו בעיר הבירה קינשאסה סולקו תוך פחות מ-24 שעות.
 
האנשים שהוטרדו מפקודה זו יותר מכולם היו אנשי הבאניאמולנג' (Banyamulenge). הם עזרו להביא את קבילה לשלטון, ופתחו במרד פומבי באזור המזרחי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו באוגוסט 1998. הם זעמו על כך שכאשר עזרו לו לעלות לשלטון, ציפו שיגן על הגבול מכוחות אנטי ממשלתיים וקיצוניים משבט ההוטו. בפועל, מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היווה בסיס למתקפות נגד רואנדה על ידי אותם קיצוניים משבט ההוטו.
קבילה הפנה עורף לטוטסי הרואנדים שעזרו לו לעלות לשלטון. הם התקשו להאמין כאשר שמעו מדיווחי המודיעין שלהם שקבילה מגייס אנשי הוטו. כתגובה, ממשלות אוגנדה ורואנדה פלשו לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והגיעו עד לפאתי עיר הבירה קינשאסה (Kinshasa). הצבא של קבילה, בתוספת גיבוי של כוחות צבאיים מ[[זימבבואה]], [[אנגולה]] ו[[נמיביה]] עצרו אותם שם.
 
למרותאף על פי שהושגה הפסקת אש ביולי 1999, נמשכו תקיפות לא סדירות בין שני הצדדים במשך כשלוש שנים. בשנים אלו, קבילה נסוג והסתגר סביב מעגל הדוק מאוד של קרובים ואנשי שלומו, תוך כדי שהוא משתיק באכזריות כל סוג של התנגדות כלפיו.
 
===התנקשות בחייו (2001)===
[[קובץ:Joseph Kabila 2014.png|ממוזער|בנו ויורשו של לורן, ג'וזף קבילה.]]
ב-[[16 בינואר]] [[2001]], במעון הנשיאותי פאלה דה מארברה (Pala de marbara) בקינשאסה , נורה קבילה על ידי אחד משומרי הראש שלוראשו (שנהרג כשניסה להימלט מזירת הפשע). באותו ערב הוצאו להורג 11 אזרחים הוצאו להורג בחלקכחלק ממערכת ענישההענישה של שלטונות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הודיעה לתקשורת כי קבילה מת מפצעיו ב-[[18 בינואר]] 2001.
 
כעבור שבוע נערכה לקבילה [[הלוויה]] ממלכתית. גופתו של קבילה הגיעה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, והוצבה בארמון שם טרם הלוויה. הלוויה התקיימה בארמון העם, ונכחו בה עשרות אלפי אבלים. הלוויה הייתה גדולה ומכובדת. שמונה נושאי דגל לובשי מדים צבאיים סחבו את הארון של קבילה. בלוויה נכחו הנשיאים [[רוברט מוגאבה]] (Robert Mugabe) מ[[זימבבווה]], [[אדוארדו דוס סנטוס]] (Eduardo Dos Santos) מ[[אנגולה]] ו[[סם נוג'ומה]] (Sam Nujoma) מ[[נמיביה]].
 
לאחר הלוויה נערך טקס ההשבעה של הנשיא החדש, [[ג'וזף קבילה]], בנו של לורן קבילה. ג'וזף קבילה מונה פה אחד על ידי הפרלמנט לנשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שמונה ימים לאחר הרצח. ג'וזף נבחר לנשיא בדרך לא דמוקרטית בגיל צעיר. ג'וזף היה כבן שלושים בלבד כשנבחר לנשיאות קונגו, והתקשה לשלוט על הנעשה במדינה למשך תקופה. עם זאת, במשך הזמן הצליח להשתלט והתרגל למעמדו החדש, ואכן הוא מכהןומכהן כראש ממשלה עד עצם היום הזה (2018).
 
עקב הרצח, חל שינוי מהותי בהתפתחות מלחמת קונגו השנייה: הנשיא החדש נפגש ב[[ארצות הברית]] עם נשיא רואנדה, [[פול קגאמה]]. אוגנדה, רואנדה והמורדים הסכימו לתוכנית נסיגה שהאו"ם הציע, והחלו לסגת מהחזית. בשנת [[2002]] נחתם הסכם שלום, למרותאף שהמשיכועל תקיפותפי שתקיפות במזרח המדינה נמשכו גם לאחר מכן.
 
במותו הותיר לורן קבילה מורשת מפוקפקת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מלחמה שבמשך שנתיים וחצי גבתה יותר ממיליון קורבנות, חלקם ממחלות ורעב. למרותאף זאתעל פי כן, הותיר קבילה השאיר משפחה,, ילדים, אנשי פוליטיקהפוליטיקאים ותומכים שכאבו את מותו ומנציחים את זכרו. בנו ג'ורףוזף הוא הוכחה להמשך מורשתו. לורן קבילה ייחשב תמיד לדמות מפתח ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
 
== ביבילוגרפיה ==
<div style="direction: ltr;">
 
*Christensen, C. (2004). '''Political Victims and Media Focus: The Killings of Laurent Kabila''', Zoran Djinjic, Anna Lindh and Pim Fortuyn. ''Journal of Crime, Conflict and the Media'', ''1'', 23-40.
*Herp, M. V., Parqué, V., Rackley, E., & Ford, N. (2003). '''Mortality, violence and lack of access to healthcare in the Democratic Republic of Congo'''. ''Disasters'', ''27''(2), 141-153.
 
Herp*Montague, M. V., Parqué, V., Rackley, E., & Ford, ND. (20032002). '''Mortality,Stolen violencegoods: Coltan and lack of access to healthcareconflict in the Democratic Republic of Congo.'''. ''DisastersSais Review'', ''2722''(21), 141103-153118.
*Ngolet, F. (2010). '''''Crisis in the Congo: the rise and fall of Laurent Kabila'' '''. Springer.
 
Montague*Reyntjens, DF. (20022001). '''Stolen goodsBriefing: ColtanThe andDemocratic conflictRepublic inof theCongo, Democraticfrom RepublicKabila ofto CongoKabila.''' ''SaisAfrican ReviewAffairs'', ''22100''(1399), 103311-118317.
*Schatzberg, M. G. (1997). '''Beyond Mobutu: Kabila and the Congo.''' ''Journal of Democracy'', ''8''(4), 70-84.
 
</div>
Ngolet, F. (2010). '''''Crisis in the Congo: the rise and fall of Laurent Kabila'' '''. Springer.‏
 
Reyntjens, F. (2001).'''Briefing: The Democratic Republic of Congo, from Kabila to Kabila.''' ''African Affairs'', ''100''(399), 311-317.
 
Schatzberg, M. G. (1997). '''Beyond Mobutu: Kabila and the Congo.''' ''Journal of Democracy'', ''8''(4), 70-84.‏
 
 
==קישורים חיצוניים==
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:קבילה, לורן}}
 
[[קטגוריה:נשיאי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]

תפריט ניווט