ש. שפרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:54, 15 במרץ 2018

ש. שפרה הוא שם העט שבו נודעה שפרה שיפמן שמואלביץ (1931 – 9 בפברואר 2012), משוררת, מתרגמת, סופרת וחוקרת ספרות ישראלית. כלת פרסים רבים.

קורות חייה

ש. שפרה נולדה בתל אביב למשפחה ירושלמית ותיקה; אביה היה מראשוני המורים בארץ ישראל. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב, וסיימה את מכללת לוינסקי לחינוך. כמו כן, למדה קבלה, פילוסופיה יהודית, ספרות עברית, ובהמשך גם שומרית ואכדית. שיריה הראשונים התפרסמו ב-1953.

ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "אמנות לעם" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר נעים עריידי. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-1998 עד 2006 לימדה באוניברסיטת תל אביב (כמורה מן החוץ) ובמכללת לוינסקי לחינוך.

בשנת 1964 נישאה למתי שמואלביץ.

עבודתה הגדולה ביותר של ש. שפרה, שאותה עשתה בצוותא עם פרופ' יעקב קליין, היא מפעל התרגום שהקדישה לו 15 שנים מחייה - האנתולוגיה "בימים הרחוקים ההם" משירת המזרח הקדום. השניים תרגמו משפות המקור - שומרית ואכדית. האנתולוגיה של השירה בת 4,500 השנים מחזיקה כ-670 עמודים, והיא מכילה אפוסים, מיתוסים ומחזורי שירים, כגון: עלילות גילגמש, אנומה אליש, מחזור שירי תמוז-אשתר, ועוד.

ערכו של תרגום זה הוא ייחודי, מאחר שמקור רוב התרגומים הקלאסיים לעברית הוא בתרבות המערב, ואילו תרגום זה נלקח מתרבות המזרח. התרגום חושף את התשתית המשותפת של המיתולוגיה של המזרח הקדום ושל סיפורי הבריאה והמבול המקראיים, ומגלה קול נשי ייחודי ומלא עוצמה.

בשנותיה האחרונות פרסמה ספרי ילדים ונוער העוסקים גם הם במיתולוגיה השומרית-אכדית ובבלית. דרך דמותו של סופר אשורי דמיוני קרדי-נרגל, המספר סיפורים למלך אשורבניפל, הציגה לקוראים הצעירים את סיפורי המיתולוגיה.

שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות. כמו כן, לימדה באוניברסיטאות שונות, והייתה חברת מערכת בעמותת "קשת החדשה".

ש. שפרה נפטרה בראשית שנת 2012 בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. נקברה לצד בעלה בבית העלמין ירקון.

יצירותיה

תרגום

בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, מתורגמת מן השומרית והאכדית בהוצאת עם עובד והמפעל לתרגום ספרות מופת, 1996 בשיתוף עם פרופ' יעקב קליין.

עבודת התרגום

עבודת התרגום הייתה רצופה קשיים בשחזור הטקסט של האפוס "עלילות גילגמש": לא היה בנמצא כתב יד ברור ואחיד; שנים עשר לוחות הטיט המקוריים שנמצאו באמצע המאה ה-19 פוענחו על ידי חוקרים רבים והורכבו בצורות שונות; היו בהם מקומות שבורים וחסרים או קטעים מוקשים שעסקו בפולחנים קדומים ובלתי מוכרים; הפעלים הן בשפה השומרית והן בזו האכדית מצויים בסופי המשפטים; לרוב המצאי הלשוני - מלבושים, צמחים, מאכלים, כלים וכו' – לא היו מקבילות עבריות.

קושי נוסף במלאכת התרגום עלה בדמות ניב מיוחד (אֶמֶסַל) המאפיין שירי אהבה וקינות מפי נשים. כמו כן, דמיון האכדית לעברית, אשר מקל לכאורה את חיי המתרגם, עשוי להפילו בפח ולגרום לטעויות בהבנת הטקסט. ההקלה היחידה בעבודת התרגום הייתה היעדר הצורך לשחזר את משקל השירה השומרית, מאחר שמיקומי ההטעמות אינם ידועים, ולכן ננקטה השיטה הטונית הטהורה.

נעשה ניסיון לשחזר את המנגינה של השירה השומרית ולכוון לאוזנו של הקורא. נעשה שימוש בעברית מקראית מבחינת התחביר; לדוגמה, כינוי השעבוד המקראי "אשר" (ולא בכינוי המאוחר "ש"), וגם בכינויי היחס של העברית המקראית. מאחר שאוצר המילים המקראי המצומצם לא ענה על כל הצרכים, היה צורך לעשות שימוש במילים מתקופות מאוחרות יותר. במקרים מסוימים סייע המקרא בהשלמת מילים שחסרו במקור.

מילון אכדי-אנגלי בן 20 כרכים, הכולל מובאות מהיצירות, שימש למעשה כקונקורדנציה,^[1] וכך גם במילון אכדי-גרמני בן שלושה כרכים.^[2] אמצעי עזר אלה סייעו להתחקות אחר משמעויותיהן של כל המילים ביצירה.

ציטוט

לקראת סיום עלילותיו מתבונן גילגמש במוות מבעד לעיני אנכידו חברו ודורש ממנו לתאר לו את מראות השאול; אנכידו מסרב להיענות לבקשתו, כי הוא חס על רגשותיו:

"לֹא אַגִּיד לְךָ, חֲבֵרִי, לֹא אַגִּיד לְךָ,
אִם אַגִּיד לְךָ אֶת מִשְׁפְּטֵי הַשְּׁאוֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי -
אַתָּהּ שֵׁב וּבְכֵה,
אָנֹכִי אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה.
בְּשָׂרִי אֲשֶׁר נָגַעְתָּ בּוֹ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ,
כְּמוֹ בֶּגֶד נוֹשָׁן תּוֹלֵעָה תֹּאכְלֵהוּ.
בְּשָׂרִי אֲשֶׁר נָגַעְתָּ בּוֹ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ,
כְּמוֹ נְקִיק סֶלַע עָפָר נִמְלָא."

— לוח שנים עשר, שורות 96-90

שירה

שיר אשה, מחברות לספרות, 1962.
הצעד הבא, הוצאת מחברות לספרות, 1968.
שירי מדבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.
חצבים נרות נשמה, הוצאת עם עובד, 1985.
אשה שמתאמנת בלחיות, הוצאת זמורה-ביתן, 2001.
משי לחשת לי, הוצאת זמורה-ביתן, 2007.

פרוזה

רחוב החול, הוצאת הקיבוץ המאוחד וידיעות אחרונות 1994.
עלילות גלגמש לילדים ולבני נוער, ציורים: בלהה ומנשה קדישמן, עם עובד 2000
עלילות אנזו הנשר הגדול, ציורים: כריסטינה קדמון, הוצאת עם עובד, 2009

מחקר

בין תנור לבריכה - מקרא בסיפורי נסים אלוני 1981, הוצאת פרוזה
מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים - מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא, הוצאת עם עובד 2003
המלים ככישוף והכישוף שבמלים – שיחות על ספרות המזרח הקדום - האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון
עלילות איננה-אישתר בשאול, הוצאת עם עובד, 2012
פרסמה מאמרים שעסקו ביצירתם של נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אסתר ראב, אמיל חביבי, ע. הלל, חנוך ברטוב, אהרן אמיר, משה דור,נתן זך, יעקב שבתאי ואחרים, וכשלושים ראיונות עם סופרים ומשוררים. מאמריה שעסקו בספרות המסופוטמית ראו אור בכתבי עת.

עריכה

ספרות יהודית בלשון העברית - יונתן רטוש, מבוא, הערות ומראי מקום ש. שפרה, הדר 1982.
ראשית הימים - יונתן רטוש, עריכה, הוצאת הדר 1982.

מתרגומיה

"ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!" תחינה לאשתר לשלום המלך אשורנצירפל הראשון^[3]
"עצות לנסיך"^[4]
"משלי שורופך"^[5]

מוזיקה ליצירתה

גיל שוחט, מיכל - מחזור שירים לסופרן ותזמורת קאמרית.
גיל שוחט, בת-שבע - מחזור שירים לאורטוריה (ביצוע בכורה ב-23 באפריל 2005, מילווקי, ארצות הברית).
שרה שוהם, אם הרחמים - יצירה למקהלה בקולות שווים שנכתבה עבור מקהלת לי-רון.
הגר קדימה, "ולס לקושרת את נפשה לאהבה", לסופרן, קלרינט, כינור, צ`לו ופסנתר.
חיים רחמני, פשוט שיר בביצוע טליה אליאב מתוך האלבום קוד הזיכרון.
חיים טוקצ'ינסקי, מחזור שירים לקול ולפסנתר, הולחן ב-2008.

אמנות פלסטית

צבי לחמן, אלבום תחריטים מלווה טקסט מעלילות גילגמש, הוצאת אבן-חֹשן 1999 (65 פריטים).
תמר גלעדי, תערוכת כריכות לספרים בהשראת אשה שמתאמנת בלחיות (בספריית אוניברסיטת חיפה ובגלריה ברמת השרון).
יפה צורי, חורף 2003, פסלים בלוויית טקסטים של מיתוס התמוז ובהשראתם (במוזיאון אשדות יעקב).

פרסים

1992 – פרס אקו"ם, על קובץ הסיפורים "רחוב החול"
1997 – פרס ראש הממשלה, על כלל יצירתה
1998 – פרס טשרניחובסקי לתרגום מטעם עירית תל אביב, על "בימים הרחוקים ההם"
2001 – פרס עמיחי, על ספר השירים "אישה שמתאמנת בלחיות"
2001 – פרס זאב מטעם משרד החינוך ועיריית תל אביב, על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"
2002 – עיטור אנדרסן מטעם IBBY (בזל), על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"^[6]
2004 – פרס נשיא המדינה לספרות בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, על מפעל חיים (כלל יצירתה)^[7]
2007 – (תשס"ח) פרס ברנר מיסודה של קרן יעקב והדסה האפט, על מפעל חיים
2010 – פרס א.מ.ת תרגום שירה וספרות^[8]

ראו גם

לקריאה נוספת

ש. שפרה, "בשדה בעשב הרך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 129–147

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של ש. שפרה, בקטלוג הספרייה הלאומית
לאה מזור, ש. שפרה ותרומתה להוראת המקרא ועולמו
תקציר עלילות גלגמש, מקראנט
הספרים של ש. שפרה, באתר "סימניה"
ש. שפרה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
ש. שפרה, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
ש' שפרה באתר פרס א.מ.ת
ב. ש., כיסופים של מציאות, מעריב, 4 באוגוסט 1970
יאיר לפיד, בבוקר, עם שיר חדש (המשך), מעריב סופשבוע, 1987/12/25
עם ש. שפרה, אני אוהבת את השירים שטרם כתבתי, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
שירי ארצי, נגיעה מאגית בלוז הלב, באתר הארץ, 29 בינואר 2008 (ביקורת על "משי לחשת לי")
מיה סלע, עלילות שפרה, באתר עכבר העיר, 31 במרץ 2009
מיה סלע, מתה המשוררת והמתרגמת ש. שפרה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
אלי אשד, השומרית האחרונה (פורסם גם במוסף 'שבת', מקור ראשון)

הערות שוליים

^ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago (CAD), the University of Chicago
^ Wolfram von Soden, Akkadisches Handwörterbuch: unter Benutzung des lexikalischen Nachlasses von Bruno Meissner (AHw), 1959-1981
^ ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2008.
^ עצות לנסיך, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2006.
^ "עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009.
^ IBBY, IBBY Honour List (2002), June 2002, p.60.
^ ש. שפרה ועידן אלמוג: זוכי פרס הנשיא, באתר ynet, 15 ביולי 2004.
^ ש. שפרה באתר א.מ.ת

[1] The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago (CAD), the University of Chicago

[2] Wolfram von Soden, Akkadisches Handwörterbuch: unter Benutzung des lexikalischen Nachlasses von Bruno Meissner (AHw), 1959-1981

[3] ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2008.

[4] עצות לנסיך, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2006.

[5] "עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009.

[6] IBBY, IBBY Honour List (2002), June 2002, p.60.

[7] ש. שפרה ועידן אלמוג: זוכי פרס הנשיא, באתר ynet, 15 ביולי 2004.

[8] ש. שפרה באתר א.מ.ת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==קורות חייה==
 ש. שפרה נולדה ב[[תל אביב]] למשפחה [[ירושלים|ירושלמית]] ותיקה; אביה היה מראשוני ה[[מורה|מורים]] ב[[ארץ ישראל]]. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב, וסיימה את [[מכללת לוינסקי לחינוך]]. כמו כן, למדה [[קבלה]], [[פילוסופיה יהודית]], [[ספרות עברית]], ובהמשך גם [[שומרית]] ו[[אכדית]]. שיריה הראשונים התפרסמו ב-[[1953]].
 ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "[[אמנות לעם]]" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר [[נעים עריידי]]. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-[[1998]] עד [[2006]] לימדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (כמורה מן החוץ) ובמכללת לוינסקי לחינוך.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בשנת [[1964]] נישאה ל[[מתי שמואלביץ]].
 עבודתה הגדולה ביותר של ש. שפרה, שאותה עשתה בצוותא עם פרופ' [[יעקב קליין]], היא מפעל ה[[תרגום]] שהקדישה לו 15 שנים מחייה - ה[[אנתולוגיה]] "[[בימים הרחוקים ההם]]" משירת [[המזרח הקדום]]. השניים תרגמו משפות המקור - שומרית ואכדית. ה[[אנתולוגיה]] של השירה בת 4,500 השנים מחזיקה כ-670 עמודים, והיא מכילה [[אפוס]]ים, [[מיתוס]]ים ומחזורי [[שירה|שירים]], כגון: [[עלילות גילגמש]], [[אנומה אליש]], מחזור שירי [[תמוז (מיתולוגיה)|תמוז]]-[[אשתר]], ועוד.
 ערכו של תרגום זה הוא ייחודי, מאחר שמקור רוב התרגומים הקלאסיים לעברית הוא ב[[תרבות המערב]], ואילו תרגום זה נלקח מ[[מסופוטמיה|תרבות המזרח]]. התרגום חושף את התשתית המשותפת של [[מיתולוגיה מסופוטמית|המיתולוגיה של המזרח הקדום]] ושל [[בריאת העולם|סיפורי הבריאה]] ו[[המבול]] המקראיים, ומגלה קול נשי ייחודי ומלא עוצמה.
 בשנותיה האחרונות פרסמה ספרי ילדים ונוער העוסקים גם הם במיתולוגיה השומרית-אכדית ובבלית. דרך דמותו של סופר אשורי דמיוני '''קרדי-נרגל''', המספר סיפורים למלך [[אשורבניפל]], הציגה לקוראים הצעירים את סיפורי המיתולוגיה.
 שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות. כמו כן, לימדה באוניברסיטאות שונות, והייתה חברת מערכת בעמותת "[[קשת החדשה]]".
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 עבודת ה[[תרגום]] הייתה רצופה קשיים בשחזור הטקסט של האפוס "עלילות גילגמש": לא היה בנמצא כתב יד ברור ואחיד; שנים עשר לוחות הטיט המקוריים שנמצאו באמצע [[המאה ה-19]] פוענחו על ידי חוקרים רבים והורכבו בצורות שונות; היו בהם מקומות שבורים וחסרים או קטעים מוקשים שעסקו ב[[פולחן|פולחנים]] קדומים ובלתי מוכרים; ה[[פועל (בלשנות)|פעלים]] הן בשפה השומרית והן בזו האכדית מצויים בסופי המשפטים; לרוב המצאי הלשוני - מלבושים, צמחים, מאכלים, כלים וכו' – לא היו מקבילות עבריות.
 קושי נוסף במלאכת התרגום עלה בדמות [[סוציולקט|ניב]] מיוחד (אֶמֶסַל) המאפיין שירי אהבה ו[[קינה|קינות]] מפי נשים. כמו כן, דמיון ה[[אכדית]] ל[[עברית]], אשר מקל לכאורה את חיי המתרגם, עשוי להפילו בפח ולגרום לטעויות בהבנת הטקסט. ההקלה היחידה בעבודת התרגום הייתה היעדר הצורך לשחזר את [[משקל (שירה)|משקל]] השירה השומרית, מאחר שמיקומי ה[[הטעמה|הטעמות]] אינם ידועים, ולכן ננקטה ה[[משקל (שירה)#השיטה הטונית הטהורה|שיטה הטונית הטהורה]].
 נעשה ניסיון לשחזר את המנגינה של השירה השומרית ולכוון לאוזנו של הקורא. נעשה שימוש ב[[עברית מקראית]] מבחינת ה[[עברית מקראית#תחביר|תחביר]]; לדוגמה, כינוי השעבוד המקראי "אשר" (ולא בכינוי המאוחר "ש"), וגם בכינויי היחס של העברית המקראית. מאחר ש[[עברית מקראית#אוצר מילים|אוצר המילים]] המקראי המצומצם לא ענה על כל הצרכים, היה צורך לעשות שימוש במילים מתקופות מאוחרות יותר. במקרים מסוימים סייע המקרא בהשלמת מילים שחסרו במקור.
 [[מילון]] [[אכדית|אכדי]]-[[אנגלית|אנגלי]] בן 20 כרכים, הכולל מובאות מהיצירות, שימש למעשה כ[[קונקורדנציה]],{{הערה|[http://oi.uchicago.edu/research/publications/assyrian-dictionary-oriental-institute-university-chicago-cad The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago] (CAD), the University of Chicago }} וכך גם במילון אכדי-[[גרמנית|גרמני]] בן שלושה כרכים.{{הערה| Wolfram von Soden, ''Akkadisches Handwörterbuch: unter Benutzung des lexikalischen Nachlasses von Bruno Meissner'' (AHw), 1959-1981}} אמצעי עזר אלה סייעו להתחקות אחר משמעויותיהן של כל ה[[מילה (בלשנות)|מילים]] ביצירה.
@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 * '''המלים ככישוף והכישוף שבמלים''' – שיחות על ספרות המזרח הקדום - [[האוניברסיטה המשודרת]], הוצאת משרד הביטחון
 * '''עלילות [[איננה]]-אישתר בשאול''', הוצאת עם עובד, 2012
-* פרסמה מאמרים שעסקו ביצירתם של [[נתן אלתרמן]], [[יונתן רטוש]], [[אסתר ראב]], [[אמיל חביבי]], [[ע. הלל]], [[חנוך ברטוב]], [[אהרן אמיר]], [[משה דור]],[[ נתן זך]], [[יעקב שבתאי]] ואחרים, וכשלושים [[ראיון|ראיונות]] עם סופרים ומשוררים. מאמריה שעסקו בספרות המסופוטמית ראו אור בכתבי עת.
+* פרסמה מאמרים שעסקו ביצירתם של [[נתן אלתרמן]], [[יונתן רטוש]], [[אסתר ראב]], [[אמיל חביבי]], [[ע. הלל]], [[חנוך ברטוב]], [[אהרן אמיר]], [[משה דור]],[[נתן זך]], [[יעקב שבתאי]] ואחרים, וכשלושים [[ראיון עיתונאי|ראיונות]] עם סופרים ומשוררים. מאמריה שעסקו בספרות המסופוטמית ראו אור בכתבי עת.
 ==עריכה==
@@ שורה 124: / שורה 124: @@
 {{מיון רגיל:ש., שפרה}}
 [[קטגוריה:מתרגמים לעברית]]
 [[קטגוריה:מתרגמות ישראליות]]