שמות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aaadir (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של Aaadir (שיחה) לעריכה האחרונה של תנכיסט
שורה 160: שורה 160:
* James G. Murphy, [http://archive.org/stream/criticalexeget00murp ''A Critical and Exegetical Commentrary on the Book of Exodus, with a New Translation''], New York: I. K. Funk & Co., 1881. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
* James G. Murphy, [http://archive.org/stream/criticalexeget00murp ''A Critical and Exegetical Commentrary on the Book of Exodus, with a New Translation''], New York: I. K. Funk & Co., 1881. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}
}}
* הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים ב[http://alamapa.com/book/שמות/ ספר שמות] - לפי פרקים, באתר [http://alamapa.com/ עלמפה] כולל מודל ממוחשב "חי" של [http://alamapa.com/tabernacle המִּשְׁכָּן] כמתואר בספר.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־23:36, 18 במרץ 2018

תבנית:ספר תנכ"י ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס: ὁ ὁδόσ = דרך, -ἐξ = החוצה, על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהם תורגם מלטינית.

ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתיאור הנדודים משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.

חלוקת הספר לפי הרמב"ן

הרמב"ן מכנה את ספר שמות בתור "ספר הגלות והגאולה". במבוא לחומש שמות הוא כתב: שעת הגאולה אינה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו בהר סיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען, רק כאשר הייתה שורה השכינה במשכן העדות שבקרב מחנה ישראל – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות[1] חומש שמות מקיף את התקופה מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה, בסופו.

בספר שמות כלולות פרשיות יציאת מצרים, מעמד הר סיני, הקמת "משכן העדות" וחטא העגל.

עשרת הדיברות- שיא החומש - בבית הכנסת "שטיבל" בקדומים מזכוכית תוצרת האי מוראנו (בוונציה)

וכך מתחלק חומש שמות לפי הרמב"ן:[2].

החלק הנושא התוכן פרשת השבוע הזמן
א. ישראל במצרים הגלות והיציאה לחרות שמות - בא 210 שנים
ב. מתן תורה ההכנות לקראתו, המעמד, המצוות שלאחריו בשלח - משפטים שבעה שבועות ט"ו
ניסן-ז' סיון
ג. המשכן
השראת השכינה
ציווי ה',בניית המשכן, הקמתו תרומה - פקודי עשרה חודשים
ז' סיון - א' ניסן
שנה שנייה

זמנים: לבריאת העולם

  • ב"א רל"ח, ירידת שבעים נפש למצרים - ב"א תמ"ט, הקמת המשכן, שנה אחרי יציאת מצרים - 211 שנה
    * ב"ה ש"ט, מיתת יוסף - ב"א תמ"ט - הקמת המשכן - 140 שנה (כנ"ל)

נושאים מרכזיים על פי פרקים

עם ישראל במצרים (פרקים א-יא)

בתחילת הספר מובא קישור אסוציאטיבי עם סוף ספר בראשית, על ידי מניית בני ישראל היורדים למצרים. אחר כך מספר הכתוב על השינוי הדרסטי ביחס של המצרים לבני ישראל – משליטי הארץ הם הופכים לעבדים, שחייהם שווים כקליפת השום. מתוך עם העבדים צומח מנהיג ושמו משה, הגדל בבית פרעה, מלך מצרים.

משה יוצא ורואה את שעבוד אחיו, כאשר הוא מבחין במצרי המכה איש עברי – הוא הורג אותו, וכשהוא רואה שאיש עברי מכה עברי, הוא רק מדבר איתו. הדבר נודע לפרעה ומשה בורח למדיין, מדינה סמוכה. במדיין הוא מסייע לבנות הכהן המקומי להתגבר על רועים בריונים וכתשורה הוא מקבל ממנו את אחת מבנותיו לאישה ועובד אצלו כרועה צאן. משה יוצא למדבר ושם רואה מחזה פלאי: שיח בוער באש, אך הוא לא נאכל (=מתכלה). כאן מתגלה אליו האל ומצווה עליו ללכת אל פרעה ולומר לו שישלח את בני ישראל ממצרים. בדרך מבקש ה' לפגוע בבנו של משה וציפורה אשת משה, מלה את בנה במהירות וכך מצילה אותו.

משה הולך לפרעה ביחד עם אחיו הגדול, אהרן, ומצווה עליו להוציא את עמו ממצרים. פרעה מסרב ומקשה את תנאי העבודה של בני ישראל. בשעה זו משה כבר בגיל 80, האל שולח אותו שוב והפעם בלוויית אזהרה חמורה – אם לא ישלח את בני ישראל, יבואו עליו מכות קשות.

פרעה מקשה את לבו ואז האל מנחית עליו ועל עמו מכות חזקות: היאור נהפך לדם ואין למצרים מים לשתות. הארץ מתמלאת בצפרדעים. הכינים פולשות לבתי המצרים. חיות טורפות באות על ארץ מצרים. מחלת הדבר מפילה את מקניהם. שחין ואבעבועות פורחים על עורם של המצרים. ברד כבד ובתוכו אש מתלקחת יורד עליהם והורס את יבולם. ארבה כבד תוקף את היבולים שנשארו. חושך גמור שנמשך 3 ימים פוקד את הארץ. ולבסוף – כל בכורי המצרים נהרגים במכה האחרונה. בכל המכות בני ישראל, שישבו בחבל הארץ גושן, הופלו לטובה ולא סבלו כלל.

יציאת מצרים (פרקים יב-טו)

ערך מורחב – יציאת מצרים

פרעה משחרר את בני ישראל, אחר כך מתחרט ורודף אחריהם. הם מגיעים לים סוף ושם האל חוצה את הים, הם עוברים בתוכו ויוצאים ממנו ואילו המצרים הרודפים אחריהם טובעים בתוכו, בעוד האל סוגר את הים עליהם. במהלך ההכנות ליציאת מצרים, האל מעביר לבני ישראל, על ידי משה, את מצוות חג הפסח, שנקראת על שום שהאל פסח (=דילג) על בתי בני ישראל והרג רק את הבכורות בבתי המצרים. מצווה נוספת הקשורה למכה זו היא 'פדיון בכור': הבנים הבכורים באדם ובבהמה קדושים לאל - את האדם פודים, ואילו הבהמה קדושה וניתנת לכהנים. גם איסור אכילת חמץ בפסח נאמר באותו הקשר, וטעמו הוא החיפזון של בני ישראל ביציאתם ממצרים, שבגללו לא הספיקו להחמיץ את הבצק.
מיד כשעברו בני ישראל את הים, הם פצחו בשירה הידועה בשם 'שירת הים'.

הנדודים במדבר וקבלת התורה (פרקים טז-כ)

מיד עם כניסתם למדבר סיני, מתלוננים בני ישראל על חוסר במים. האל עושה להם נס ופותר את הבעיה. בנוסף, הוא מוריד להם אוכל פלאי בשם מן, שניתן להם בכל בוקר. כשמגיעים בני ישראל לרפידים, שוב העם צמא ומשה מכה את הסלע וגורם לו להוציא מים בדרך נס.

בהמשך הנדודים, תוקף את עם ישראל שבט נוודים ששמו עמלק, אולם ישראל מביסים אותו. בני ישראל מגיעים להר סיני ושם מקבלים את התורה - מערכת המצוות - במעמד מיוחד בו האל עצמו אומר להם את עשרת הדיברות, תמצית של אוסף המצוות.

מערכת המצוות (פרקים כא-כד)

ערך מורחב – חוקי התורה

משה מוסר לבני ישראל את מערכת מצוות התורה שעליהם לקיים. במצוות אלו כלולים דיני עבדות, כיבוד הורים, דיני גניבה, נזיקין, שמירה על החלש, דיני משפט ושמיטה.

מצוות בניית המשכן (פרקים כה-לא)

ערך מורחב – מצוות בניין בית המקדש

משה מצטווה על ידי האל לבנות משכן, שבו האל ישכון. הוא מקבל ממנו את המידות המדויקות למשכן ולכליו: ארון, כפורת, כרובים, שולחן, כלי השולחן, מנורה, מזבח ולבגדי כהונה הכוללים את החושן (לוח בעל 12 משבצות ובתוכם אבני חן), אפוד, מעיל, כתונת משובצת, מצנפת ואבנט.

האל מפרט למשה לא רק את מידותיהם של כל חלקי המשכן, אלא אף את החומרים ממנו הם צריכים להיעשות. אחר כך הוא מסביר לו את הדרך להקדשת הכהנים לעבודת המשכן, פרטי הקרבת הקרבנות ודרכי ההיטהרות שלהם לפני כניסתם לעבודת המשכן. משה גם בוחר את אנשי המקצוע שאמורים להכין את המשכן וכליו, והם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך.

חטא העגל (פרקים לב-לד)

ערך מורחב – חטא העגל

משה מקבל על הר סיני את לוחות הברית, עליהם חקוקים עשרת הדיברות, בינתיים העם מחכה למשה בתחתית ההר וחושש שמא הוא מת. הם יוצרים בעזרת אהרן עגל זהב, שתפקידו להחליף את משה (לפי פסוק א'). האל כועס עליהם ושולח את משה אליהם. משה יורד, רואה את פולחן עגל הזהב ומנתץ את לוחות הברית. הוא מצווה על שבט לוי (הנאמנים לו) להרוג את אלו שעבדו לעגל ובסופו של דבר נהרגים כ-3000 איש. משה עולה להר סיני חזרה, והאל כותב לו שוב את עשרת הדיברות על לוחות אחרים.

בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)

משה מקהיל את העם ומבקש מהם לתרום זהב וכסף לצורך בניית המשכן. הכסף נאסף ובניית המשכן מתחילה על ידי בצלאל ואהליאב, בדיוק כפי שפורט למשה קודם. הפרק האחרון בספר מתאר את בניית המשכן עצמו והכנסת הכלים לתוכו.

מאורעות מרכזיים בסדר כרונולוגי

בספר שמות מסופרים אירועים מרכזיים בחיי עם ישראל בדרכו למימוש זהותו. ביניהם יש גם מאורעות קטנים יותר ומאפשרים לשלב את בין הרצף ההיסטורי גם את הווי האנושית של אותה תקופה. להלן לקט המאורעות:[2]

המאורע זמנו השנה לבריאה
מגלות לגאולה ירידת 70 נפש למצרים ט"ו ניסן[3] ב"א רל"ח 2,238
מיתת יוסף הצדיק (בן 110) - ראשון הנפטרים מבן בני יעקב 71 שנה לאחר הירידה למצרים ב"א ש"ט 2,309
מיתת לוי בן יעקב (בן 137) - אחרון הנפטרים - תחילת השעבוד[4] 22 שנה לאחר מיתת יוסף ב"א של"א 2,331
לידת משה יוכבד אמו בת 130 שנה - נולדה בכניסה למצרים ב"א שס"ח 2,368
מעמד הסנה ט"ו ניסן - שבוע ימים[5] ב"א תמ"ז 2,447
מכות מצרים תמוז - ניסן[6] ב"א תמ"ז - תמ"ח
2,447 - 2,448
יציאת מצרים ט"ו ניסן
מתן תורה הדרך להר סיני שבע שבועות ט"ו ניסן-א' סיון
מעמד הר סיני ו' או ז' סיון[7]
משכן העדות משה על הר סיני - מצווה על עשיית המשכן ז'סיון - י"ז תמוז - 40 יום ב"א תמ"ח - 2,448
שבירת הלוחות חטא העגל ט"ז-י"ז תמוז
תפילה על החטא 40 יום
עליית משה לקבלת לוחות הברית א' אלול - י' תשרי
הריצוי על חטא העגל יום הכיפורים ב"א תמ"ט 2,449
בניית המשכן תשרי - אדר[8]
הקמת המשכן א' ניסן

פרשיות החומש

בספר שמות אחד-עשרה פרשיות ואלו הן:

הפרשה תחילת הפרשה ופסוקיה מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה לפי ספר סדר הדורות לבריאת העולם התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה הפסוק הפותח בהפטרה
שמות "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"[9] קכ"ד - ויק"ח 2,238 209 גזירות המלך החדש, הולדת משה וחייו עד 80 שנה, שעבוד מצרים ובשורת הגאולה הגאולה העתידה :ספר ישעיה[10], - ספר ירמיהו[11] -ספר יחזקאל, ט"ז "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל תְּנוּבָה"
וארא "וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"[12] קכ"א - גיבעו"ל 2,347 כארבעה חודשים הבשורה לגאולה, יחוסם של המנהגים, בבית פרעה, המכות: דם, צפרדעים, כנים, ערוב, שחין וברד קיבוץ גלויות - ספר יחזקאל[13] "כֹּה-אָמַר אֲד' ה' בְּקַבְּצִי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן-הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב"
בא "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ"[14] ק"ה - ימנ"ה 2,348 חודש וחצי או שלושה לקראת יציאת מצרים, המכות האחרונות: ארבה, חושך ומכת הבכורות, קידוש החודש, פסח מצרים, פסח דורות, יציאת מצרים ומצוות ראשונות לעם גורלה של מצרים - ספר ירמיהו[15] "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבֹוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכֹּות אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
בשלח "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם"[16] קי"ו - סנא"ה 2,348 שבועות ההכנות למסע, רדיפת המצריים, קריעת ים סוף, שירת הים, מרים הנביאה, פרשת המן, מתקפת העמלק שירת דבורה - ספר שופטים[17] "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא"
יתרו "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה..."[18] ע"ב - יונד"ב 2348 שבוע יתרו הביא למדבר סיני את משפחת משה, הציע לו את ארגון מערכת השפיטה, חנייה מול הר-סיני, מעמד הר סיני, קבלת עשרת הדברות ואופן בניית מזבח האדמה חזיון הנביא - ספר ישעיהו[19] "בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹ ישֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-הַהֵיכָל".
משפטים "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"[20] קי"ח - עזיא"ל 2348 לא ידוע דיני: עבד עברי, אמה עבריה, רוצח, חובל, אבות נזיקין, דיני שומרים, מפתה בתולה, ציעור אלמנה ויתומים, דיני הלוואה ומשכון, אונאת הגר, שלוש הרגלים - מ"ג מצוות ספר ירמיהו - שחרור העבדים בימי ירמיהו הנביא[21] "הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת- הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר"
תרומה "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה.."[22] צ"ז - יעי"ז 2348 לא ידוע מרכיבי התרומה, עשית כלי המשכן: ארון העדות, שלחן הפנים ומעשה המנורה - בניית אוהל המשכן: בניית קרשי המשכן ואדניו הפרוכת וחצר המשכן בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך ספר מלכים[23] "וַה', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"
תצוה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[24] ק"א - מיכא"ל 2348 לא ידוע שמן למאור, בגדי כהונה:האפוד, החשן משפט, המעיל, הציץ ושאר הבגדים, קידוש המשכן, קרבנות המילואים, קידוש הכהנים, אכילת בשר הקדשים, קידוש המזבח, קרבן התמיד והשראת השכינה חנוכת כהני בית המקדש לעתיד לבוא ספר יחזקאל[25] "אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם"
כי תשא "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..."[26] קל"ט - חננא"ל 2348 לא ידוע מחצית השקל, הכיור, משיחת המשכן, הכנת קטורת הסמים, בוני המשכן, השבת, חטא העגל, שבירת לוחות הברית, כבוד ה', לוחות מישניים, כריתת ברית, שלש רגלים אליהו הנביא נשלח להר סיני - ספר מלכים[27] "וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל-אֵלִיָּהוּ..."
ויקהל "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."[28] קכ"ב - סנוא"ה 2349 חודשים אחדים אזהרה על השבת, איסוף התרומות למשכן, עשיית:יריעות המשכן, הכיסוי, העמודים, הפרוכות, הארון, השלחן, המנורה והמזבחות בניית כלי בית המקדש בימי שלמה המלך ספר מלכים א'[29] "וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת..."
פקודי "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת..."[30] צ"ב 2349 סיום א' בניסן סיכום השימוש בתרומות, עשיית:האפד, החשן ושאר בגדי הכוהנים, סיום הצבת המשכן, משיחתו, הכהנים נערכים לעבודה, הכלים הוצבו, החצר נבנתה וכבוד ה' ירד על משכן אוהל מועד השלמת מלאכת בנית בית המקדש הראשון ספר מלכים[31] "וַתִּשְׁלַם כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה'..."

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרק מ', פסוקים ל"דל"ח
  2. ^ 1 2 משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים
  3. ^ שמות רבה י"ח, י"א
  4. ^ רש"י ו',ט"ו
  5. ^ סדר עולם רבה ה'
  6. ^ הגהות ריעב"ץ לסדר עולם רבה ו'
  7. ^ מסכת שבת פ"ח, ב'
  8. ^ מדרש תנחומא סוף פקודי
  9. ^ א',א'- ו',א'
  10. ^ כ"ז, כ"ח
  11. ^ א',ב'
  12. ^ ו',ג'-. ו',א'
  13. ^ כ"ח-כ"ה, כ"ח-כ"ד
  14. ^ י',א'- י"ג-ט"ז
  15. ^ מ"ו,י"ג-מ"ו-כ"ח
  16. ^ י"ג,י"ז-י"ז-ט"ז
  17. ^ ד',ד'-ה',ל"א
  18. ^ י"ח,א' - כ'-כ"ג
  19. ^ ו'א'-ז'-ו'
  20. ^ כ"א,א'-כ"ד,י"ח
  21. ^ ל"ד,ח'-כ"ב
  22. ^ כ"ה,א'- כ"ז-י"ט
  23. ^ א', ה', כ"ו- ו', י"ג
  24. ^ כ"ז,כ'-ל',י'
  25. ^ מ"ג, י'-כ"ז
  26. ^ ל',י"א-ל"ה,א'
  27. ^ י"ח,א'- מ"ה
  28. ^ ל"ה,א'-ל"ח,כ'
  29. ^ ז',מ' - נ' מנהג הספרדים והאיליאני ז',י"ג- כ"ו
  30. ^ ל"ח,כ"א - מ',ל"ח
  31. ^ א',ז',נ"א-ח',כ"א