107
עריכות
==האמנה בישראל==
ישראל לקחה חלק בוועידת ז'נבה בשנת 1949 ובמסגרת זו תרמה לדיונים סביב האמנות, וכן חתמה על האמנה הרביעית. עם תום הוועידה ולאור המלצת המשלחת הישראלית לז'נבה, אישרה הממשלה את האמנה ובכך הפכה ישראל לצד באמנה, לפי הוראות האמנה וכללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, האמנה לא עוגנה ב[[חקיקה|חוק]] על ידי [[הכנסת]]. ישנם סעיפים באמנה, כמו סעיף 49, שבהם יש מחלוקת בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית, שטוענת כי ה[[התנחלות|התנחלויות]] הן עברה על סעיף 49 באמנה שקובע כי אסור למדינה ליישב את תושביה בשטח שנכבש על ידה, כפי שקבעו למשל [[מועצת הביטחון]] ו[[הצלב האדום]].{{הערה|[
ב-1990 הצהיר שגריר ארצות הברית באו"ם מוריס אברם, כי "בהיותו איש הצוות האמריקני בנירברג הוא מכיר היטב את הכוונה התחיקתית מאחורי אמנת ז'נבה הרביעית, היא לא עוצבה לכיסוי מצבים כגון יישובים ישראלים בשטחים הכבושים".{{הערה|"המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 173}} לעומת זאת, מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה 449 (1979) התיחסה לאמנת ז'נבה הרביעית ועל בסיסה הכריזה שהקמת התנחלויות ויישוב של אזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון, כולל בירושלים המזרחית, אינם חוקיים על-פי החוק הבינלאומי.<ref>[[:en:United_Nations_Security_Council_Resolution_446|United Nations Security Council resolution 446]]</ref>
|
עריכות