לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "פרדיגמה"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
←‏היסטוריה: גרשים הוחלפו בסימני גרשיים
מ (בוט החלפות: לעיתים)
מ (←‏היסטוריה: גרשים הוחלפו בסימני גרשיים)
המונח פרדיגמה נטבע בסוף [[המאה ה-19]]. בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה ה[[דקדוק]]. מילונים מתחילת [[המאה ה-20]] מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי של ה[[שפה]] או ה[[רטוריקה|רטורי]], כתחליף ל[[משל]]. בשדה ה[[בלשנות]] השתמש [[פרדינן דה סוסיר]] במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.
 
[[פילוסופיה של המדע|פילוסוף המדע]] [[תומאס קון]] נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. ב[[ספר]]ו "[[המבנה של מהפכות מדעיות]]" משנת [[1962]] טבע קון את המונח '"פרדיגמה'" בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח '"פרדיגמה'" במשמעויות רבות ושונות זו מזו, שיפר קון את הגדרתו. בנוסף, בשל האינפלציה בשימוש הלא-מדויק במושג המקורי '"פרדיגמה'" מאז פרסום ספרו, קון אף הציע להחליף את המונח '"פרדיגמה'" במונח '"מטריצה דיסצפלינרית'". לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסצפלנרית, כוללת ארבעה רכיבים:
# הכללות סמליות - המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות [[מתמטיקה|מתמטיות]], ניסוחי תגובות כימיות וכו'.
# התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים - ההסכמה בין המדענים על ה[[אונתולוגיה]] של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים ב[[עולם]] ותכונותיהם.
# ערכים - האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכו'.
# אקסמפלאר - אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.
 
למונחים "[[חשיבה קבוצתית]]" (groupthink) ו "הלך רוח" (mindset) ישנה משמעות דומה בהקשר של דוגמאות בקנה מידה גדול יותר וקטן יותר של המחשבה המדעית המאורגנת. [[מישל פוקו]] השתמש במונחים "[[אפיסטמה]]" ו"[[שיח (מדעי החברה)|שיח]]", "[[מאתיסיס]]" ו"[[טקסינומיה]]" בדברו על "פרדיגמה" במובן בו השתמש קון.