לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "האימפריה הברזילאית"

נוספו 7,654 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה|נושא2=מדינות אמריקה}}
{{מדינה
| שם=האימפריה הברזילאית
 
בווינה אף נערכה חתונה שלא בנוכחות הצדדים. מריה, הקטינה, אשר הייתה עד אז בחצר אביה ב[[ריו דה ז'ניירו]], נסעה ל[[וינה|ווינה]], שם הייתה אמורה להשלים את חינוכה בחצר הקיסרית. מיגל, שנשבע בינתיים אמונים לאחיו פדרו ולאחייניתו מריה וכן לחוקת 1826, התייצב נגד משטרה המלוכני החוקתי של מריה השנייה וניסה לכפות משטר [[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטי]]. כתוצאה מכך פרצו בפורטוגל [[המלחמות הליברליות]], בין תומכי מיגל לתומכי מריה. מששמע על כך פדרו, התפטר מתפקידו כמלך ברזיל, המליך את בנו בן ה-5 [[פדרו השני, קיסר ברזיל|פדרו]] ב[[ברזיל]], ובא לליסבון על מנת לסייע לבתו מריה בתפיסת השלטון.
 
בזמן שפדרו היה קיסר להלכה, אך לא למעשה, שלטו בשמו שורה של [[עוצר]]ים ואפוטרופסים, וביניהם המהפכן [[ז'וזה בוניפסיו דה אנדרדה]], שהיה שותפו של פדרו הראשון בהכרזת עצמאותה של ברזיל, והכומר [[דייגו אנטוניו פייז'ו]]. את הארץ זיעזעה מלחמת אזרחים, שפרצה במדינת [[ריו גראנדי דו סול]], והגיעה עד להכרזת רפובליקה נפרדת בשם "ריו גראנדי". נראה היה כי הפתרון היחיד למצב הוא הענקת מלוא הסמכויות לפדרו הנער. בשנת [[1840]], בטרם הגיע לבגרות, הכריז עליו הפרלמנט הקיסרי כקיסר בעל סמכויות מלאות. משטר העוצרים בוטל, והקיסר דום פדרו השני הוכתר ברוב עם ב-[[18 ביולי]] [[1841]].
 
===הקיסר הליברלי===
 
פדרו השני שלט בברזיל במשך 49 שנים תחת הסיסמה "União e Indústria" - "אחדות ותעשייה". בתקופתו ראתה ברזיל את ראשית התיעוש שלה, את הדרכים הסלולות הראשונות, את ה[[רכבת|רכבות]] הראשונות, את כבל ה[[טלגרף]] התת-ימי, ואף את ה[[טלפון]]. קשריו הטובים ב[[אירופה]] הביאו לברזיל משקיעים, וכן מהגרים רבים מארצות אירופה השונות, ובמיוחד מ[[גרמניה]] ו[[איטליה]]. פדרו השני אהב את החידושים הטכנולוגיים, ושאף להביאם לארצו. בשנת [[1876]] נסע לתערוכה הגדולה שהתקיימה ב[[פילדלפיה]] לרגל מלאת מאה שנים לעצמאותה של [[ארצות הברית]]. שם פגש ב[[אלכסנדר גרהם בל]], והיה לברזילאי הראשון אשר דיבר במכשיר הטלפון. בתחילה אמר אל תוך האפרכסת את מילותיו של [[שייקספיר]] מהמחזה [[המלט]] - "[[להיות או לא להיות]]", ואז קרא בקול - "הדבר הזה מדבר!".
 
בתקופתו הייתה ברזיל מעורבת במספר מלחמות. אל [[מלחמת הברית המשולשת]] נכנסה ברזיל לאור החשש ממדיניותו ההרפתקנית והמסוכנת של הרודן מ[[פרגוואי]] [[פרנסיסקו סולנו לופז]]. לופז פתח במלחמה כנגד ברית שכללה את [[ברזיל]], [[אורוגוואי]] ו[[ארגנטינה]], ואף פלש לשטחיה של ברזיל. המלחמה, שנמשכה בין [[1865]] ל-[[1870]] הסתיימה בניצחון הברית המשולשת ובהשמדת צבאו של לופז.
 
פדרו השני היה [[ליברליזם|ליברל]]. הוא נקט בצעדים לסיום ה[[עבדות]]. [[ביטול העבדות בברזיל|העבדות בוטלה]] בשלבים, שכן האלמנטים השמרניים בחברה הברזילאית, בעלי מטעי ה[[קפה]] וה[[סוכר]] הגדולים, היו מתומכי העבדות.
 
בשנת [[1888]] חתמה בתו, [[הנסיכה איזבל|איזבל]], בהיעדרו על הצו המבטל את העבדות. בשלב זה היה פדרו זקן וחולה, ועל אף שהתנגד כפי הנראה לביטולה הגורף של העבדות, לא היה בידו למנוע זאת, שכן שהה ב[[צרפת]] לצורכי בריאותו.
 
פדרו לא היה גזען ונהג "בסובלנות רבה כלפי נתיניו, ללא יוצאים מן הכלל, ללא תלות בצבע עורם או אמונתם". הוא הפגין סובלנות כלפי יהודים (כשנשאל מדוע בברזיל אין חוקים נגדם, הוא השיב: "לא אתנכל ליהודים, כיוון שאלוהי דתי שלי מעמם בא") ומוסלמים (טען כי פיוס כן בין מערב למזרח הוא הכרחי). בניגוד לנהוג באותה התקופה, לעולם לא אימץ הקיסר רעיונות המקדמים אי-שוויון בין-גזעי. כך מספר ההיסטוריון רודריק ג'. בארמן: "באחד מביקוריו של הקיסר בבית ספר ללימודי ערב בריו, ה-''Liceu de Artes e Ofícios'' (משמע, הגימנסיה לאמנויות ואומנויות), התחוור לו כי במוסד לומד עבד משוחרר, שלומד קרוא וכתוב ואריתמטיקה. כשנכנס הקיסר לכיתה הוא ניגש אליו וטפח על כתפו, שבע רצון מכך שאחד מנתיניו מתאמץ ולומד כדי שלעזר יהיה לארצו ולמשפחתו...".
 
פדרו, היה מלומד מאוד, ודיבר שפות רבות. בין השאר: [[פורטוגזית]], [[לטינית]], [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[אנגלית]], [[איטלקית]], [[ספרדית]], [[יוונית]], [[ערבית]], [[עברית]], [[שפות סיניות|סינית]], [[סנסקריט]], [[אוקסיטנית]] ו[[טופי עתיקה|טופי]]. פדרו אף תרגם קובץ שירים מ[[פרובנסלית יהודית]] לצרפתית{{הערה|1=[http://notrikon.blogspot.com/2011/08/normal-0-false-false-false-en-us-x-none.html נוטריקון: הקיסר שידע (גם) עברית]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
 
המפתח לכוח הפוליטי בברזיל היה בכוחו החוקתי של הקיסר לפטר את הממשלה ולקרוא לבחירות חדשות בכל עת, בחירות בהן נבחרה לרוב המפלגה שבה תמך הקיסר. דבר זה איפשר לקיסר להחליף את המפלגות שבשלטון, לקרב מפלגה זו ולדחות את האחרת, והפך את המערכת הפוליטית כולה לתלויה בחסדו של הקיסר. לקראת סיום [[המאה ה-19]] רבו מתנגדיה הפוליטיים של הקיסרות. אנשי הצבא, כמו גם בעלי האחוזות הגדולים היו נחושים להכריז על רפובליקה. גידול בייצוא ה[[קפה]], והתעשרותן של פרובינציות כ[[סאו פאולו (מדינה)|סאו פאולו]], דרשו אוטונומיה רבה יותר אל מול הממשל המרכזי. נראה כי המשטר המתאים לברזיל בתקופה זו אינו מונרכיה אלא [[פדרציה|פדרליזם]].
 
==סוף המונרכיה==
ב-[[15 בנובמבר]] [[1889]] הודח פדרו השני על ידי המנהיג הצבאי הפופולרי [[דאודורו דה פונסקה]] שהכריז על עצמו כנשיא ברזיל. לאירוע זה קדמה אפיזודה הידועה בשם [[הנשף באי הפיסקאלי]]. הנשף נערך ב[[ריו דה ז'ניירו]] ב-[[9 בנובמבר]] [[1889]], לכבוד קציני האנייה ה[[צ'ילה|צ'יליאנית]] "[[תומאס קוקרן|האדמירל קוקרן]]". הייתה זו המסיבה הגדולה האחרונה שערכה המונרכיה הברזילאית לפני ההכרזה על ברזיל כרפובליקה. למרבה האירוניה, על פי המסופר מיד עם הגעת המשפחה הקיסרית לנשף, התרחשה תקרית מביכה: מסופר כי בעת שנכנס דום פדרו השני, קיסר ברזיל, לאולם הנשף, הוא איבד את שיווי משקלו ומעד. כשהתאושש מהנפילה, קרא הקיסר בקול רם: "ה[[מונרך]] החליק, אך המונרכיה לא נפלה" ([[פורטוגזית]] - "O monarca escorregou, mas a monarquia não caiu").
 
==קישורים חיצוניים==