כביש 482 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 44: שורה 44:


[[קטגוריה:ישראל: כבישים]]
[[קטגוריה:ישראל: כבישים]]
[[קטגוריה:רמת השרון]]
[[קטגוריה:רמת השרון: תחבורה]]
[[קטגוריה:רמת גן: תחבורה]]
[[קטגוריה:רמת גן: תחבורה]]

גרסה מ־23:52, 31 במרץ 2018

תבנית:כביש

כביש 482 במחלף הכפר הירוק, מבט דרומה
"צומת כדורי" בשדרות בן-גוריון, הרצליה, קצהו הצפוני של כביש 482 ונקודת המפגש של כביש 482 וכביש 541

כביש 482 הוא ציר אורך בין עירוני בישראל, המקשר בין צומת עלית ברמת גן לבין צומת הרחובות ארלוזורוב, הרב קוק ושדרות בן-גוריון בהרצליה - צומת בו הוא מתחבר לציר הרוחב כביש 541. הכביש נחשב לאחד החשובים בגוש דן ומשמש ציר כניסה לתל אביב מכיוון צפון מזרח.

תוואי

מצפון לדרום: הציר מתחיל, כשדרות בן-גוריון, במפגש הרחובות ארלוזורוב הרב קוק ושדרות בן-גוריון בהרצליה וממשיך לאורך שדרות בן-גוריון ורחוב סוקולוב ברמת השרון עד למחלף הכפר הירוק. מכאן ממשיך הכביש בתל אביב לכיוון רמת גן על דרך משה סנה ודרך פנחס רוזן חוצה את נחל הירקון ומסילת הירקון על גשר "מבצע קדש", וחולף ממזרח לקניון אילון. משם דרך רחוב ששת הימים בבני ברק הוא מתחבר לדרך אבא הלל סילבר ברמת גן וממשיך עד לצומת עלית שם הוא מתחבר עם כביש 481 הוא ציר ז'בוטינסקי.

הכביש חוצה את מחלף הכפר הירוק ושני צמתים עם הפרדות מפלסיות - צומת הרחובות ולנברג ושטרית בתל אביב וצומת הרחובות ביאליק ואבא הלל סילבר ברמת גן. בעתיד מתוכנן מחלף נוסף בצומת הרחובות בני אפרים ודרך משה סנה בתל אביב והפרדה מפלסית/מחלף בצומת עם כביש הנופש העתידי, בין צומת קריית שאול ומחלף הכפר הירוק.

בחודש אוגוסט 2015 החלו העבודות להקמת תחנת אבא הלל של הקו האדום של הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב בנקודה הדרומית ביותר בכביש, צומת עלית.

היסטוריה

תוואי הכביש בחלקו המערבי מבוסס על תוואי הדרך ההיסטורית יפו-שכם.

הצורך בסלילת הכביש עלה בעקבות המרד הערבי, אז נסגרה הדרך לתל אביב, שעברה דרך שייח' מוניס, ותושבי הרצליה ורמת השרון נאלצו לנסוע דרך רעננה, רמתיים, פתח תקווה ורמת גן, דרך שאורכה 35 ק"מ ונמשכה לעיתים יום שלם. ועדי היישובים החליטו על סלילת הכביש, שעלותו נאמדה ב-19 אלף לא"י. הרצליה מימנה כשני שלישים מהעלות, ורמת השרון את השליש הנותר. לשם כך, משכן הוועד של רמת השרון את מכון המים של המושבה. חברת סולל בונה התחילה בסלילה כבר בקיץ 1936, אך העבודות נתקלו בקשיים כבר מהרגע הראשון: הערבים התנגדו לכך שהכביש יעבור בשטחי הווקף, מושל המחוז עמד על כך שהכביש יעבור בשטחי שייח מוניס ולבסוף התברר כי העלויות גבוהות מהמשוער, והוועדים לא עמדו בהן. העבודות חודשו רק ב-1939, לאחר שהוועדים לקחו הלוואה, ולאחר שהוטל מס נסיעה על קווי אגד, לצורך מימון הסלילה. סוגיית הקרקעות נפתרה בסיועו של משה שרת. באוקטובר 1941 נחנך הכביש, בשם "דרך הרצליה", והדרך לתל אביב התקצרה ל-12 ק"מ.[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים