אורי דרומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:25, 8 באפריל 2018

תבנית:חייל אוּרי דרומי (נולד ב-1946) הוא עיתונאי ונווט ישראלי. שימש כעורך בטאון חיל האוויר, עורך הוצאת מערכות, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית וכתב ב"הארץ".

ביוגרפיה

דרומי נולד וגדל בפרדס חנה. בוגר בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, התגייס לצה"ל בשנת 1964 כעתודאי לכימיה ואמור היה ללמוד במסלול עתודה בטכניון, אולם במהלך הטירונות נשלח לקורס טיס, שאליו התקבל טרם גיוסו.

דרומי סיים את קורס הטיס בנובמבר 1966 במגמת נווטים כחניך מצטיין ושירת בחיל האוויר כנווט עד פרישתו בשנת 1989 בדרגת אלוף משנה והמשיך לטוס במילואים עד שנת 2003.

במקביל לטיסה שימש כקצין חינוך של חיל האוויר, עורך ביטאון חיל האוויר ועורך ראשי של מערכות, בית ההוצאה של צה"ל.

סיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון ולמד במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים.

אורי דרומי גר בירושלים, נשוי לדוקטור דליה דרומי, מנכ"לית עמותת "במקום", ולו שלושה ילדים ושני נכדים^[1].

שירותו בחיל האוויר

אחרי סיום קורס הטיס שובץ דרומי בטייסת הפילים, שם שירת כ 37 שנים^[2]. דרומי שירת כנווט במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

הוא הוסמך להיות נווט מבצעי בחודש מרס 1967, שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.^[3] לאחר מכן מילא דרומי תפקידים שונים בחיל האוויר: מפקד גף נווטים בטייסת הפילים, סגן מפקד טייסת תעופה בבסיס חיל האוויר לוד, ראש ענף חינוך ועורך בטאון חיל האוויר. הוא המשיך לשרת כנווט במלחמת לבנון הראשונה ומונה למפקד הוצאת מערכות של צה"ל, תפקיד אותו מילא במשך שבע שנים. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה.

לאחר השירות הצבאי

בשנת 1989 יצא דרומי לשליחות בלוס אנג'לס כנציג הסברה של ההסתדרות הציונית בצפון אמריקה.

בשנת 1992 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לתפקיד מנהל לשכת העיתונות הממשלתית^[2], שם כיהן עד שנת 1996^[1].

לאחר רצח יצחק רבין ארגן את סידורי העיתונות לקראת הלווייתו.

בשנת 1996 בתום עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית הצטרף דרומי למכון הישראלי לדמוקרטיה, שם הקים את מחלקת הפרסומים ושימש כמנהל הקשרים הבינלאומיים של המכון.

בשנת 2007 הקים את ארגון JPC, מועדון עיתונות פרטי במשכנות שאננים בירושלים, שמטרתו לספק לכתבים זרים גישה למקבלי החלטות ומומחים ישראלים, תוכן תקשורתי ועוד.

דרומי כותב ב"הארץ" ביקורות ספרים ובשנים 2001 עד 2012 היה בעל טור שבועי בשם "אחרי מות", שבו כתב ביוגרפיות קצרות על אישים שנפטרו לאחרונה^[4]. נמנה גם עם כותבי החידה השבועית "מי היה האיש שהיה". כמו כן, יש לו טור קבוע על ישראל במיאמי הרלד.

כתב את הספרים: "טיסה קרבית" - סיפורים ועלילות בשחקים (איורים: מיקי עמית), את הרומן "התחייבות" ושני קובצי סיפורי מלחמה. כן תרגם והוציא לאור את הספרים "סגן באלג'יריה" ו"מלחמת אלג'יריה", וערך את הספר "הטרגדיה האלג'יראית"^[1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורי דרומי בוויקישיתוף

נתנאל שלומוביץ, ‏משב רוח דרומי, באתר חיל האוויר הישראלי
אורי דרומי, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ haaretz.co.i, אורי דרומי, באתר haaretz.co.i
^ ¹ ² נתנאל שלומוביץ, משב רוח דרומי, באתר בטאון חיל האוויר, גליון 155 (256), ‏01/02/2004
^ משב רוח דרומי", כתבה מאת נתנאל שלומוביץ, בטאון חיל האוויר, גליון 155 (256), 01/02/2004
^ ‫אביב הורביץ, ‏שובו של הדנקנר, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2012

[:0-1] ¹ ² ³ haaretz.co.i, אורי דרומי, באתר haaretz.co.i

[:1-2] ¹ ² נתנאל שלומוביץ, משב רוח דרומי, באתר בטאון חיל האוויר, גליון 155 (256), ‏01/02/2004

[3] משב רוח דרומי", כתבה מאת נתנאל שלומוביץ, בטאון חיל האוויר, גליון 155 (256), 01/02/2004

[4] ‫אביב הורביץ, ‏שובו של הדנקנר, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 |תאריך לידה=[[1944]]
 |תאריך פטירה=}}
 '''אוּרי דרומי''' (נולד ב-[[1946]]) הוא [[עיתונאי]] ו[[נווט]] [[ישראלי]]. שימש כ[[עורך]] [[בטאון חיל האוויר]], עורך הוצאת [[מערכות]], מנהל [[לשכת העיתונות הממשלתית]] וכתב ב"[[הארץ]]".
 == ביוגרפיה ==
-דרומי נולד וגדל ב[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]]. בוגר [[בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה]], [[שירות בצה"ל|התגייס לצה"ל]] בשנת [[1964]] כ[[עתודה אקדמית|עתודאי]] ל[[כימיה]] ואמור היה לללמוד במסלול עתודה ב[[הטכניון|טכניון]], אולם במהלך הטירונות נשלח ל[[קורס טיס]], שאליו התקבל טרם גיוסו.
+דרומי נולד וגדל ב[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]]. בוגר [[בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה]], [[שירות בצה"ל|התגייס לצה"ל]] בשנת [[1964]] כ[[עתודה אקדמית|עתודאי]] ל[[כימיה]] ואמור היה ללמוד במסלול עתודה ב[[הטכניון|טכניון]], אולם במהלך הטירונות נשלח ל[[קורס טיס]], שאליו התקבל טרם גיוסו.
 דרומי סיים את קורס הטיס בנובמבר [[1966]] במגמת נווטים כחניך מצטיין ושירת בחיל האוויר כנווט עד פרישתו בשנת [[1989]] בדרגת [[אלוף-משנה|אלוף משנה]] והמשיך לטוס במילואים עד שנת [[2003]].
 במקביל לטיסה שימש כקצין חינוך של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], עורך [[בטאון חיל האוויר|ביטאון חיל האוויר]] ועורך ראשי של [[מערכות]], בית ההוצאה של צה"ל.
 סיים [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] בהיסטוריה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון]] ולמד במסלול ישיר לדוקטורט ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 == שירותו בחיל האוויר ==
 אחרי סיום קורס הטיס שובץ דרומי ב[[טייסת הפילים]], שם שירת כ 37 שנים<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.iaf.org.il/1274-22029-he/IAF.aspx|הכותב=נתנאל שלומוביץ|כותרת=משב רוח דרומי|אתר=בטאון חיל האוויר, גליון 155 (256)|תאריך=01/02/2004}}</ref>. דרומי שירת כ[[נווט קרב|נווט]] ב[[מלחמת ששת הימים]], ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]].
 הוא הוסמך להיות נווט מבצעי בחודש מרס 1967, שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.{{הערה|משב רוח דרומי", כתבה מאת נתנאל שלומוביץ, בטאון חיל האוויר, גליון 155 (256), 01/02/2004}} לאחר מכן מילא דרומי תפקידים שונים בחיל האוויר: מפקד גף נווטים בטייסת הפילים, סגן מפקד [[טייסת]] תעופה ב[[בסיס חיל האוויר לוד]], ראש ענף חינוך ועורך [[בטאון חיל האוויר]]. הוא המשיך לשרת כנווט ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ומונה למפקד הוצאת [[מערכות]] של צה"ל, תפקיד אותו מילא במשך שבע שנים. השתחרר מצה"ל בדרגת [[אלוף משנה]].
 == לאחר השירות הצבאי ==
 בשנת 1989 יצא דרומי לשליחות ב[[לוס אנג'לס]] כנציג [[ההסברה הישראלית|הסברה]] של [[ההסתדרות הציונית]] ב[[צפון אמריקה]].
 בשנת [[1992]] מונה על ידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] לתפקיד מנהל [[לשכת העיתונות הממשלתית]]<ref name=":1" />, שם כיהן עד שנת 1996<ref name=":0" />.
 לאחר [[רצח יצחק רבין]] ארגן את סידורי העיתונות לקראת הלווייתו.
 בשנת 1996 בתום עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית הצטרף דרומי ל[[המכון הישראלי לדמוקרטיה|מכון הישראלי לדמוקרטיה]], שם הקים את מחלקת הפרסומים ושימש כמנהל הקשרים הבינלאומיים של המכון.
-בשנת 2007 הקים את ארגון JPC, מועדון עיתונות פרטי במשכנות שאננים בירושלים, שמטרתו  לספק לכתבים זרים גישה למקבלי החלטות ומומחים ישראלים, תוכן תקשורתי ועוד.
+בשנת 2007 הקים את ארגון JPC, מועדון עיתונות פרטי במשכנות שאננים בירושלים, שמטרתו לספק לכתבים זרים גישה למקבלי החלטות ומומחים ישראלים, תוכן תקשורתי ועוד.
-דרומי כותב ב"[[הארץ]]" [[ביקורת ספרות|ביקורות ספרים]] ובשנים 2001 עד [[2012]] היה [[בעל טור]] שבועי בשם "אחרי מות", שבו כתב [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] קצרות על אישים שנפטרו לאחרונה{{הערה|‫{{mako|אביב הורביץ|שובו של הדנקנר|bab328b92b82b31006|culture-weekend/media-fights|22 בנובמבר 2012}}‬}}. נמנה גם עם כותבי החידה השבועית "[[מי היה האיש שהיה]]". כמו כן, יש לו טור קבוע על ישראל ב[[מיאמי הרלד]].
+דרומי כותב ב"[[הארץ]]" [[ביקורת ספרות|ביקורות ספרים]] ובשנים 2001 עד [[2012]] היה [[בעל טור]] שבועי בשם "אחרי מות", שבו כתב [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] קצרות על אישים שנפטרו לאחרונה{{הערה|‫{{mako|אביב הורביץ|שובו של הדנקנר|bab328b92b82b31006|culture-weekend/media-fights|22 בנובמבר 2012}}}}. נמנה גם עם כותבי החידה השבועית "[[מי היה האיש שהיה]]". כמו כן, יש לו טור קבוע על ישראל ב[[מיאמי הרלד]].
 כתב את הספרים: "טיסה קרבית" - סיפורים ועלילות בשחקים (איורים: מיקי עמית), את הרומן "התחייבות" ושני קובצי סיפורי מלחמה. כן תרגם והוציא לאור את הספרים "סגן באלג'יריה" ו"מלחמת אלג'יריה", וערך את הספר "הטרגדיה האלג'יראית"<ref name=":0" />.