הבט אחורה בזעם (סרט, 1959) – הבדלי גרסאות

הבט אחורה בזעם
Look Back in Anger
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
מבוסס על	המחזה "הבט אחורה בזעם" של ג'ון אוסבורן
בימוי	טוני ריצ'רדסון
הופק בידי	הארי סאלצמן
תסריט	נייג'ל ניל, גון אוסבורן
עריכה	ג'יימס קלארק
שחקנים ראשיים	ריצ'רד ברטון; מרי יור; קלייר בלום
מוזיקה	כריס ברבר
צילום	אוסוואלד מוריס
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברה מפיצה	האחים וורנר, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 בספטמבר 1959
משך הקרנה	98 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה
תקציב	£250,000
הכנסות	1,100,000‏$
	דף הסרט ב־IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:55, 8 באפריל 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים ריקים [ אולפן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ קישור, מפיץ, הפקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הבט אחורה בזעם (באנגלית: Look Back in Anger) הוא סרט דרמה בריטי משנת 1959 המבוסס על מחזה בשם זה מאת ג'ון אוסבורן משנת 1956 בבימויו של טוני ריצ'רדסון עם ריצ'רד ברטון, מרי יור וקלייר בלום בתפקידים הראשיים.

המחזה והסרט מהווים דוגמה לסגנון ריאליזם "כיור המטבח" שהתפתח בתרבות הממלכה המאוחדת בשנות ה-50 ווה-60 בתיאטרון, בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה. הגיבורים היו צעירים זועמים, חלקם בעלי השכלה, שהתפכחו מתקוותיהם בחברה המודרנית. הם חיו בדירות מרופטות, ברבעים מוזנחים ובילו את זמנם החפשי בשתייה בפאבים. את תסכולם וזעמם הם פרקו על חבריהם ובני זוגם.

התופעה הזאת צמחה אחרי מלחמת העולם השנייה כשבריטניה הייתה שקועה במשבר כלכלי עמוק. הצעירים שקיוו מהחברה שתשפר את מצבם התאכזבו. באותן השנים גדל גם אי השוויון החברתי אך עד מחזהו של אוסבורן לא הייתה לכך התייחסות.

אוסבורן לא גילה עניין בכתיבת התסריט והסתפק בהוספת מספר דיאלוגים. הוא מכר את זכויותיו בסכום פעוט של 2,000 לירה שטרלינג.

מרי יור השתתפה גם בהפקה הבימתית של המחזה ובמהלך ההצגות התפתח רומן בינה ובין אוסבורן. הם נישאו ב-1957 והתגרשו ב-1963.

ביקורת נמתחה על בחירתו של ריצ'רד ברטון שהיה אז בן 34 וגילם תפקיד של בן 25.

הסרט זכה בארבע מועמדויות בפרס באפט"א לקולנוע: הסרט הטוב ביותר, הסרט הבריטי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר (ריצ'רד ברטון). ברטון היה מועמד גם לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה.

ב-1980 הופק סרט בריטי נוסף "הבט אחורה בזעם" עם מלקולם מקדואל וב-1989 הופק סרט טלוויזיה בשם זה בבימויה של ג'ודי דנץ', עם קנת בראנה ואמה תומפסון בתפקידים הראשיים.

תקציר העלילה

ג'ימי פורטר (ריצ'רד ברטון) גר עם אשתו אליסון ("אליס") (מרי יור) בדירה קטנה בפרבר מוזנח בעיר דרבי. הוא בוגר אוניברסיטה מתוסכל שמוצא את פרנסתו הדלה בדוכן ממתקים בשוק אותו רכש בעזרת ידידתו הקשישה גברת טרנר (אדית אוונס) אליה הוא מתייחס כאמו. את הדוכן הוא מנהל עם ידידו קליף לואיס (גרי ריימונד) המתגורר בחדר בדירתם. המפקח בשוק, הרסט, (דונלד פלזנס) ממרר את חייו של ג'ימי בשוק ומסלק את המוכר ההודי קאפור מהשוק בגלל גזענותם של שאר הסוחרים.

בלילות הוא מופיע להנאתו כחצוצרן בתזמורת ג'אז במועדון לילה. הם מתקיימים כלכלית בקושי, אליסון עובדת בגיהוץ בדירתם. הם נשואים שנתיים אך ג'ים פורק את כל תסכולו על אליסון. הוא יודע שהוריה משכבה כלכלית גבוהה, מתעבים אותו והתנדגדו לנישואיהם. קליף מנסה לפשר ביניהם אבל באחד הוויכוחים דוחף אותה ג'ימי והיא נופלת ונכווית מהמגהץ. הרופא שבודק אותה מבשר לה שהיא בהיריון, ומזהיר אותה שלא תעבור הפלה מלאכותית (שהייתה אז אסורה באנגליה).

אליסון מזמינה את חברתה הלנה צ'ארלס (קלייר בלום) לגור בדירתם. הלנה היא שחקנית תיאטרון המופיעה בעיר. ג'ימי בהתחלה מתעב אותה בגלל "התנשאותה".

היא עדה למריבות הקשות בין ג'ימי לאליסון ומציעה לאליסון לחזור לתקופת זמן להוריה. אליסון משאירה לג'ימי מכתב ובו היא מבשרת לו על ההריון.

כשג'ימי מקבל את הידיעה על ההריון הוא מתייחס לכך בשוויון נפש ואומר שזה לא אכפת לו. הלנה נשארת בינתיים בביתם ומתפתח רומן בינה לג'ימי אך הוא מסתיים בריב קשה והלנה מחליטה לעזוב.

ג'ימי מלווה אותה לרכבת שם הם פוגשים בבר את אליסון. ג'ימי מתרחק והלנה נגשת לאליסון ושומעת ממנה כי אבדה את ולדה. הלנה עוזבת ברכבת וג'ימי נשאר מול אליסון. הם מתפייסים ומקווים לפתוח דף חדש בחייהם המשותפים.

קישורים חיצוניים

"הבט אחורה בזעם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הבט אחורה בזעם", באתר נטפליקס
"הבט אחורה בזעם", באתר AllMovie (באנגלית)
"הבט אחורה בזעם", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הבט אחורה בזעם", באתר אידיבי
"הבט אחורה בזעם", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קדימון לסרט "הבט אחורה בזעם, באתר יוטיוב
הבט אחורה בזעם (1959), באתר TCM

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |כיתוב=כרזת הסרט
 |שם בשפת המקור=Look Back in Anger
 |מבוסס=המחזה "הבט אחורה בזעם" של [[ג'ון אוסבורן]]
 |בימוי=[[טוני ריצ'רדסון]]
 |הפקה=הארי זלצמן
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 '''הבט אחורה בזעם''' (ב[[אנגלית]]: '''Look Back in Anger''') הוא [[סרט דרמה]] [[בריטניה|בריטי]] משנת [[1959]] המבוסס על [[מחזה]] בשם זה מאת [[ג'ון אוסבורן]] משנת [[1956]] בבימויו של [[טוני ריצ'רדסון]] עם [[ריצ'רד ברטון]], [[מרי יור]] ו[[קלייר בלום]] בתפקידים הראשיים.
 המחזה והסרט מהווים דוגמה לסגנון [[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם "כיור המטבח"]] שהתפתח ב[[תרבות הממלכה המאוחדת]] ב[[שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60|וה-60]] ב[[תיאטרון]], ב[[ספרות]], ב[[קולנוע]] וב[[טלוויזיה]]. הגיבורים היו צעירים זועמים, חלקם בעלי השכלה, שהתפכחו מתקוותיהם בחברה המודרנית. הם חיו בדירות מרופטות, ברבעים מוזנחים ובילו את זמנם החפשי בשתייה ב[[פאב]]ים. את תסכולם וזעמם הם פרקו על חבריהם ובני זוגם.
 התופעה הזאת צמחה אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] כשבריטניה הייתה שקועה במשבר כלכלי עמוק. הצעירים שקיוו מהחברה שתשפר את מצבם התאכזבו. באותן השנים גדל גם אי השוויון החברתי אך עד מחזהו של אוסבורן לא הייתה לכך התייחסות.
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 הסרט זכה בארבע מועמדויות ב[[פרס באפט"א לקולנוע]]: הסרט הטוב ביותר, הסרט הבריטי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר (ריצ'רד ברטון). ברטון היה מועמד גם ל[[פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה]].
-ב-[[1980]] הופק סרט בריטי נוסף "הבט אחורה בזעם" עם [[מלקולם מקדואל]] וב-[[1989]] הופק סרט טלוויזיה בשם זה בבימויה של [[ג'ודי דנץ']], עם [[קנת בראנה]] ו[[אמה תומפסון]] בתפקידים הראשיים.
+ב-[[1980]] הופק סרט בריטי נוסף "הבט אחורה בזעם" עם [[מלקולם מקדואל]] וב-[[1989]] הופק [[סרט טלוויזיה]] בשם זה בבימויה של [[ג'ודי דנץ']], עם [[קנת בראנה]] ו[[אמה תומפסון]] בתפקידים הראשיים.
 ==תקציר העלילה==
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 בלילות הוא מופיע להנאתו כ[[חצוצרן]] בתזמורת [[ג'אז]] ב[[מועדון לילה]]. הם מתקיימים כלכלית בקושי, אליסון עובדת ב[[גיהוץ]] בדירתם. הם נשואים שנתיים אך ג'ים פורק את כל תסכולו על אליסון. הוא יודע שהוריה משכבה כלכלית גבוהה, מתעבים אותו והתנדגדו לנישואיהם. קליף מנסה לפשר ביניהם אבל באחד הוויכוחים דוחף אותה ג'ימי והיא נופלת ו[[כוויה|נכווית]] מה[[מגהץ]]. הרופא שבודק אותה מבשר לה שהיא בהיריון, ומזהיר אותה שלא תעבור [[הפלה מלאכותית]] (שהייתה אז אסורה באנגליה).
 אליסון מזמינה את חברתה הלנה צ'ארלס ([[קלייר בלום]]) לגור בדירתם. הלנה היא [[שחקן|שחקנית תיאטרון]] המופיעה בעיר. ג'ימי בהתחלה מתעב אותה בגלל "התנשאותה".
 היא עדה למריבות הקשות בין ג'ימי לאליסון ומציעה לאליסון לחזור לתקופת זמן להוריה. אליסון משאירה לג'ימי מכתב ובו היא מבשרת לו על ההריון.
 כשג'ימי מקבל את הידיעה על ההריון הוא מתייחס לכך בשוויון נפש ואומר שזה לא אכפת לו. הלנה נשארת בינתיים בביתם ומתפתח רומן בינה לג'ימי אך הוא מסתיים בריב קשה והלנה מחליטה לעזוב.
 ג'ימי מלווה אותה לרכבת שם הם פוגשים ב[[בר (עסק)|בר]] את אליסון. ג'ימי מתרחק והלנה נגשת לאליסון ושומעת ממנה כי אבדה את ולדה. הלנה עוזבת ברכבת וג'ימי נשאר מול אליסון. הם מתפייסים ומקווים לפתוח דף חדש בחייהם המשותפים.