הנדסת תעשייה וניהול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Tomer T Bot (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
מ replaced: שנות הארבעיםשנות הארבעים באמצעות AWB
שורה 1: שורה 1:
'''הנדסת תעשייה וניהול''' (או '''הנדסה תעשייתית''', ב[[אנגלית]]: '''Industrial engineering''') היא תחום [[הנדסה|הנדסי]] אשר עוסק בתורות מעולם ה[[תעשייה]] וה[[ניהול]]. התפתחותה של הנדסת התעשייה והניהול וגיבושה למקשה אחת נוצרו בד בבד עם תהליך המודרניזציה שהחל בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. הצורך במציאת פתרונות לבעיות אשר צצו ב[[ארגון|ארגונים]] יצר פיתוח שיטות [[מחקר]] חדשות, אשר שמו להן למטרה להגביר את קצב ה[[תפוקה]] ובאותה נשימה להוזיל את עלויות ה[[ייצור]] והתפעול. שיטות המחקר מתבססות על [[מודל]]ים מתמטיים ומדעיים, ועל-כן תחום זה הוא הנדסי גרידא.
'''הנדסת תעשייה וניהול''' (או '''הנדסה תעשייתית''', ב[[אנגלית]]: '''Industrial engineering''') היא תחום [[הנדסה|הנדסי]] אשר עוסק בתורות מעולם ה[[תעשייה]] וה[[ניהול]]. התפתחותה של הנדסת התעשייה והניהול וגיבושה למקשה אחת נוצרו בד בבד עם תהליך המודרניזציה שהחל בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. הצורך במציאת פתרונות לבעיות אשר צצו ב[[ארגון|ארגונים]] יצר פיתוח שיטות [[מחקר]] חדשות, אשר שמו להן למטרה להגביר את קצב ה[[תפוקה]] ובאותה נשימה להוזיל את עלויות ה[[ייצור]] והתפעול. שיטות המחקר מתבססות על [[מודל]]ים מתמטיים ומדעיים, ועל-כן תחום זה הוא הנדסי גרידא.



עם התפתחות התיעוש ויצירת ארגונים העוסקים גם במתן שירות, התרחב התחום לא רק לענף היצרני, כי אם גם לענף הפנים [[ארגון|ארגוני]]. הפתרונות אשר התאימו לתהליכים יצרניים הוסבו גם לתחומי השירות והניהול והתרומה לכך הייתה שיפור התהליכים הארגוניים, אשר בא לידי ביטוי בחסכון בעלויות התפעול וכפועל יוצא [[רווח (כלכלה)|לרווחיות]] הארגון.
עם התפתחות התיעוש ויצירת ארגונים העוסקים גם במתן שירות, התרחב התחום לא רק לענף היצרני, כי אם גם לענף הפנים [[ארגון|ארגוני]]. הפתרונות אשר התאימו לתהליכים יצרניים הוסבו גם לתחומי השירות והניהול והתרומה לכך הייתה שיפור התהליכים הארגוניים, אשר בא לידי ביטוי בחסכון בעלויות התפעול וכפועל יוצא [[רווח (כלכלה)|לרווחיות]] הארגון.
שורה 6: שורה 5:
תחום התעשייה והניהול הוא תחום דינמי שממשיך ומתפתח, תוך התאמה לצורכי המשק וחתירה מתמדת לייעול ושיפור התהליכים הארגוניים והגדלת [[פריון עבודה|פריון העבודה]] בייצור.
תחום התעשייה והניהול הוא תחום דינמי שממשיך ומתפתח, תוך התאמה לצורכי המשק וחתירה מתמדת לייעול ושיפור התהליכים הארגוניים והגדלת [[פריון עבודה|פריון העבודה]] בייצור.


[[מהנדס תעשייה וניהול|מהנדסי תעשייה וניהול]] משולבים בכלל ענפי המשק מאחר שהם הכרחיים לתפקוד ארגונים, וכן לצורך יצירת אינטגרציה פנים ארגונית.
[[מהנדס תעשייה וניהול|מהנדסי תעשייה וניהול]] משולבים בכלל ענפי המשק מאחר שהם הכרחיים לתפקוד ארגונים, וכן לצורך יצירת אינטגרציה פנים ארגונית.


בחלק מן מוסדות הלימוד, מהנדסי תעשייה וניהול יכולים לבחור התמחות בין תחומי התפעול לבין תחומי מערכות המידע וניהול המידע בארגון.
בחלק מן מוסדות הלימוד, מהנדסי תעשייה וניהול יכולים לבחור התמחות בין תחומי התפעול לבין תחומי מערכות המידע וניהול המידע בארגון.
שורה 15: שורה 14:
בשנת [[1909]] פרסם [[פרדריק וינסלאו טיילור|פרדריק טיילור]] את תורת הניהול המדעי, אשר כללה ניתוחים מדויקים של עבודת האדם, הגדרה מסודרת של [[שיטות עבודה]], כלי עבודה והכשרה של עובדים. טיילור עסק ב[[חקר זמן|חקר הזמן]] באמצעות [[שעון עצר|שעוני עצר]], קבע זמני תקן והצליח להגדיל [[תפוקה]] תוך הקטנת עלויות כוח האדם והעלאת המשכורות של העובדים.
בשנת [[1909]] פרסם [[פרדריק וינסלאו טיילור|פרדריק טיילור]] את תורת הניהול המדעי, אשר כללה ניתוחים מדויקים של עבודת האדם, הגדרה מסודרת של [[שיטות עבודה]], כלי עבודה והכשרה של עובדים. טיילור עסק ב[[חקר זמן|חקר הזמן]] באמצעות [[שעון עצר|שעוני עצר]], קבע זמני תקן והצליח להגדיל [[תפוקה]] תוך הקטנת עלויות כוח האדם והעלאת המשכורות של העובדים.


בשנת [[1912]] פיתח הנרי לורנס גאנט את [[גאנט|תרשים גאנט]] אשר מתאר פעולות בארגון יחד עם הקשרים ביניהן. תרשים זה פותח מאוחר יותר לצורתו המוכרת לנו כיום על ידי וולאס קלארק.
בשנת [[1912]] פיתח הנרי לורנס גאנט את [[גאנט|תרשים גאנט]] אשר מתאר פעולות בארגון יחד עם הקשרים ביניהן. תרשים זה פותח מאוחר יותר לצורתו המוכרת לנו כיום על ידי וולאס קלארק.


[[קו הרכבה|קווי ההרכבה]] הנעים במפעל ה[[מכונית|מכוניות]] של [[הנרי פורד]] ([[1913]]) היוו קפיצת מדרגה משמעותית בתחום. פורד הוריד את זמן ההרכבה של מכונית מיותר מ-700 שעות ל-1.5 שעות. בנוסף, הוא היה חלוץ של כלכלת [[רווחה קפיטליסטית|הרווחה הקפיטליסטית]] ("welfare capitalism") ודגל במתן [[תמריץ|תמריצים]] כספיים לעובדים במטרה להגדיל את התפוקה.
[[קו הרכבה|קווי ההרכבה]] הנעים במפעל ה[[מכונית|מכוניות]] של [[הנרי פורד]] ([[1913]]) היוו קפיצת מדרגה משמעותית בתחום. פורד הוריד את זמן ההרכבה של מכונית מיותר מ-700 שעות ל-1.5 שעות. בנוסף, הוא היה חלוץ של כלכלת [[רווחה קפיטליסטית|הרווחה הקפיטליסטית]] ("welfare capitalism") ודגל במתן [[תמריץ|תמריצים]] כספיים לעובדים במטרה להגדיל את התפוקה.


שיטת [[ניהול איכות כוללני|ניהול האיכות הכוללני]] (TQM) שפותחה ב[[שנות הארבעים]] תפסה תאוצה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] והיוותה חלק מתהליך ההתאוששות של [[יפן]] לאחר המלחמה.
שיטת [[ניהול איכות כוללני|ניהול האיכות הכוללני]] (TQM) שפותחה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] תפסה תאוצה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] והיוותה חלק מתהליך ההתאוששות של [[יפן]] לאחר המלחמה.
בשנים [[1960]] עד [[1975]], עם פיתוחן של מערכות תמיכה בקבלת החלטות בתחום ה[[אספקה]] כגון ה-[[MRP]], ניתן דגש רב לנושא התזמון ([[מלאי]], [[ייצור]], [[הרכבה (תעשייה)|הרכבה]], [[שינוע]] ועוד) בארגון התעשייתי. ה[[מדען]] ה[[ישראל|ישראלי]] ד"ר [[יעקב רובינוביץ]] התקין את תכנת CMMS שפותחה בחברת קונטרול-דאטה (ישראל) בשנת 1976 בדרא"פ.
בשנים [[1960]] עד [[1975]], עם פיתוחן של מערכות תמיכה בקבלת החלטות בתחום ה[[אספקה]] כגון ה-[[MRP]], ניתן דגש רב לנושא התזמון ([[מלאי]], [[ייצור]], [[הרכבה (תעשייה)|הרכבה]], [[שינוע]] ועוד) בארגון התעשייתי. ה[[מדען]] ה[[ישראל|ישראלי]] ד"ר [[יעקב רובינוביץ]] התקין את תכנת CMMS שפותחה בחברת קונטרול-דאטה (ישראל) בשנת 1976 בדרא"פ.


ב[[שנות השבעים]], עם חדירתן של תורות ניהול [[יפן|יפניות]] כגון [[קאיזן]] ו[[קנבן]] ל[[מערב]], הועבר הדגש לנושאי ה[[איכות]], זמן האספקה, והגמישות.
ב[[שנות השבעים]], עם חדירתן של תורות ניהול [[יפן|יפניות]] כגון [[קאיזן]] ו[[קנבן]] ל[[מערב]], הועבר הדגש לנושאי ה[[איכות]], זמן האספקה, והגמישות.


ב[[שנות התשעים]], בעקבות תהליך ה[[גלובליזציה]] בתעשייה העולמית הועבר הדגש ל[[ניהול שרשראות אספקה]], מוכוונות ללקוח ו[[עיצוב תהליכים עסקיים]]. [[תורת האילוצים]] שפיתח ה[[מדען]] ה[[ישראל|ישראלי]] [[אליהו מ. גולדרט]] ([[1985]]) מהווה גם היא ציון דרך משמעותי בתחום.
ב[[שנות התשעים]], בעקבות תהליך ה[[גלובליזציה]] בתעשייה העולמית הועבר הדגש ל[[ניהול שרשראות אספקה]], מוכוונות ללקוח ו[[עיצוב תהליכים עסקיים]]. [[תורת האילוצים]] שפיתח ה[[מדען]] ה[[ישראל|ישראלי]] [[אליהו מ. גולדרט]] ([[1985]]) מהווה גם היא ציון דרך משמעותי בתחום.


תחומי עיסוקו של מהנדס התעשייה והניהול כוללים קשת רחבה של נושאים ותחומי-דעת:
תחומי עיסוקו של מהנדס התעשייה והניהול כוללים קשת רחבה של נושאים ותחומי-דעת:
שורה 54: שורה 53:


{{התנהגות ארגונית}}
{{התנהגות ארגונית}}

[[קטגוריה:הנדסת תעשייה|*]]
[[קטגוריה:הנדסת תעשייה|*]]
[[קטגוריה:ניהול]]
[[קטגוריה:ניהול]]

גרסה מ־03:05, 13 באפריל 2018

הנדסת תעשייה וניהול (או הנדסה תעשייתית, באנגלית: Industrial engineering) היא תחום הנדסי אשר עוסק בתורות מעולם התעשייה והניהול. התפתחותה של הנדסת התעשייה והניהול וגיבושה למקשה אחת נוצרו בד בבד עם תהליך המודרניזציה שהחל בעקבות המהפכה התעשייתית. הצורך במציאת פתרונות לבעיות אשר צצו בארגונים יצר פיתוח שיטות מחקר חדשות, אשר שמו להן למטרה להגביר את קצב התפוקה ובאותה נשימה להוזיל את עלויות הייצור והתפעול. שיטות המחקר מתבססות על מודלים מתמטיים ומדעיים, ועל-כן תחום זה הוא הנדסי גרידא.

עם התפתחות התיעוש ויצירת ארגונים העוסקים גם במתן שירות, התרחב התחום לא רק לענף היצרני, כי אם גם לענף הפנים ארגוני. הפתרונות אשר התאימו לתהליכים יצרניים הוסבו גם לתחומי השירות והניהול והתרומה לכך הייתה שיפור התהליכים הארגוניים, אשר בא לידי ביטוי בחסכון בעלויות התפעול וכפועל יוצא לרווחיות הארגון.

תחום התעשייה והניהול הוא תחום דינמי שממשיך ומתפתח, תוך התאמה לצורכי המשק וחתירה מתמדת לייעול ושיפור התהליכים הארגוניים והגדלת פריון העבודה בייצור.

מהנדסי תעשייה וניהול משולבים בכלל ענפי המשק מאחר שהם הכרחיים לתפקוד ארגונים, וכן לצורך יצירת אינטגרציה פנים ארגונית.

בחלק מן מוסדות הלימוד, מהנדסי תעשייה וניהול יכולים לבחור התמחות בין תחומי התפעול לבין תחומי מערכות המידע וניהול המידע בארגון.

ציוני דרך בהתפתחות הנדסת התעשייה

באופן כללי ניתן לומר כי יסודותיה של הנדסת התעשייה כפי שהיא נראית היום, החלו להיבנות בראשית מאה העשרים. חציה הראשון של המאה התאפיין במתן דגש על הגברת יעילות הארגונים התעשייתיים והפחתת עלויותיהם.

בשנת 1909 פרסם פרדריק טיילור את תורת הניהול המדעי, אשר כללה ניתוחים מדויקים של עבודת האדם, הגדרה מסודרת של שיטות עבודה, כלי עבודה והכשרה של עובדים. טיילור עסק בחקר הזמן באמצעות שעוני עצר, קבע זמני תקן והצליח להגדיל תפוקה תוך הקטנת עלויות כוח האדם והעלאת המשכורות של העובדים.

בשנת 1912 פיתח הנרי לורנס גאנט את תרשים גאנט אשר מתאר פעולות בארגון יחד עם הקשרים ביניהן. תרשים זה פותח מאוחר יותר לצורתו המוכרת לנו כיום על ידי וולאס קלארק.

קווי ההרכבה הנעים במפעל המכוניות של הנרי פורד (1913) היוו קפיצת מדרגה משמעותית בתחום. פורד הוריד את זמן ההרכבה של מכונית מיותר מ-700 שעות ל-1.5 שעות. בנוסף, הוא היה חלוץ של כלכלת הרווחה הקפיטליסטית ("welfare capitalism") ודגל במתן תמריצים כספיים לעובדים במטרה להגדיל את התפוקה.

שיטת ניהול האיכות הכוללני (TQM) שפותחה בשנות הארבעים תפסה תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה והיוותה חלק מתהליך ההתאוששות של יפן לאחר המלחמה.

בשנים 1960 עד 1975, עם פיתוחן של מערכות תמיכה בקבלת החלטות בתחום האספקה כגון ה-MRP, ניתן דגש רב לנושא התזמון (מלאי, ייצור, הרכבה, שינוע ועוד) בארגון התעשייתי. המדען הישראלי ד"ר יעקב רובינוביץ התקין את תכנת CMMS שפותחה בחברת קונטרול-דאטה (ישראל) בשנת 1976 בדרא"פ.

בשנות השבעים, עם חדירתן של תורות ניהול יפניות כגון קאיזן וקנבן למערב, הועבר הדגש לנושאי האיכות, זמן האספקה, והגמישות.

בשנות התשעים, בעקבות תהליך הגלובליזציה בתעשייה העולמית הועבר הדגש לניהול שרשראות אספקה, מוכוונות ללקוח ועיצוב תהליכים עסקיים. תורת האילוצים שפיתח המדען הישראלי אליהו מ. גולדרט (1985) מהווה גם היא ציון דרך משמעותי בתחום.

תחומי עיסוקו של מהנדס התעשייה והניהול כוללים קשת רחבה של נושאים ותחומי-דעת:

קישורים חיצוניים

  • Eliyahu M. Goldratt, Jeff Cox: The Goal” (1984). North River Press; 2nd Rev edition (1992). ISBN 0-88427-061-0; 20th Anniversary edition (2004) 0-88427-178-1
  • Badiru, A. (Ed.) (2005): Handbook of industrial and systems engineering. CRC Press. ISBN 0-8493-2719-9.
  • Blanchard, B. and Fabrycky, W. (2005): Systems Engineering and Analysis (4th Edition). Prentice-Hall. ISBN 0-13-186977-9.
  • Salvendy, G. (Ed.) (2001): Handbook of industrial engineering: Technology and operations management. Wiley-Interscience. ISBN 0-471-33057-4.
  • Turner, W. et al. (1992): Introduction to industrial and systems engineering (Third edition). Prentice Hall. ISBN 0-13-481789-3.