כובע טמבל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nitayfax1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=כובע|אחר=להקה|ראו=[[כובע טמבל (להקה)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=כובע|אחר=להקה|ראו=[[כובע טמבל (להקה)]]}}
[[קובץ:D63-087 CHAIM HERZOG AND DAVID BEN GURION.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[דוד בן גוריון]] חובש כובע טמבל, ועומד לצדו של אלוף [[חיים הרצוג]].]]

[[קובץ:Comic04.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הדמות [[שרוליק]] של הקריקטוריסט [[דוש]], עם כובע טמבל]]
[[קובץ:Comic04.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הדמות [[שרוליק]] של הקריקטוריסט [[דוש]], עם כובע טמבל]]



גרסה מ־22:22, 13 באפריל 2018

דוד בן גוריון חובש כובע טמבל, ועומד לצדו של אלוף חיים הרצוג.
הדמות שרוליק של הקריקטוריסט דוש, עם כובע טמבל

כובע טמבל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.

מבנה ושימוש

כובע טמבל תפור מחמש פיסות בד. ארבע מהפיסות הן בצורת גזרה והן תפורות כך שהקדקודים של ארבעתן נוגעים זה בזה וכל שוק של כל גזרה תפור לשוק של גזרה אחרת. כך יוצרות הגזרות מבנה דמוי קערה. פיסת הבד החמישית היא בצורת טבעת. קצה אחד של הטבעת תפור לבסיסי גזרות הבד היוצרות את מבנה הקערה כך שהטבעת מעמיקה את מבנה הקערה.

לכובע טמבל אין מצחייה ואין שוליים. כאשר חובשים את הכובע, קדקודי גזרות הבד מונחים על קודקוד הראש וטבעת הבד מקיפה את הראש ומונחת על המצח, האוזניים והעורף. יתרונו הוא בכך שניתן לקפלו בקלות ולהכניסו לכיס, ולכן התאים לעובדים שעות רבות בשמש. בניגוד לכובע הפטרייה, הדומה לו בצורתו הכללית, אולם הוא בעל שוליים ולכן הוא מכיל יותר בד. את כובע הטמבל קל יותר לדחוף לכיסים של מכנסיים בעלי גזרות שונות והוא אינו דורש את הכיסים הגדולים של מדי צה"ל. מחירו של כובע הטמבל הוא זול משום שקל לתפור אותו ממעט שאריות בד. הבלבול בין "כובע טמבל" ל"כובע פטריה" או בשפה המדוברת: "כובע רחב שוליים", נפוץ וכיום מרבים לקרוא לכובע פטריה: "כובע טמבל".

כובע טמבל בישראל

כובע הבד היה נפוץ בין יהודי ארץ ישראל באמצע המאה העשרים והיה, עד לשנות השבעים אחד מסימני ההיכר של הישראלי הטיפוסי, ה"צבר". כובע הטמבל הונצח גם בתרבות הישראלית. הבדרן בומבה צור אמר במערכון המפורסם שלו "אוכל, קדימה אוכל" את המשפט "ולטמבל קנינו כובע ילד". גברי בנאי חובש כובע טמבל במערכון "הילד אוסף בולים" של הגשש החיוור. דודו טופז חבש כובע טמבל במערכון "משפחה בטיול" (משה והאורנג'דה). הקריקטוריסט דוש צייר את שרוליק, האזרח הישראלי הטיפוסי עם כובע טמבל. בעולם כובע זה פחות מוכר (קריקטוריסטים רבים שמציירים את הישראלי הטיפוסי מציירים אותו כיהודי חרדי).

מקור השם

מקור השם "כובע טמבל" אינו ברור. לא ברור גם אם המושג "כובע טמבל" קדם למושג "טמבל" שפירושו בסלנג הוא "טיפשון". הועלו כמה השערות לגבי מקור השם:

  • ככל הנראה חדרה המילה "טמבל" מן השפה הטורקית, בה משמעותה "עצלן".[1]
  • לפי סברה אחרת, השם "כובע טמבל" נטבע מכיוון שהיה בשימוש על ידי הטמפלרים, בהגייה ערבית המחליפה את ה-פּ' ב-בּ'.[2]
  • גרסה אחרת קושרת את השם לשפה האנגלית - dumbbell או dummbell, בגלל צורת הכובע, הדומה לפעמון. המילה פורקה ל dumb-bell, כביכול "פעמון טיפש", והדמיון המצלולי כביכול הוא מקור השם.
  • גרסה אחרת מגיעה משנותיה הראשונות של הפנימייה החקלאית מקווה ישראל, כ-350 ילדים אסופים / עזובים מקצווי תבל עמדו לפני נסיעה מרוכזת לתיאטרון, כאשר התברר כי כולם נגועים בכינים. אנשי המוסד גילחו את כל הראשים. הילדים התנגדו לצאת קרחים להצגה, לכן נתפרו עבורם כובעים אחידים. כאשר הגיעו בהסעה לתיאטרון פגשו בהם "ילדי השמנת" של תל אביב ואמרו: "הנה הטמבלים עם הכובע". מאז דבק הכינוי המוכר עד היום "כובע טמבל".

הכובע האוסטרלי הופך כל טמבל להעלד (גיבור ביידיש) ואילו הכובע המקוואי הופך כל העלד לטמבל

יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח בשנת 1948

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים