שכול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
←‏קישורים חיצוניים: על המילה שכול ומשמעה, באתר האקדמיה ללשון, יולי 2017
שורה 30: שורה 30:
* {{ynet|ליאת רותם מלמד|כאב השכול: הורים שוקעים - אחים ממשיכים הלאה|4093814|13 ביולי 2011}}
* {{ynet|ליאת רותם מלמד|כאב השכול: הורים שוקעים - אחים ממשיכים הלאה|4093814|13 ביולי 2011}}
* {{נענע10|אמנון לוי|במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם"|1003982|9 בספטמבר 2013||news}}
* {{נענע10|אמנון לוי|במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם"|1003982|9 בספטמבר 2013||news}}
* {{ישראל היום|נדב שרגאי|השכול שלנו, פולחן המוות שלהם|357921|18 בפברואר 2016}}
* {{ישראל היום|נדב שרגאי|השכול שלנו, פולחן המוות שלהם|357921|18 בפברואר 2016}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2013/04/14/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94/ על המילה שכול ומשמעה], באתר [[האקדמיה ללשון]], יולי 2017


{{רגשות}}
{{רגשות}}

גרסה מ־17:37, 16 באפריל 2018

שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה או חבר. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים. הורים שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.

התמודדות עם השכול

כחלק מתהליך ההתמודדות עם השכול נהוג לבצע פעולות שונות גם לאחר סיום האבלות הרשמית.

הנצחה

פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת הנצחה, שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. לעיתים בפעולות אלו נרתמים הצער והתסכול כמנוע לטובת פעולות שמקדמות את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות כמו בתי כנסת וישיבות. ישנם הבוחרים בפעילות לא שגרתיות כמו הקמת מפעל הנצחה לטובת פעילות מסוימת התורמת לחברה.

ימי זיכרון

המנהג לעלות לקברו של המנוח ביום השנה למותו אף הוא רווח בתרבויות שונות. בנוסף לימי זיכרון אישיים, מקיימות מדינות רבות ובהן מדינת ישראל ימי זיכרון ממלכתיים אחדים:

קריסה תחת השכול

לעיתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, הזעם, התסכול והעצב ורגשות קשים נוספים חוברים וגורמים לקריסה של האדם תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של מחלה קשה, תאונה או פיגוע המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם מיצה את חייו. במקרים שכאלו ישנה נטייה ידועה לאנשים השכולים להסתגר בתוך חייהם ולהגיע למצב דיכאוני, שקשה לצאת ממנו והדורש טיפול תרופתי כדי לחזור לשגרת חיים תקינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים