בנג'מין דיזראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי הערך לעיל
מ שוחזר מעריכות של 109.66.105.207 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק
שורה 123: שורה 123:
[[קטגוריה:עולים לרגל לירושלים]]
[[קטגוריה:עולים לרגל לירושלים]]
[[קטגוריה:מנהיגי בית הלורדים הבריטי]]
[[קטגוריה:מנהיגי בית הלורדים הבריטי]]
[[קטגוריה:יהודים ספרדים]]

גרסה מ־17:28, 17 באפריל 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בנג'מין ד'יזראלי
Benjamin Disraeli
בנג'מין ד'יזראלי
בנג'מין ד'יזראלי
לידה 21 בדצמבר 1804
לונדון
פטירה 19 באפריל 1881 (בגיל 76)
לונדון
מדינה בריטניה
מקום קבורה בקינגהאמשייר, אנגליה
השכלה St Piran's School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה השמרנית
בן או בת זוג מרי אן לואיס (28 באוגוסט 1839–?) עריכת הנתון בוויקינתונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ראש ממשלת בריטניה ה־40
27 בפברואר 18681 בדצמבר 1868
(39 שבועות ו־6 ימים)
מונרך בתקופה ויקטוריה


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ראש ממשלת בריטניה ה־42
20 בפברואר 187421 באפריל 1880
(6 שנים ו־8 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מנהיג האופוזיציה
1 בדצמבר 186817 בפברואר 1874
(5 שנים ו־11 שבועות)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תבנית:חתימה בקישורים חיצוניים בנג'מין ד'יזראלי, הרוזן ה-1 מביקונספילד (או: בנימין ד'ישראלי, באנגלית: Benjamin Disraeli, 1st Earl of Beaconsfield;‏ 21 בדצמבר 180419 באפריל 1881) היה סופר ומדינאי בריטי יהודי מומר, שכיהן פעמיים כראש ממשלת בריטניה. נוסף על היותו אחד המדינאים הבריטים הגדולים של המאה ה-19, קנה לעצמו מקום בספרות האנגלית וספריו נקראים עד היום. הוא ראש הממשלה היחידי בממלכה המאוחדת שנולד כיהודי.

תחילת דרכו

ד'יזראלי נולד ב-1804 בלונדון, כבן למשפחה יהודית-ספרדית שהיגרה בסוף המאה ה-18 מליבורנו שבצפון איטליה אל לונדון.

אביו, אייזק ד'יזראלי, היה איש רוח וסופר. הוא פרסם מספר ספרים וזכה לתואר דוקטור של כבוד מטעם אוניברסיטת אוקספורד על ספר היסטוריה שפרסם. האב הסתכסך עם אנשי הקהילה היהודית המקומית שסירבו לאפשר לבנו בנג'מין לעלות לתורה. בתגובה האב החליט להמיר את ילדיו לדת הנוצרית, אם כי הוא שמר על דתו היהודית. בנג'מין היה אז בן שתים עשרה.

בהיותו בן שש עשרה החל בנג'מין ללמוד באופן עצמאי. ב-1824 החל בלימודי משפטים, אך לא סיים אותם משום שהם שיעממו אותו. כמו אביו אהב בנג'מין את מלאכת הכתיבה. ב-1826 פרסם רומן ראשון בשם "ויויאן גריי" – סאטירה מורכבת על החברה האנגלית בחמישה כרכים, וב-1827 את ספרו השני.

בשנת 1830 עבר משבר נפשי שלווה בקשיים פיזיים ונפשיים. התאושש בהדרגה לאחר שיצא למסע ארוך בדרום אירופה ובמזרח התיכון. בין היתר ביקר גם בארץ ישראל. ד'יזראלי תר בדרכי הארץ, והביקור הותיר רישומים עזים בלבו. אחריו פרסם את הרומנים "קונטריני פלמינג" ו"אלרואי" והסיפור "טנקרד", שדן אף הוא בבעיות היהודים.

הכניסה לחיים הפוליטיים

בשובו מן המזרח נכנס ד'יזראלי לחיים הפוליטיים. עוד בטרם כניסתו היה מקובל ואהוד בחוגי החברה הגבוהה בזכות חריפות שכלו וכושר הביטוי שלו. בגיל 32 הצטרף למפלגה השמרנית ונבחר לבית הנבחרים.

נאומו הראשון היה כישלון מביך. הצירים האחרים לעגו להופעתו, שהייתה ססגונית ומגוחכת. אולם ד'יזראלי ענה להם בגאווה: "כמה פעמים התחלתי לעשות דברים שונים, ותכופות עלה הדבר בידי. עכשיו אשב במקומי, אך יבוא יום ואתם תאזינו לדברי". ואכן כך קרה; בהמשך השנים היה ד'יזראלי לאחד מגדולי הנואמים בפרלמנט הבריטי, ולבסוף מנהיגה של המפלגה השמרנית.

בשנת 1839 נשא לאישה את מרי אן לואיס.

ההצלחה בפוליטיקה והבחירה לראשות הממשלה

ד'יזראלי היה מנהיג סיעת "אנגליה הצעירה" במפלגה השמרנית. הוא הוביל את ההתנגדות לממשלתו השמרנית של רוברט פיל (18411846) ולביטול חוקי הדגן. בשנים 1852, 18581859 וב-18661868 כיהן כשר האוצר ויו"ר הפרלמנט בממשלות השמרנים של אדוארד סטנלי דרבי, שבה היה אחראי לחוק הרפורמה של 1867. ממשלה זו ביטלה את הנימה הנוצרית שבנוסח השבועה לפרלמנט, וכך נתאפשר לצירים יהודים, בהם ידידו של ד'יזראלי, ליונל דה רוטשילד, להיכנס לפרלמנט. ב-28 בפברואר 1868 החליף את דרבי בראשות הממשלה, אך בסתיו 1869 הפסיד את ראשות הממשלה ליריבו ויליאם יוארט גלאדסטון, מנהיג המפלגה הליברלית. ד'יזראלי שב להיות ראש הממשלה בשנים 18801874.

מדיניותו של ד'יזראלי

אחת ממטרותיו המרכזיות של דיז'ראלי היה להפוך את בריטניה למעצמה עולמית אימפריאלסטית. הוא שאף להרחיב את גבולות האימפריה הבריטית. הוא השתתף ב-1878 בקונגרס ברלין, ובו הכריח את האימפריה העות'מאנית למסור לבריטניה את קפריסין. הוא רכש ב-1875, בעזרת הלוואה מליונל דה רוטשילד, את רוב מניותיה של תעלת סואץ, עורק התחבורה החשוב שבמצרים, שקיצר באלפי קילומטרים את הדרך להודו ולמזרח.

בתחום יחסי הפנים אימץ גישה חברתית על אף היותו שייך למפלגה השמרנית. הוא יזם חקיקה של שורה של חוקים סוציאליים, בהם חוק לשיפור תנאי מגורים של בעלי מלאכה ופועלים (1874).

קשריו של ד'יזראלי עם המלכה ויקטוריה היו הדוקים, והוא התחבב עליה מאוד. היא אף העניקה לו את תואר האצולה ארל (רוזן) ביקונספילד. זכורה לטובה תשובתו של ד'יזראלי כאשר המלכה שאלה אותו באשר לדתו "האמיתית": "בין התנ"ך לברית החדשה ישנו דף ריק אחד. אני הוא הדף הזה". הוא מצדו גם הכתירה בתואר "קיסרית הודו" באמצעות חוק מיוחד בשנת 1876. מעתה והלאה המלכה חתמה על כל מסמך בתואר "המלכה הקיסרית".

ד'יזראלי והשאלה היהודית

אף שהוטבל לכנסייה האנגליקנית בגיל 12, בכל ימיו לא חדל מלהביע את אהדתו לעם היהודי הסובל. הוא התפעל מעברו והתגאה במוצאו היהודי. לדוגמה, כאשר הותקף בפרלמנט על ידי הציר האירי הלאומני דניאל או'קונל על היותו יהודי, ענה לו ד'יזראלי "כן, יהודי אני, ובימים שאבות-אבותיו של הג'נטלמן הנכבד היו פראים אכזרים באי נידח, שימשו אבותיי ככוהנים במקדש שלמה"; ובמקרה אחר עם השר, ואויבו הפוליטי המושבע, גלאדסטון, התריס נגדו ד'יזראלי: "בזמן שאבותיך גידלו חזירים, אבותי כתבו את התנ"ך". הוא נלחם על מתן זכויות אזרחיות מלאות ליהודי בריטניה, ותמך מאוד ברעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל.

בעבר סירבה ועדת השמות בעיריית תל אביב לקרוא שמות רחובות על שם יהודים מומרים, אבל בכל זאת קראה לרחוב ביפו בשם נס לגויים, שהוא שמו העברי של ספרו של ד'יזראלי "טַנְקְרֶד", על פי תרגומו של יהל"ל. בערים אחרות ישנם רחובות הקרויים על שמו של ד'יזראלי, כמו בשכונת טלביה שבירושלים, בשכונת אחוזה שבחיפה, בשכונת "קריית-השרון" שבנתניה ובלוד.

ספריו

ד'יזראלי כתב עשרות ספרים, רובם מרובי כרכים, ביניהם "קונינגזבי / הדור החדש" (1844) "סיביל / שתי האומות" (1845) ועוד. מספריו שתורגמו לעברית:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ותגובה לכתבה זו: