יום-טוב אלגאזי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Motyshif (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 7: שורה 7:
בשנת [[תקי"ח]] ([[1758]]) כבר נמנה בן חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים והשתייך לחברת "אהבת שלום" בראשה עמד הרש"ש. באותה תקופה התמנה לתפקיד חבר [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] הגדול שבירושלים, והיה ממנהיגיה של הקהילה הספרדית בעיר.
בשנת [[תקי"ח]] ([[1758]]) כבר נמנה בן חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים והשתייך לחברת "אהבת שלום" בראשה עמד הרש"ש. באותה תקופה התמנה לתפקיד חבר [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] הגדול שבירושלים, והיה ממנהיגיה של הקהילה הספרדית בעיר.


בשנים [[תק"ל]] - [[תקל"ה]] (1770-1775) יצא יחד עם ר' יעקב חזן כ[[שד"ר]] בשליחות העיר ירושלים. שליחותם נמשכה כשש שנים בזמן זה הם עברו ב[[טורקיה]], [[איטליה]], [[צרפת]], [[הולנד]], [[גרמניה]], [[פולין]], וארצות נוספות ב[[אירופה]] ו[[צפון אפריקה]]. כמו כן שלחו איגרות לבקשת עזרה מיהודי [[ניו יורק]]. במסגרת מסעם עזרו לקהילות שונות בעיניי הנהגה והלכה, הסמיכו רבנים, נתנו [[הסכמה|הסכמות]] לספרות תורנית מגוונת ופעלו כמו שד"רים רבים אחרים לחיזוק הקהילות וזיקתם ליישוב היהודי בארץ.
בשנים [[תק"ל]] - [[תקל"ה]] (1770-1775) יצא יחד עם ר' יעקב חזן כ[[שד"ר]] בשליחות העיר ירושלים. שליחותם נמשכה כשש שנים בזמן זה הם עברו ב[[טורקיה]], [[איטליה]], [[צרפת]], [[הולנד]], [[גרמניה]], [[פולין]], וארצות נוספות ב[[אירופה]] ו[[צפון אפריקה]]. כמו כן שלחו איגרות לבקשת עזרה מיהודי [[ניו יורק]]. במסגרת מסעם עזרו לקהילות שונות בהנהגה והלכה, הסמיכו רבנים, נתנו [[הסכמה|הסכמות]] לספרות תורנית מגוונת ופעלו כשד"רים רבים אחרים לחיזוק הקהילות וזיקתם ליישוב היהודי בארץ.


במהלך שליחותם מצאו [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] של ה[[רמב"ן]] על הלכות בכורות, נדרים, חלה ועוד, עליו כתב ר' יום טוב את חיבורו "הלכות יום טוב", על חיבור זה כתב ה[[חתם סופר]] שגם נפגש עמו בשנת [[תקל"ד]]: "כי מיום חיבור ה[[משנה למלך (פירוש)|משנה למלך]], לא נראה כחיבור הזה". בנוסף מצא כתבי-יד נוספים של גדולי ישראל, ביניהם כתב היד של הספר "יד רמה" ל[[רמ"ה]] על [[מסכת בבא בתרא]] שנדפס לראשונה ב[[סלוניקי]] בשנת [[תק"ן]] על פי עותק זה.
במהלך שליחותם מצאו [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] של ה[[רמב"ן]] על הלכות בכורות, נדרים, חלה ועוד, עליו כתב ר' יום טוב את חיבורו "הלכות יום טוב", על חיבור זה כתב ה[[חתם סופר]] שגם נפגש עמו בשנת [[תקל"ד]]: "כי מיום חיבור ה[[משנה למלך (פירוש)|משנה למלך]], לא נראה כחיבור הזה". בנוסף מצא כתבי-יד נוספים של גדולי ישראל, ביניהם כתב היד של הספר "יד רמה" ל[[רמ"ה]] על [[מסכת בבא בתרא]] שנדפס לראשונה ב[[סלוניקי]] בשנת [[תק"ן]] על פי עותק זה.
שורה 33: שורה 33:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[אברהם יערי]], '''שלוחי ארץ ישראל''', [[מוסד הרב קוק]], תשס"ב (הדפסה שלישית).
* [[אברהם יערי]], '''שלוחי ארץ ישראל''', [[מוסד הרב קוק]], תשס"ב (הדפסה שלישית).
* [[אברהם אלמליח]], '''הראש"ל יום טוב אלגאזי המכונה מהריט"א''', בתוך "אוצר יהודי ספרד" חלק ד עמ' 80-90.
* [[אברהם אלמליח]], '''הראש"ל יום טוב אלגאזי המכונה מהריט"א''', בתוך "אוצר יהודי ספרד" חלק ד עמ' 80–90.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 43: שורה 43:
{{מיון רגיל:אלגאזי, יום-טוב}}
{{מיון רגיל:אלגאזי, יום-טוב}}
[[קטגוריה:אנשי עליות קודמות]]
[[קטגוריה:אנשי עליות קודמות]]
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת המקובלים בית אל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת המקובלים בית אל]]

גרסה מ־01:36, 18 באפריל 2018

קברו בהר הזיתים

הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר - ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל. נודע במיוחד בספרו על הלכות בכורות וחלה לרמב"ן.

ביוגרפיה

נולד לרב ישראל יעקב אלגאזי. בילדותו עלה עם אביו לירושלים, ושם כיהן אביו כראשון לציון. הוא למד תורה אצל אביו, וכן למד בישיבת בית יעקב פירירה אצל ר' יונה נבון (המכונה בעל ה"נחפה בכסף") ובישיבת בית אל אצל הרש"ש שהיה גדול המקובלים. נחשב כעילוי, היה חברו של החיד"א והיה צעיר ממנו בשלוש שנים, ושל ר' משה יוסף מרדכי מיוחס.

בשנת תקי"ח (1758) כבר נמנה בן חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים והשתייך לחברת "אהבת שלום" בראשה עמד הרש"ש. באותה תקופה התמנה לתפקיד חבר בית הדין הגדול שבירושלים, והיה ממנהיגיה של הקהילה הספרדית בעיר.

בשנים תק"ל - תקל"ה (1770-1775) יצא יחד עם ר' יעקב חזן כשד"ר בשליחות העיר ירושלים. שליחותם נמשכה כשש שנים בזמן זה הם עברו בטורקיה, איטליה, צרפת, הולנד, גרמניה, פולין, וארצות נוספות באירופה וצפון אפריקה. כמו כן שלחו איגרות לבקשת עזרה מיהודי ניו יורק. במסגרת מסעם עזרו לקהילות שונות בהנהגה והלכה, הסמיכו רבנים, נתנו הסכמות לספרות תורנית מגוונת ופעלו כשד"רים רבים אחרים לחיזוק הקהילות וזיקתם ליישוב היהודי בארץ.

במהלך שליחותם מצאו כתב יד של הרמב"ן על הלכות בכורות, נדרים, חלה ועוד, עליו כתב ר' יום טוב את חיבורו "הלכות יום טוב", על חיבור זה כתב החתם סופר שגם נפגש עמו בשנת תקל"ד: "כי מיום חיבור המשנה למלך, לא נראה כחיבור הזה". בנוסף מצא כתבי-יד נוספים של גדולי ישראל, ביניהם כתב היד של הספר "יד רמה" לרמ"ה על מסכת בבא בתרא שנדפס לראשונה בסלוניקי בשנת תק"ן על פי עותק זה.

בשנת תקל"ג (1773), לאחר פטירת חמיו (בזיווג שני), רבי רפאל משה בולה, מונה לתפקיד הראשון לציון[דרושה הבהרה].

בשנת תקל"ז, לאחר פטירת הרש"ש, התמנה לראשות ישיבת המקובלים בית אל ושימש בתפקיד זה עד פטירתו בתקס"ב. בזמנו נוסדו בירושלים הישיבות יפאר ענווים, נווה שלום, חסד לאברהם ודמשק אליעזר.

בשנת תקנ"ח, (1798) החל מסע נפוליאון בארץ ישראל בעקבותיו היו היהודים בירושלים נתונים בסכנה מצד הערבים שחשדו בהם שהם נוטים לטובת הצרפתים, במיוחד לאחר שנפוליאון פרסם שבכוונתו להחזיר ליהודים את ארץ ישראל. בהנהגת הרב אלגאזי התכנסו היהודים בכותל המערבי לתפילה נגד המלחמה. וכן הציעו לערבים את התנדבותם לבצר ולחזק את חומות העיר והגנותיה. פעולות אלה הרגיעו את המתח שהיה מופנה נגדם. בעקבות המלחמה שררו בארץ רעב ומגפות ובשל כך נאלץ הרב אלגאזי לצאת כשד"ר לאסוף כספים למען הקהילה, וזאת למרות גילו. שליחותו זו לחו"ל ארכה כשנה.

בב' באדר א' תקס"ב (1802) נפטר ר' יום טוב אלגאזי, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים, ליד קברו של אביו וקברו של הרש"ש.

משפחתו

אביו היה הרב ישראל יעקב אלגאזי. חתניו הם: הרב משה יוסף מרדכי מיוחס, בעל הספר "שער המים", שכיהן כראשון לציון תחתיו; הרב שלמה חסאן; והגביר הרב נסים פרחי. בנו היה רבי יעקב, שבשנת תקנ"ז נלקח בשבי על ידי נושים ערבים בשל חוב של הקהילה היהודית בחברון שהוא היה ממנהיגיה, ורבי יום טוב פעל רבות לשחרורו ("ציון", ספר חמישי עמוד קל"ג והלאה).

חיבוריו

  • הלכות יום טוב - פירוש על הלכות בכורות וחלה של הרמב"ן. נדפס ברוב מהדורות הרי"ף שבסוף התלמוד מאז שנת תקצ"ו, בלי שם של החיבור כי אם בכותרת "רי"ט אלגאזי". שמו "הלכות יום טוב" מופיע במהדורה הראשונה, ליוורנו תקנ"ד. בדרך כלל נקרא ספר זה על שם מחברו, מהרי"ט אלגאזי.
  • "שמחת יום טוב" - ספר שאלות ותשובות. חלק א' חלק ב'
  • "קדושת יום טוב" - שאלות תשובות וחידושים
  • "יום טוב דרבנן" - ספר דרושים
  • פירוש לתורה בשם "פירוש מהרי"ט", נדפס בתוך המהדורות הנפוצות של המקראות גדולות

כמו כן במסגרת תפקידו חתם על אגרות שליחות רבות ונתן הסכמות לספרים רבים שכתבו חכמי ירושלים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תק"י (1750)
תק"י (1750) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן
תקופת חייו של הרב יום-טוב אלגאזי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן