אינטליגנציה גבישית ונוזלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:Q1434146 |
ישנה בעיה עם ההגדרה של הערך. התיאוריה הדו-גורמית מדברת על התיאוריה הכללית שאומרים כי גורם g וגורם s קיימים (ספירמן). התיאוריה המתוארת בתוכן הדף פשוט נקראת אינטיליגנציה גבישית ונוזלית והיא שייכת לריימונד קאטל. |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בפסיכולוגיה, '''אינטיליגנציה גבישית ונוזלית''' הם שני גורמים של אינטליגנציה כללית אשר הוגדרו על ידי [[ריימונד קאטל]]. |
|||
'''התאוריה הדו גורמית ל[[אינטליגנציה]]''' היא [[תאוריה]] בתחום ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]] שפותחה על ידי [[ריימונד קאטל]]. |
|||
לפי תאוריה זו, כישורי ה[[אינטליגנציה]] נחלקים לשני סוגים: |
לפי תאוריה זו, כישורי ה[[אינטליגנציה]] נחלקים לשני סוגים: |
||
גרסה מ־16:20, 24 באפריל 2018
בפסיכולוגיה, אינטיליגנציה גבישית ונוזלית הם שני גורמים של אינטליגנציה כללית אשר הוגדרו על ידי ריימונד קאטל.
לפי תאוריה זו, כישורי האינטליגנציה נחלקים לשני סוגים:
- אינטליגנציה גבישית: כישורים נרכשים שמתגבשים במהלך החיים באמצעות חינוך, השכלה, לימוד עצמי ואימון.
- אינטליגנציה נוזלית: כישורים מולדים שנשארים ברמה דומה לאורך החיים ואינם משתנים לאחר חודשי החיים הראשונים.
שני סוגי האינטליגנציה מתפתחים באופן שונה. אינטליגנציה גבישית ממשיכה להשתפר לאורך כל החיים ומושפעת מאוד מהסביבה שבה מתפתח האדם. אינטליגנציה נוזלית מושפעת משינויים נוירולוגיים בכלל ומניוון בפרט, ולפיכך היא מתפתחת במהירות בגיל צעיר ומתייצבת בהמשך, מחקרים מצאו שהיא בדרך כלל מפסיקה להתפתח בסביבות גיל 16. היא אינה מושפעת מהשפעות סביבתיות.
יש המחלקים את גורם g ל-g נוזלי ול-g גבישי, באשר ישנו מתאם גבוה במיוחד בין גורם האינטליגנציה הכללי g ל-g הנוזלי.