סב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
[[קובץ:'Bij grootmoeder'. Rijksmuseum SK-A-1187.jpeg|ממוזער|סבתא ושתי נכדותיה, ציור משנת 1883]]
[[קובץ:'Bij grootmoeder'. Rijksmuseum SK-A-1187.jpeg|ממוזער|סבתא ושתי נכדותיה, ציור משנת 1883]]
[[קובץ:Anker- Die Andacht des Grossvaters 1893.jpg|ממוזער|מסירות לסב ([[אלברט אנקר]], [[1893]])]]
[[קובץ:Anker- Die Andacht des Grossvaters 1893.jpg|ממוזער|מסירות לסב ([[אלברט אנקר]], [[1893]])]]
'''סבים''' הם האבות או האמהות של [[הורים|הוריו]] של אדם (המילים העבריות '''סב''' ו'''סבה''' נתפסות בימינו כמשתייכות ל[[משלב]] גבוה ואינן שימושיות ב[[עברית ישראלית|עברית היומיומית]]; במקומן נקלטו השמות המקבילים מ[[ארמית]]: '''סבא''' ו'''סבתא'''). לכל אדם ישנם שני סבים, שתי סבות{{הערה|[http://hebrew-academy.org.il/2016/02/09/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/ עברית לכל המשפחה], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}, ארבעה רב-סבים (סבא רבא) וארבע רב-סבות (סבתא רבתא) (לעיתים פחות מכך, עקב נישואים בין קרובי משפחה). בן הבן או בן הבת נקרא ביחס לסבו וסבתו [[נכד]] ובת הבת או בת הבן נקראת [[נכדה]].
'''סבים''' הם האבות או האמהות של [[הורים|הוריו]] של אדם (המילים העבריות '''סב''' ו'''סבה''' נתפסות בימינו כמשתייכות ל[[משלב]] גבוה ואינן שימושיות ב[[עברית ישראלית|עברית היומיומית]]; במקומן נקלטו השמות המקבילים מ[[ארמית]]: '''סבא''' ו'''סבתא'''). לכל אדם ישנם שני סבים, שתי סבות{{הערה|[http://hebrew-academy.org.il/2016/02/09/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/ עברית לכל המשפחה], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}, ארבעה רב-סבים (סבא רבא) וארבע רב-סבות (סבתא רבתא) (לעיתים כמות שונה מכך, עקב נישואים בין קרובי משפחה או יחסים חד-מיניים). בן הבן או בן הבת נקרא ביחס לסבו וסבתו [[נכד]] ובת הבת או בת הבן נקראת [[נכדה]].


בתרבויות רבות לסבים תפקיד חשוב בגידול וחינוך הילדים ובמקרים רבים, שבהם ההורים מסרבים או לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, לוקחים על עצמם הסבים את התפקיד.
בתרבויות רבות לסבים תפקיד חשוב בגידול וחינוך הילדים ובמקרים רבים, שבהם ההורים מסרבים או לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, לוקחים על עצמם הסבים את התפקיד.

גרסה מ־10:42, 26 באפריל 2018

סבתא ונכדתה מכינות עוגיות
סבתא ונכדתה, ציור משנת 1893
סבתא ושתי נכדותיה, ציור משנת 1883
מסירות לסב (אלברט אנקר, 1893)

סבים הם האבות או האמהות של הוריו של אדם (המילים העבריות סב וסבה נתפסות בימינו כמשתייכות למשלב גבוה ואינן שימושיות בעברית היומיומית; במקומן נקלטו השמות המקבילים מארמית: סבא וסבתא). לכל אדם ישנם שני סבים, שתי סבות[1], ארבעה רב-סבים (סבא רבא) וארבע רב-סבות (סבתא רבתא) (לעיתים כמות שונה מכך, עקב נישואים בין קרובי משפחה או יחסים חד-מיניים). בן הבן או בן הבת נקרא ביחס לסבו וסבתו נכד ובת הבת או בת הבן נקראת נכדה.

בתרבויות רבות לסבים תפקיד חשוב בגידול וחינוך הילדים ובמקרים רבים, שבהם ההורים מסרבים או לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, לוקחים על עצמם הסבים את התפקיד.

הסבים מזוהים עם זקנה ואף משמשים לעיתים כסמל שלה.

בתרבויות המזרח-אסייתיות המסורתיות, אשר הושפעו מאוד מהקונפוציאניזם בו כיבוד האבות היה מן הערכים המוסריים החשובים ביותר במשפחה, נהגו הסבים במשפחה להשתמש בסמכות שלהם בענייני המשפחה, וצאצאיהם היו חייבים לציית להם. מסורת זו נעלמה עם ההתגברות של ההשפעות המערביות והגידול במספר המשפחות הגרעיניות בקרבם.

השערת הסבתא

תאוריה להסבר אריכות החיים האנושית ובפרט תוחלת החיים הגבוהה של נשים לאחר הפסקת מחזור הווסת מציעה כי לטיפול של סבות בנכדים לאחר הגמילה ולפני שיוכלו למצוא את מזונם בעצמם הייתה חשיבות בהישרדות של אבות האדם שהתקיימו על ציד ולקט. תאוריה זו - "השערת הסבתא" (Grandmother hypothesis) - מסתמכת על תצפיות בשבטי ציידים-לקטים כדוגמת שבט ההַדזָה בטנזניה, שם לסבות תפקיד מרכזי במציאת מזון (שורשים ופקעות) לילדים בזמן שהאם מטפלת בתינוקות. סבתא פעילה מאפשרת בחברות אלו ילודה גבוהה יותר של הבת כך שמתבטל החסרון שבתקופת הילדות הארוכה אצל בני אדם בהשוואה לבעלי חיים אחרים[2].

ביהדות

לפי ההלכה, מצוות כיבוד הורים כוללת גם את כיבוד הסבים:

חייב בכבוד אבי אביו ואבי אמו, ואֵם אביו ואֵם אמו... ויתן להם דין קדימה בדיבור ובאכילה, וידבר אליהם בלשון כבוד וחשיבות

שולחן ערוך המקוצר, הלכות כיבוד אב ואם

במסכת ערכין מוזכרת הסבתא כמועילה ואילו הסב כנטל על המשפחה.

אמרי אינשי סבא בביתא פאחא בביתא סבתא בביתא סימא בביתא (אומרים: סבא בבית - מעמסה בבית, סבתא בבית - מטמון בבית)

מסכת ערכין דף י"ט,ע"א

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים