המרכז הרפואי שמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חלפתחי בין לוד לגזר
מ למה?
שורה 14: שורה 14:
| שם האתר = מרכז רפואי אסף הרופא
| שם האתר = מרכז רפואי אסף הרופא
}}
}}
'''מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין''' (אשר באפריל [[2017]] הוכרז כי ייקרא על שם יצחק שמיר{{הערה|{{ynet|איתי גל|אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר|4940150|26 במרץ 2017}}}}, נקרא על-שם [[אסף הרופא|אסף בן ברכיהו]]) הוא [[בית חולים]] במתחם [[צריפין]] ב[[באר יעקב]]. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו ב[[מערכת הבריאות בישראל|מערכת הבריאות הממשלתית בישראל]] והוא משרת את תושבי [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[לוד]], באר יעקב, [[בית דגן]], ה[[מועצה אזורית|מועצות האזוריות]]: [[מועצה אזורית עמק לוד|עמק לוד ו]][[מועצה אזורית גזר|גזר]], [[נס ציונה|נס ציונה,]] [[מודיעין-מכבים-רעות]]<nowiki/>וכן כל היישובים לאורך ה[[כביש]] ל[[ירושלים]], מבית דגן עד מבואות [[בית שמש]], סה"כ כ-1,500,000 נפש.
'''מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין''' (אשר באפריל [[2017]] הוכרז כי ייקרא על שם יצחק שמיר{{הערה|{{ynet|איתי גל|אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר|4940150|26 במרץ 2017}}}}, נקרא על-שם [[אסף הרופא|אסף בן ברכיהו]]) הוא [[בית חולים]] במתחם [[צריפין]] ב[[באר יעקב]]. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו ב[[מערכת הבריאות בישראל|מערכת הבריאות הממשלתית בישראל]] והוא משרת את תושבי [[ראשון לציון]], [[נס ציונה]], [[רמלה]], [[לוד]], באר יעקב, [[בית דגן]], [[מודיעין-מכבים-רעות]], ה[[מועצה אזורית|מועצות האזוריות]]: [[מועצה אזורית גזר|גזר]] [[מועצה אזורית עמק לוד|ועמק לוד]] וכן כל היישובים לאורך ה[[כביש]] ל[[ירושלים]], מבית דגן עד מבואות [[בית שמש]], סה"כ כ-1,500,000 נפש.



==היסטוריה ==
==היסטוריה ==

גרסה מ־04:39, 28 באפריל 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:בית חולים

פרמטרים [ שם המנכ"ל, נוסד, שם האתר, אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרכז רפואי ע"ש אסף הרופא, צריפין
על שם יצחק שמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז למחקר רפואי
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים מדינת ישראל
היסטוריה
תאריך ייסוד 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים סרפנד, המרכז הרפואי אסף הרופא
שירותים
מיטות 869
האתר הרשמי
גאוגרפיה
מיקום באר יעקב וראשון לציון
קואורדינטות 31°58′00″N 34°50′23″E / 31.9666°N 34.839781°E / 31.9666; 34.839781
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין (אשר באפריל 2017 הוכרז כי ייקרא על שם יצחק שמיר[1], נקרא על-שם אסף בן ברכיהו) הוא בית חולים במתחם צריפין בבאר יעקב. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו במערכת הבריאות הממשלתית בישראל והוא משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן, מודיעין-מכבים-רעות, המועצות האזוריות: גזר ועמק לוד וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-1,500,000 נפש.

היסטוריה

ב-1912 הקימו העות'מאנים בית חולים במחנה הצבאי סרפנד. בתום מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל שימש בית החולים את חיל האוויר המלכותי הבריטי והיו בו 100 מיטות. בשנת 1937 הועבר בית החולים לידי הצבא הבריטי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה תוגבר בית החולים והוכן לקליטת פצועים[2]. אל בית החולים הובאו פצועים ארץ ישראליים שנפצעו במלחמה[3][4]. בית החולים המשיך לפעול לפחות עד מרץ 1948[5][6][7][8]. ב-23 במרץ 1948 גנבו יהודים ששה רובים ממשמר בית החולים[9]. בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי יחידות הפלמ"ח.

ב-14 ביולי 1948 ביקש מטה השרות הרפואי מהמטכ"ל את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-9 בספטמבר 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-24 בספטמבר 1948 לפי הוראת ד"ר חיים שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי, הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי (תל השומר) למחנה סרפנד (צריפין). ב-20 באוקטובר 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-22 באוקטובר 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד (צריפין) עם 100 מיטות. בסוף אותו חודש נוספו עוד 150 מיטות ובהן 30 עבור בנות חיל הנשים (הח"ן). בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי קדחת (מלריה) לשם המשך טיפול, וכן למטופלים בשלבי החלמה במקרים אורתופדיים וכירורגיים אשר פונו מבתי חולים אחרים.

ב-13 בפברואר 1949 נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-1 במרץ 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.

ב-16 בספטמבר 1949 אימץ משרד הבריאות את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי.

בין השנים 19511975 ניהל את בית החולים הד"ר אליעזר גלטנר.

ב-1952 נקרא בית החולים על שם אסף הרופא[10], כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.

בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ובית מלון לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות.

בשנת 2017 הכיל המרכז הרפואי 869 מיטות כלליות, 110 מיטות אשפוז יום, 80 מיטות גריאטריות, 63 עריסות יונקים ו-21 חדרי ניתוח, מתוכם 6 חדרי ניתוח במסגרת אמבולטורית. בשנה זו אושפזו במרכז הרפואי 52,456 חולים, 162,018 איש טופלו במחלקת המיון. בשנה זו בוצעו במרכז הרפואי 21,792 ניתוחים, 1925 צנתורים ו-9,2212 לידות (נכון ל-2017).

באפריל 2017, אחרי 69 שנים בהן הוא נקרא ע"ש אסף הרופא הוכרז במעמד ראש הממשלה ושר הבריאות, כי שמו ישונה והוא יקרא ע"ש יצחק שמיר. על אף ההכרזה על שינוי השם, עדיין באתר האינטרנט ובכל הפרסומים הרשמיים של בית החולים, כמו גם במערכת המוסדות של משרד הבריאות (ולמעשה, בכל דרך), בית החולים נקרא בשמו הקודם - "אסף הרופא".

במרכז הרפואי יצחק שמיר עובדים כ-3,400 רופאים, חוקרים, אנשי מקצועות רפואה נלווים, צוות סיעוד ואנשי מנהלה והוא משתרע על שטח של כ-300 דונם וכולל עשרות מחלקות, מכונים, יחידות ומרפאות חוץ וניתנים בו כל השירותים, למעט נוירוכירורגיה, ניתוחי לב והשתלת איברים.

בתי ספר אקדמיים

המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ולומדים בו דרך קבע סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב. במרכז הרפואי פועלים שלושה בתי ספר בתחומים פרא-רפואיים, בהם מלמדים רופאי המרכז הרפואי ובהם מסלולי לימוד ייחודיים ומסלולי הסבה לאקדמאים. בתי הספר הם:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים