אפרים סנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת נולד --> תאריך לידה, נפטר --> תאריך פטירה, סיבת המוות=נהרג (תג) (דיון)
שורה 77: שורה 77:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקיציטוט=אפרים סנה|ויקישיתוף=Category:Efraim Sneh}}
* {{מיזמים|ויקיציטוט=אפרים סנה|ויקישיתוף=Category:Efraim Sneh}}
* {{קישורי ח"כ|94|פתוחה=ותיק}}
* {{חבר כנסת|94}}
* [http://www.sneh.org.il דר' אפרים סנה] - האתר הרשמי.
* [http://www.sneh.org.il דר' אפרים סנה] - האתר הרשמי.
* נמרוד ברנע, [http://www.blacklabor.org/?p=3732 הסנה הבוער - אפרים סנה רוצה ישראל חזקה] באתר "[[עבודה שחורה]]", אוגוסט 2008
* נמרוד ברנע, [http://www.blacklabor.org/?p=3732 הסנה הבוער - אפרים סנה רוצה ישראל חזקה] באתר "[[עבודה שחורה]]", אוגוסט 2008

גרסה מ־15:35, 28 באפריל 2018

תבנית:ח"כ ד"ר אפרים סנה (נולד ב-19 בספטמבר 1944), לשעבר חבר כנסת מטעם סיעת עבודה-מימד ורופא במקצועו. כיהן כשר הבריאות, שר התחבורה וסגן שר הביטחון. ב-2008 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת ישראל חזקה שלא עברה את אחוז החסימה. תת אלוף בצה"ל ומפקד יחידת 669 לשעבר.

קורות חייו

אפרים סנה נולד בתל אביב-יפו והוא בנו של משה סנה, שהיה ראש המטה הארצי של ההגנה וחבר כנסת מטעם מפ"ם ומק"י. למד בבית חינוך לילדי עובדים ובתיכון עירוני א'.

שירותו הצבאי

תבנית:חייל סנה שירת בנח"ל בגרעין מתנועת בנק"י בקיבוץ יד חנה בשנים 1962-1964. למד רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, והתמחה ברפואה פנימית. עם סיום לימודיו חזר לשירות סדיר כרופא גדודי, ואחר כך רופא חטיבתי בחטיבת הצנחנים. במלחמת יום הכיפורים פיקד על פלוגת הרפואה החטיבתית של הצנחנים בקרב החווה הסינית ובקרבות ממערב לתעלת סואץ. כמו כן פיקד על צוות הרפואה במבצע אנטבה[1].

בהמשך שירת כרופא גדודי בגדוד 890 של הצנחנים והשתתף בפינוי ההרוגים באסון הנ"ד. לאחר מכן מונה כמפקד יחידת החילוץ והפינוי בהיטס[2]. תחת פיקודו לקחה היחידה חלק בפשיטות ומארבים בלבנון[3]. לאחר מכן החליף את מאיר דגן בפיקוד על אד"ל - רצועת הביטחון בדרום לבנון. בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, וסיים את שירותו הצבאי בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון החל לקיים קשרים עם אנשי אש"ף בשטחים באישורו של שר הביטחון יצחק רבין וסגן ראש הממשלה שמעון פרס.

פעילותו הפוליטית

לאחר שחרורו מהשירות הסדיר בצה"ל ב-1964, היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית וסייע בתחום הארגון בבחירות לכנסת השישית ב-1965[4]. בדצמבר 1987, עם שחרורו משירות הקבע, הצטרף למפלגת העבודה ושאף להתמודד לכנסת כבר בבחירות של שנת 1988 אולם הדבר נמנע ממנו על ידי אנשי המפלגה שלא שיבצו אותו ברשימה בטענה שהוא חסר וותק מספיק כחבר מפלגה. בשנים 1988-1994 ביצע שליחויות מדיניות, בעיקר מול ההנהגה הפלסטינית מאש"ף.

תמך ביצחק רבין בהתמודדותו על ראשות מפלגת העבודה בשנת 1992 ועמד בראש מטה ההסברה שלו בבחירות המקדימות. באותה שנה נבחר לכנסת, וכיהן ברציפות עד מאי 2008. בשנת 1994 התמנה לשר הבריאות במקומו של חיים רמון, היה לרופא הראשון שכיהן בתפקיד זה, וכיהן בו עד לאחר הבחירות ב-1996. במהלך כהונתו היה אחראי על הבראת קופת חולים כללית ממשבר שכמעט הוביל לקריסתה. הוא העביר את חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהבטיח לראשונה כי כל אזרחי ישראל יהינו מביטוח בריאות מקיף ומלא ודאג ליישומו. אחרי כישלונו של שמעון פרס מול בנימין נתניהו, התמודד על ראשות מפלגת העבודה מול אהוד ברק, יוסי ביילין, עוזי ברעם ושלמה בן עמי, וקיבל את מספר הקולות הנמוך ביותר, 5% מהקולות בלבד. הפרשנים תיארו אותו כמי שלא הצליח להתגבר על תדמיתו האפורה.

בשנת 1999 התמנה לסגן שר הביטחון, ובשנת 2001 מונה לשר התחבורה בממשלת האחדות הלאומית, וכיהן בתפקיד זה עד לפרישת מפלגתו מהקואליציה ב-2 בנובמבר 2002, במהלך כהונתו הוכנה תוכנית החומש של רכבת ישראל.

בלט בהתנגדותו ליציאה מדרום לבנון, אם כי השלים עימה בעקבות החלטתו של ראש הממשלה.

ב-2005, בעקבות התמנותו של ח"כ איתן כבל לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה, מונה אפרים סנה לתפקיד יו"ר סיעת העבודה בכנסת.

ב-30 באוקטובר 2006 אישרה הממשלה את מינויו של סנה בשנית לתפקיד סגן שר הביטחון, במקביל לצירוף אביגדור ליברמן לממשלה. ח"כ יורם מרציאנו מונה ליו"ר סיעת העבודה במקום סנה. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה התנדב לשירות מילואים בגבול הצפון כרופא בחטיבת הצנחנים. לאחר המלחמה, בעקבות הטיפול הלקוי בעורף, הקים את רשות החירום הלאומית ובמהלך כהונתו עבד על שיפור היחסים עם הרשות הפלסטינית. ב-18 ביוני 2007, עם כניסת אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון במקום עמיר פרץ, חדל סנה מלכהן כסגן שר[5]. הוא לא מונה לתפקיד בשנית, והוחלף במתן וילנאי, ככל הנראה על רקע יחסיו העכורים עם ברק והעובדה שתמך בעמיר פרץ בהתמודדות לתפקיד יו"ר המפלגה.

ב-25 במאי 2008 הודיע על פרישה ממפלגת העבודה ומהכנסת, על מנת להקים מפלגה בהנהגתו שתיקרא "ישראל חזקה". לדבריו אז, ”למפלגת העבודה אין כוח להיחלץ מן המשבר שהיא נתונה בו וגם ליו"ר ברק יש חלק בכך. המערכת הפוליטית איבדה את אמון הציבור ויש לקום לאנשים חדשים”[6]. יממה לאחר מכן הניח על שולחנה של יושבת ראש הכנסת, דליה איציק מכתב התפטרות. בבחירות לכנסת השמונה עשרה קיבלה רשימתו 6,722 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

אפרים סנה גר בהרצליה, נשוי ואב לשתיים.

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ איתי אילנאי, "669 - סיפורה של יחידה מיוחדת", כנרת זמורה-ביתן, 2014, עמוד 271.
  2. ^ מאת אמיר אורן, חפץ חשוד גולש במדרון, באתר הארץ, 28 בפברואר 2001.
  3. ^ איתי אילנאי, "669 - סיפורה של יחידה מיוחדת", כנרת זמורה-ביתן, 2014, עמודים 286-291.
  4. ^ גיל קיסרי, תא"ל אפרים סנה - התפוח והעץ, מעריב, 18 באפריל 1986
  5. ^ על פי חוק יסוד: הממשלה - כהונת סגן שר פוקעת כאשר השר הממונה הועבר מתפקידו למשרד אחר, או שחדל להיות שר בממשלה
  6. ^ איציק וולף, אפרים סנה הקים מפלגה: ישראל חזקה, 25.5.2008, באתר חדשות מחלקה ראשונה


תבנית:שרי התחבורה