הבדלים בין גרסאות בדף "רפואת ימי הביניים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קישור לקטרקט
מ (בוט החלפות: אידיאל, לעיתים)
מ (הוספת קישור לקטרקט)
רפואה לבלרית, המכונה לעיתים קרובות "רפואה נזירית", סופקה במסגרת תפקיד דתי ובה הוענקו תשלומים והכנסה באמצעות כנסייה. חוק בנדיקטוס הקדוש מצהיר: "ראשית כל יש להבטיח את שלום החולים, כי הללו ישורתו בעצם האמת כפי אשר משרתים את ישוע." למעשה, בכל מנזר מצויה הייתה מרפאה עבור הנזירים, והדבר הביא להצבתם של תנאים בטיפול בחולה חילוני. בימי הביניים סונפו כמחצית מ[[בית חולים|בתי החולים]] ישירות למנזרים או למוסדות דתיים אחרים. רבים מהנותרים חיקו קהילות דתיות, קבעו כללי התנהגות מדויקים, תבעו כתלבושת שמלה ושילבו טקסים דתיים בשגרת יומם.
 
רופאים, אשר עסקו בעבודות המומחים היווניים באוניברסיטאות, היוו אליטה מטעם עצמה בתחומם. היה זה משלח יד בלתי נפוץ: במחקר אשר נערך בוורססטר במאה ה-13 נמצא כי היו שלושה רופאים בלבד על כל 10,000 משלמי מסים, וכי לבד מהאצולה היו אלה נגישים ביותר למתי מעט. רופאים אבחנו את חוליהם באמצעות בדיקה מעמיקה את דמם, את שתנם ואת צואתם וקבעו בדבר מרקם עורם ו[[ארבע הליחות|איזון הליחות]]. היה ביכולתם להמליץ על תרופות או על [[הקזת דם]] מחלקי גוף שונים, על מנת להשיב את איזון הליחות על כנו. כן היה ביכולתם לנסות ולערוך ניתוחים מורכבים כדוגמת חירור הגולגולת, על מנת להקל לחץ על המוח, או הסרת [[קטרקט]].
 
'''רופאי אליל''' נהגו למסור את ידיעותיהם מרופא לשוליה, והיו נגישים מהרופא לאיכר או לפועל. הם לא היו נתונים לפיקוח, אולם היו בקיאים בתחום צמחי המרפא ותרופות האליל. הם נפלטו ממערכת הרפואה בהדרגה.

תפריט ניווט