הרעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:41, 29 באפריל 2018

"הָרֵעוּת" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב. השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית המושר לעיתים קרובות בטקסי זיכרון.

את השיר ביצעו במקור להקת הצ'יזבטרון באוקטובר 1948, בתוכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם גדעון זינגר כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של שושנה דמארי, יהורם גאון ולהקת הנח"ל בתוכניתם משנת 1972 "פלמחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר ירדנה ארזי, אפרים שמיר, ענת גוב (מיבר) ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.

לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל (אייר תשס"ח) נבחר השיר בגלי צה"ל על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,^[1] בהקדימו את 'ירושלים של זהב'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.

השיר מייצג את האידיאלים החברתיים של תקופת תש"ח - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון החוזר, הפך למוטו המרכזי של הנצחת חללי צה"ל, כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של משרד הביטחון, 'נזכור את כולם'.

השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "אנחנו שנינו מאותו הכפר". ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל.

בשנות ה-90 הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם רצח יצחק רבין ומורשתו. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת המרכזית לזכרו לאחר הרצח בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו.

בשנת 2000 הקליטה פוליאנה פרנק באלבומה "אחרי הציונות על שפת הים" את השיר בעיבוד חדש ללחנו של סשה ארגוב. העיבוד האלגי, להבדיל מן הנימה הצבאית כפי שהיא משתקפת בגרסה המסורתית, יחד עם ההגשה המיוחדת של שרון בן-עזר, מבליטים את תחושות האסון, האימה והאובדן האישי הגלומות בטקסט.

בשנת 2010 עוצב בול יום הזיכרון על סמך השיר, ובו הובא הבית הרביעי שלו.^[2]

ב-2014 נחנך במצודת כ"ח "מוזיאון הרעות", המציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות. שיר 'הרעות' נתן השראה לשם המוזיאון ומילותיו מוצגות על תקרת אולם המרכזי.

קישורים חיצוניים

מידע על היצירה "הרעות" באתר מיוזיק בריינז
"הרעות" באתר בית לזמר העברי
מילות השיר "הרעות" והאזנה לו באתר זמרשת
"הרעות" - מילים וביצועים באתר הספרייה הלאומית
יורם קניוק, שיר הרעות שאבד, באתר ynet, 25 באפריל 2008 - ביקורת על המציאות החברתית מדינית הנוכחית בהשוואה לערכים של שיר הרעות.
ביצוע של השיר "הרעות" בלקט "שירים ששמענו פעם" באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
ביצוע של השיר "הרעות" על ידי להקת הנח"ל, youtube
דויד פרץ, ניתוח שיר הרעות, באתר תרבות.il
עמי פרידמן, סיפורה של "הרעות": בחזרה לשירו הקאנוני של חיים גורי, באתר ynet, 31 בינואר 2018
חזי עמיאור, יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר – הרעות של חיים גורי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 באפריל 2018

הערות שוליים

^ החיילים בחרו: "שיר הרעות", באתר גלי צה"ל.
^ מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התש"ע, באתר התאחדות בולאי ישראל

[1] החיילים בחרו: "שיר הרעות", באתר גלי צה"ל.

[2] מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התש"ע, באתר התאחדות בולאי ישראל

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 "'''הָרֵעוּת'''" הוא [[פזמון|שיר]] [[שירה עברית|עברי]] שנכתב על ידי [[חיים גורי]] והולחן על ידי [[סשה ארגוב]]. השיר נכתב בשלהי [[מלחמת העצמאות]], כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר ל[[נכס צאן ברזל]] בתרבות הישראלית המושר לעיתים קרובות בטקסי זיכרון.
-את השיר ביצעו במקור להקת ה[[צ'יזבטרון]] באוקטובר 1948, בתוכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם [[גדעון זינגר]] כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של [[שושנה דמארי]], [[יהורם גאון]] ו[[להקת הנח"ל]] בתוכניתם משנת 1972 "פלנחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר [[ירדנה ארזי]], [[אפרים שמיר]], [[ענת גוב|ענת גוב (מיבר)]] ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.
+את השיר ביצעו במקור להקת ה[[צ'יזבטרון]] באוקטובר 1948, בתוכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם [[גדעון זינגר]] כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של [[שושנה דמארי]], [[יהורם גאון]] ו[[להקת הנח"ל]] בתוכניתם משנת 1972 "פלמחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר [[ירדנה ארזי]], [[אפרים שמיר]], [[ענת גוב|ענת גוב (מיבר)]] ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.
 לקראת [[חגיגות ה-60 למדינת ישראל]] ([[אייר]] [[תשס"ח]]) נבחר השיר ב[[גלי צה"ל]] על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=19823 החיילים בחרו: "שיר הרעות"], באתר גלי צה"ל.}} בהקדימו את '[[ירושלים של זהב]]'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.