חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך 20–1910

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז - ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 - 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

תולדות חייו

דור שביעי לרבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעש"ט ומחבר ספר ההגות החסידי הראשון תולדות יעקב יוסף. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בצ'רנוביץ למעלה משלושים שנה.

התחנך בישיבות ירושלים והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18. לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב שלמה זלמן פרוש, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של נפתלי צבי פרוש-גליקמן. החל ללמוד קבלה מהרב שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס"ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה ”אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל” (בהקדמתו לספרו "לב חכם"). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות המקובלים היחידות המשויכות לציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. במלשינות נודע הדבר לשלטונות והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא הוכרח להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים התחילו לעזוב את ירושלים, יצא ממחבואו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר אספת הנבחרים הראשונה, וממייסדי "מפעל התורה" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי המזרחי, השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו.

בשנת ה'תרפ"ח ייסד תלמוד תורה "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ"א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים.

קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות

נמנה עם בני היישוב הישן שקיבלו באהדה מסוימת את הציונות והעליה לארץ, והיה מקורב לרב קוק. יחד עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב אברהם דב אוירבך שימש הרב יוסף חיים זוננפלד כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.

ילדיו

• הרב שלמה זלמן אוירבך, נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים, אך נמנע מלשלב בפסקיו כל רמז לקבלה, בה התמקד אביו.
• הרב אברהם דב אוירבך, רב שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח, מחבר ספר 'אמרי אברהם'.
• הרב רפאל דוד אוירבך, מנהל ישיבת המקובלים שער השמים.
• הרב אליעזר אויערבך.
• בתו, לאה, נישאה לרב שלום שבדרון - "המגיד הירושלמי".
• בתו, רחל, נישאה לרב שמחה בונים לייזרזון, מראשי ישיבת שפת אמת בירושלים, שנפטר בגיל 27 (אביו של אברהם יוסף לייזרזון).
• בתו, מלכה, נישאה לרב אברהם הורביץ, מתלמידי החזון איש והרב יעקב ישראל קנייבסקי ומחבר ספרי "דבר הלכה" ו"ארחות רבינו".
• בתו, שרה הינדא (נפטרה תשע"ג), נישאה לרב משה מאיר פראג, ראש כולל שומרי החומות.

חיבוריו

• חיבר ספר אחד בהלכה, על הלכות אישות, בשלחן ערוך, חלק אבן העזר - חכם לב: על שלחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... ר’ שלמה מחעלמא בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקואות והשנייה בהלכות חזקה במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, ה'תרפ"ז.
• קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא".
• מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".
• בשנותיו האחרונות התחיל להכין לדפוס מאות תשובות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא הספיק לסיים מלאכתו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים יהודה לייב אוירבך בוויקישיתוף

• משפחת אוירבך, צאצאי רבי חיים יהודה לייב, בתוך אילן היוחסין של משפחת פרוש: מ. ירושלמי, "למשפחותם לבית אבותם - משפחת פרוש 2", קהילות (מוסף המבשר), ז' כסלו תש"ע