אלישבע (משוררת) – הבדלי גרסאות

אלישבע (יֶליזבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי)
	אלישבע, 1936
לידה	ספטמבר 1888; ספאסק-ריאזאנסקי (אנ'), האימפריה הרוסית
פטירה	26 במרץ 1949 (בגיל 60); טְבֶרְיָה, ישראל
שם לידה	Елизавета Ивановна Жиркова
מדינה	האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י), ברית המועצות, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות כנרת
שפות היצירה	עברית, רוסית, אנגלית
תקופת הפעילות	מ-1907

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:49, 29 באפריל 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, אתר, הוצאות ספרים, פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי (ברוסית: Елизавета Ивановна Жиркова;‏ 20 בספטמבר 1888 – 27 במרץ 1949), שנודעה בשם העט אלישבע,^[1] הייתה משוררת ברוסיה ובארץ ישראל. בת למשפחה נוצרית, נישאה למו"ל והעיתונאי שמעון ביחובסקי ועלתה עמו לארץ ישראל ב-1925.

חייה

על מוצא משפחתה העידה:

מובן שאינני מגזע היהודים, אך גם רוסיה גמורה אינני. אבי-אמי היה אנגלי (יותר נכון אירלנדי) וברח מביתו בימי נעוריו, השתקע ברוסיה ונשא לו אישה שהייתה גרמניה בלידה, אבל גדלה וחונכה במשפחה אנגלית, ולכן הדור השני - אמי ואחיה ואחיותיה - חשבו את עצמם לאנגלים סתם. אני גדלתי עם דודתי אחת שהייתה לי במקום אם (כי אמי מתה בילדותי) וכולי שייכת למשפחה הזו, האנגלית, הרבה יותר מאשר למשפחת אבי.

אלישבע נולדה בספאסק-ריאזאנסקי (אנ'), עיירת לוויין של העיר ריאזאן שברוסיה, בת לאיוואן ז'ירקוב, נוצרי פרבוסלבי שהיה תחילה מורה בבית ספר עממי כפרי, ולאחר מכן סוחר ומוציא לאור, ולאם ממוצא אירי-קתולית.^[2] אמהּ נפטרה כשהייתה בת שלוש, והיא התחנכה אצל דודתה (אחותה הבכורה של אימה) במוסקבה. למדה בגימנסיה לנערות במוסקבה, ואחר כך השתלמה בקורסים לפדגוגיה מטעם התאחדות המורות והמחנכות, וסיימה את לימודיה ב-1910.

בשנת 1908, בהיותה בת עשרים, החלה להתעניין בלשונות העברית והיידיש, בהשפעת ידידיה היהודים. למדה יידיש ועברית, תרגמה מעברית לרוסית, וכעבור זמן מה החלה לכתוב שירים עבריים מקוריים. עניינה ביהדות הביא אותה במגע עם הסופר שמעון ביחובסקי, עמו התיידדה ואחר כך פיתחה קשר רומנטי, והשניים נישאו. היא לא התגיירה ונותרה נוצרייה בדתה (אף שכינוה "רות על גדות הוולגה").

בשנת 1925 עלה הזוג לארץ ישראל. אלישבע פרסמה שירה בעברית, חלקה מקורית וחלקה מתורגמת מרוסית. היא גם תרגמה לרוסית יצירות של סופרים עבריים כמו גרשון שופמן, יוסף חיים ברנר ואחרים.

על-פי האנציקלופדיה העברית, "בסיפוריה בולטת השאיפה לספר על היסוד הנאצל שבחיים ולתאר את הטוב והמעולה שבאדם".

פרסומה הביא לכך שאורגנו סביבה נשפים ספרותיים בארץ ובחו"ל, אך לדבריה, הם העיקו עליה ושעממו אותה. בעת ביקורה בקובנה בשנת 1928, פגשה אותה הנערה לאה גולדברג, שכתבה את התרשמותה מאלישבע ביומנה: "היום הייתי בביתה. היא עושה עלי רושם מצוין. פשוטה, צנועה, אותה סנסציה שמקיפה אותה לא נגעה בה. היא יהודייה, עברייה, כאילו הייתה יהודייה תמיד - כל חייה."^[3]

טרגדיה הכתה בה בשנת 1932 כשמת בעלה בפתאומיות. היא נותרה עם ילדה בת 8, מרים, והתקשתה להתפרנס. אפילו לא הצליחה להתקבל לעבודה כספרנית ב"שער ציון" (לימים בית אריאלה). היא שקעה בעוני והתגוררה בצריף הדולף בימי החורף, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.

בעת מלחמת העולם השנייה התגייסה בתהּ, התחתנה עם חייל בריטי, דני ליטל, והתגוררה עמו באפריקה, וכך נותרה אלישבע בודדה לחלוטין.

אלישע נפטרה בשנת 1949 בטבריה, שאליה עברה כדי לרפא דלקת מפרקים שלקתה בה. בת 60 במותה. לאחר שאנשי חברה קדישא הערימו קשיים על קבורתה בטבריה כיוון שלא הייתה יהודייה על פי ההלכה,^[4] היא נקברה בבית הקברות כנרת. אברהם ברוידס, מזכיר אגודת הסופרים, תיאר כיצד נתקיימו בה מילות שירה שלה:

כאן אשב בין ים
ובין רקיע ואדמה,
כי גם הקץ הגיע.
כי מצאה נפשי מולדתהּ

מקצת משיריה הולחנו בידי יוצרים כדניאל סמבורסקי, שייקה פייקוב וחוה אלברשטיין, ובוצעו על ידי זמרים כמו אלכסנדרה וחוה אלברשטיין.

מספריה של אלישבע

עם אור בֹּקר בקול רנה, תל אביב: [חמו"ל], תרפ"ו.
כוס קטנה: שירים, תל אביב: תומר, תרפ"ו. (מהדורה ב: תרפ"ו; מהדורה ג: תרפ"ז.)
ספורים, תל אביב: תומר, תרפ"ח.
חרוזים: שירים, תל אביב: תומר, תרפ"ח.
סמטאות: רומן,‫ תל אביב: תומר, תרפ"ט.^[5]
משורר ואדם: על שירתו של אלכסנדר בלוק, תל אביב: תומר, תרפ"ט. (מאמריה שנדפסו ב"התקופה" כא–כב ובמוסף "דבר" אלול תרפ"ו)
מקרה טפל: ספור, תל אביב: תומר, תרפ"ט.
שירים, תל אביב: עדי, תש"ו 1945.
מלכת העברים: סיפורים, תל אביב: ידיעות אחרונות, [תש"ח?]. ‬(ספרון)
ספורי משלים; לִקטה אלישבע; הציורים: ס. מדוי, תל אביב: עמוס ('ספרית פז') [תשכ"-?]. ‬(לילדים)
חומי וכרמלה; ציר פיר פרובסט; סִפּרה אלישבע, תל אביב: עמוס ('ספרית ורד'), [תשכ"-]. (לילדים)

קבצים ומהדורות שראו אור לאחר מותה:

ילקוט שירים; ליקט, ערך והוסיף מבוא והסברים: חיים תורן, תל אביב: יחדיו ('מבחר ספרותנו לעם') תש"ל.
מקרה טפל: ועוד 5 סיפורים, תל אביב : קצין חינוך ראשי - ענף השכלה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור ('ספרית תרמיל'), תשל"ז 1976.
סמטאות: רומאן; מסת-הסבר, הערות ועריכה? הלל ברזל, תל אביב: הדר, 1977.
מלכה לעברים: וסיפורים אחרים,‫ תל אביב: בבל, תשס"ב 2002.
סמטאות: רומאן; עורך הספר: מנחם פרי, בני ברק: הקיבוץ המאוחד (הספריה החדשה למנויים), 2008.

תרגום

יוהרלל ניהרו, ‬מכתבים מבית הכלא; תורגמו מאנגלית בידי אלישבע, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ג.
ריצ'רד א' בירד, בדד; תרגמה מאנגלית אלישבע ; הציורים: גיטה ריטלר, תל אביב: עם עובד ('ספרית שחרות'), תש"ג. (מהדורה חדשה: תשי"ג) (יומן מן הקוטב הדרומי)
ר"ל סטיבנסון, גן הקסמים; הציורים: רות ווד; עֻבד לעבדית על ידי אלישבע, תל אביב: עמוס, תש"ל. (לילדים)
מלים; מילים, ציורים: ג. אליוט; עברית: אלישבע, תל אביב: עמוס ('ספרית פז') [תש"ל?].

לקריאה נוספת

אלישבע: קובץ מאמרים אודות המשוררת אלישבע,‫ תל אביב: תומר, תרפ"ז. ‬(הופיע במהדורות נוספות)
אורנה רב-הון, 'המסתורין של אלישבע: זיקת הפואטיקה של אלישבע לסימבוליזם ולאקמאיזם', מאזנים סז, 10 (תשנ"ג), 7–10.
חיים באר, "אלישבע", בספרו: מזיכרונותיה של תולעת ספרים: מסעות בעקבות סופרים וספרים; עורך: גדעון טיקוצקי, תל אביב: עם עובד, תשע"א 2011, עמ' 367–370.
רבקה אלינב, "כי מרה מאד הדעת": עת הגיבורה האינטלקטואלית-יוצרת בסיפורת של אלישבע (ביחובסקי) ולאה גולדברג; עריכה ראשית: יהודית שטיימן, תל אביב: מכון מופ"ת ('כליל – סדרת ספרים בנושאי חנוך'), תשע"ב 2012.
הילה שלומית קינל-לימוני, תלושות ומורדות: סיפורת נשים בספרות התחייה העברית: חוה שפירא, דבורה בארון ואלישבע ז'ירקובה- ביחובסקי, תל אביב: רסלינג, 2016.
אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "אלישבע - לא היה זה אושר, אף לא חיים ...", עמ' 22-13.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלישבע בוויקישיתוף

אלישבע, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
האזנה לשירי אלישבע, באתר זמרשת
יפה ברלוביץ', אלישבע (משוררת), באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
אלישבע, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
תבנית:עיונים בתקומת ישראל
- תבנית:עיונים בתקומת ישראל
אילת נגב, לא היה זה אושר, אף לא חיים..., באתר הספריה החדשה
א. ס., אלישבע, דואר היום, 21 באוקטובר 1926
מ. טשודנר, בעלת "כוס קטנה" (לשהותה של אלישבע בוורשה), הצפירה, 11 בפברואר 1927
ד"ר שמעון גינצבורג, משוררות עבריות: IV.: אלישבע, דואר היום, 9 בפברואר 1934
נתן גרינבלאט, אלישבע: שרטוטים לדמותה (במלאות לה חמשים), דבר, 23 בדצמבר 1938
המשוררת אלישבע, דבר, 28 במרץ 1949 (עם מותה)
ד. ל., אלישבע, מעריב, 28 במרץ 1949
ד. לאזר, מעל גדות הוולגה – על לחופי הכנרת...: האשה, שבאה אלינו – והתאכזבה: דרכה בחיים של המשוררת אלישבע, מעריב, 1 באפריל 1949, המשך
אנדה פינקרפלד, ימיה האחרונים של אלישבע המשוררת (שבעה למותה), דבר, 4 באפריל 1949
ז. דויד, קצרות: שאלה שלא ידעתי להשיב עליה, דבר, 5 באפריל 1949
אבא אריכא, אלישבע ז"ל, חרות, 8 באפריל 1949
משה בסוק, פרחים שהכלימה: אלישבע, בפרויקט בן-יהודה
- מקור סרוק ב"דבר": משה בסוק, פרחים שהכלימה (פגישה אחרונה עם אלישבע), דבר, 29 באפריל 1949
אברהם אהרונוב, לנשמת המשוררת אלישבע, דבר, 13 במאי 1949
אהרון בר-שמואל, בשבילי הפנתיאון: שיחה על אלישבע, על משוררות ועל גרי-צדק, על המשמר, 19 באפריל 1949
משה אונגרפלד, רות מגדות הוולגה (עשרים שנה למותה של אלישבע), דבר, 4 באפריל 1969
משה דור, עם ילקוט שירי אלישבע: כפיות הטובה כלפי רות..., מעריב, 27 בפברואר 1970
דוד לאזר, בת אלישבע האבודה, מעריב, 2 ביולי 1971
שירי לב-ארי, גרה בתוכנו, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
שלומית קינל, לא היה לי שום עולם אחר, שום עולם שלי, באתר הארץ, 13.6.2008
אורנה רב-הון, ‏כרוניקה של שכחה, בפרויקט "קול אישה" של "בית אבי חי", 24 במאי 2011

מכּתביה:

תולדותי, הצפירה, 11 בפברואר 1927, המשך (רשימה אוטוביוגרפית; מתוך "כתובים", גיליון ו)

שירים:

[ללא כותרת], דואר היום, 14 באוקטובר 1926
שארית, הצפירה, 11 בפברואר 1927 (שיר)

סיפורת:

אלישבע, ליודמילה ודניאל, באתר ynet, 9 ביולי 2008

על כתביה:

שהם סמיט, כל החלומות המשקרים, המכאיבים-המאושרים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2002, על ספרה "מלכה לעברים וסיפורים אחרים"
אריק גלסנר, על "סמטאות" של אלישבע, מעריב, 23 באוגוסט 2008
רונית מטלון, מה נשים רוצות, על "סמטאות", באתר ynet, 30 ביולי 2009
מעין הראל, אדון כמעט וגברת כבר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2008, על "סמטאות"
דורון קורן, אהבה עברית נוסח 1929, באתר ynet, 4 באוגוסט 2008

הערות שוליים

^ יליזבטה היא הצורה הרוסית של השם העברי אלישבע.
^ שלמה שבא, ייליסאבטה איוואנובה ז'רקובה, דבר, 9 במאי 1969.
^ יומני לאה גולדברג, ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 2005; עמ' 170, 7.5.28; וגם עמ' 171–172, יום ג' 8.5.28.
^ שירי לב-ארי, גרה בתוכנו, באתר הארץ, 17 ביולי 2002.
^ ביקורת: רחל פייגנברג, סימטאות, דבר, 10 ביולי 1931.

[1] יליזבטה היא הצורה הרוסית של השם העברי אלישבע.

[2] שלמה שבא, ייליסאבטה איוואנובה ז'רקובה, דבר, 9 במאי 1969.

[3] יומני לאה גולדברג, ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 2005; עמ' 170, 7.5.28; וגם עמ' 171–172, יום ג' 8.5.28.

[4] שירי לב-ארי, גרה בתוכנו, באתר הארץ, 17 ביולי 2002.

[5] ביקורת: רחל פייגנברג, סימטאות, דבר, 10 ביולי 1931.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 |תאריך פטירה עברי=
 |שם לידה=
+|מקום לידה=[[ספאסק-ריאזאנסקי]] {{אנ|Spassk-Ryazansky}}, [[האימפריה הרוסית]]
-|מקום לידה=
 |מקום פטירה=
 |עיסוק=
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 }}
 [[קובץ:Elisheva poems in russian.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עטיפת ספר שירים רוסי של אלישבע מ-[[1919]], תחת שם העט "א. לישבע"]]
-'''יֶליזבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי'''{{הערה|יליזבטה היא הצורה הרוסית של השם העברי אלישבע.}} (ב[[רוסית]]: Елизавета Ивановна Жиркова;{{כ}} [[20 בספטמבר]] [[1888]] – [[27 במרץ]] [[1949]]), שנודעה ב[[שם עט|שם העט]] '''אלישבע''', הייתה [[משורר]]ת ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] וב[[ארץ ישראל]]. בת למשפחה [[נוצרים|נוצרית]], נישאה ל[[מו"ל]] וה[[עיתונאי]] [[שמעון ביחובסקי]] ו[[העלייה הרביעית|עלתה עמו לארץ ישראל]] ב-[[1925]].
+'''יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי''' (ב[[רוסית]]: Елизавета Ивановна Жиркова;{{כ}} [[20 בספטמבר]] [[1888]] – [[27 במרץ]] [[1949]]), שנודעה ב[[שם עט|שם העט]] '''אלישבע''',{{הערה|יליזבטה היא הצורה הרוסית של השם העברי אלישבע.}} הייתה [[משורר]]ת ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] וב[[ארץ ישראל]]. בת למשפחה [[נוצרים|נוצרית]], נישאה ל[[מו"ל]] וה[[עיתונאי]] [[שמעון ביחובסקי]] ו[[העלייה הרביעית|עלתה עמו לארץ ישראל]] ב-[[1925]].
 ==חייה==
 על מוצא משפחתה העידה:
 {{ציטוט|תוכן=מובן שאינני מגזע היהודים, אך גם רוסיה גמורה אינני. אבי-אמי היה [[אנגליה|אנגלי]] (יותר נכון [[אירלנד]]י) וברח מביתו בימי נעוריו, השתקע ברוסיה ונשא לו אישה שהייתה [[גרמניה]] בלידה, אבל גדלה וחונכה במשפחה אנגלית, ולכן הדור השני - אמי ואחיה ואחיותיה - חשבו את עצמם לאנגלים סתם. אני גדלתי עם דודתי אחת שהייתה לי במקום אם (כי אמי מתה בילדותי) וכולי שייכת למשפחה הזו, האנגלית, הרבה יותר מאשר למשפחת אבי.}}
-אלישבע נולדה בעיר [[ריאזן]] שברוסיה, בת לאיוואן ז'ירקוב, [[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|נוצרי פרבוסלבי]] שהיה תחילה מורה בבית ספר עממי כפרי, ולאחר מכן סוחר ומוציא לאור, ולאם ממוצא [[אירים|אירי]]-[[קתולי]]ת.{{הערה|{{דבר|[[שלמה שבא]]|ייליסאבטה איוואנובה ז'רקובה|1969/05/09|02901}}.}} אמהּ נפטרה כשהייתה בת שלוש, והיא התחנכה אצל דודתה (אחותה הבכורה של אימה) ב[[מוסקבה]]. למדה ב[[גימנסיה]] לנערות במוסקבה, ואחר כך השתלמה בקורסים ל[[פדגוגיה]] מטעם התאחדות המורות והמחנכות, וסיימה את לימודיה ב-[[1910]].
+אלישבע נולדה ב[[ספאסק-ריאזאנסקי]] {{אנ|Spassk-Ryazansky}}, עיירת לוויין של העיר [[ריאזאן]] שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], בת לאיוואן ז'ירקוב, [[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|נוצרי פרבוסלבי]] שהיה תחילה מורה בבית ספר עממי כפרי, ולאחר מכן סוחר ומוציא לאור, ולאם ממוצא [[אירים|אירי]]-[[קתולי]]ת.{{הערה|{{דבר|[[שלמה שבא]]|ייליסאבטה איוואנובה ז'רקובה|1969/05/09|02901}}.}} אמהּ נפטרה כשהייתה בת שלוש, והיא התחנכה אצל דודתה (אחותה הבכורה של אימה) ב[[מוסקבה]]. למדה ב[[גימנסיה]] לנערות במוסקבה, ואחר כך השתלמה בקורסים ל[[פדגוגיה]] מטעם התאחדות המורות והמחנכות, וסיימה את לימודיה ב-[[1910]].
 בשנת [[1908]], בהיותה בת עשרים, החלה להתעניין ב[[שפה|לשונות]] ה[[עברית]] וה[[יידיש]], בהשפעת ידידיה ה[[יהודים]]. למדה יידיש ועברית, [[תרגום|תרגמה]] מעברית ל[[רוסית]], וכעבור זמן מה החלה לכתוב [[שירה|שיר]]ים עבריים מקוריים. עניינה ב[[יהדות]] הביא אותה במגע עם הסופר [[שמעון ביחובסקי]], עמו התיידדה ואחר כך פיתחה קשר רומנטי, והשניים נישאו. היא לא [[גיור|התגיירה]] ונותרה נוצרייה בדתה (אף שכינוה "[[רות]] על גדות ה[[וולגה]]").