מעשר שני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:15, 9 במאי 2018

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון). מעשר שני הוא מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם ועל החקלאי עצמו לאוכלו בקדושה ובטהרה בירושלים.

המצווה מתקיימת בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור השמיטה. בשנים שבהן אין מפרישים מעשר שני, כלומר בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה, מפרישים מעשר עני.

מקור המצווה

בספר דברים, פרק י"ב, פסוקים י"ז–כ"א נאמר:

לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ...

וכן בספר דברים, פרק י"ד, פסוקים כ"ב–כ"ו:

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ... וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם... וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם...

ומכאן למדו חכמים את כל דיני מצוות מעשר שני ואכילתו בטהרה בירושלים.

פרטי המצווה

חישוב המעשר

מתוך כלל הפירות בשדה, לאחר שהפריש בעל השדה מעשר ראשון ללוי יש להפריש מהפירות שנותרו מעשר (10%) נוסף שהוא כ-9% מכל הפירות שהיו בתחילה. מחזור מעשר שני ומעשר עני מורכב משלוש שנים, שנתיים מעשר שני, ושנה שלישית מעשר עני, עוד שנתיים מעשר שני ושנה שישית מעשר עני. לאחר מכן שנת שמיטה וחוזר חלילה.

פדיון ואכילת המעשר בירושלים

בשונה מכלל המעשרות, מעשר שני למרות הקדושה שבו נשאר ברשות בעל הפירות ועליו לאכול אותו עם בני משפחתו בטהרה בירושלים.

מי שקשה לו להעלות את הפירות לירושלים, יכול לפדות אותם תמורת כסף, ואז הפירות נחשבים לחולין והקדושה עוברת לכסף. את הכסף יש להעלות לירושלים ולקנות בו מאכלים אותם יש לאכול בטהרה כמו דין אכילת מעשר שני.

כאשר פודה אדם את פירות המעשר, עליו להוסיף להוסיף "חומש" על שווי הפירות. את החומש מחשבים מחוץ לסכום הכולל, דהיינו שצריך להוסיף רבע על מחיר הפירות ואז בחישוב הכולל התוספת תהיה חומש. (אם המחיר של הפירות הוא 100, בתוספת חומש יהיה 125)

בפירות מעשר שני יש קדושה ולכן אסור לנהוג בהם מנהג חולין כגון למכור אותם.

בזמן הזה

אכילת מעשר שני מותנית בקיום בית המקדש. לפיכך, מעשר שני שאינו ניתן לאכילה "מחולל" על גבי מטבע. בשונה מ"פדיה" שנהגה בזמן המקדש, הערך של המטבע שעליו מחללים את התבואה יכול להיות קטן ביותר. לאחר החילול, הקדושה למעשה "עוברת" מהפירות אל המטבע, והפירות מותרים באכילה, אך יש לנהוג במטבע בקדושה. מעשר שני הוא למעשה היחיד מבין המעשרות שנוהג גם היום, ללא שינוי.

במדרש

במדרש תנחומא (פרשת ראה סימן יב) מובא מדרש על פיו קיים יצחק את מצוות מעשר שני: "אבות הראשונים הפרישו תרומות ומעשרות, אברהם הפריש תרומה גדולה, שנאמר הרימותי ידי אל ה' אל עליון (בראשית יד כב), ואין הרמה אלא תרומה, שנאמר והרמותם ממנו (את) תרומת ה' (במדבר יח כו), יצחק הפריש מעשר שני, שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים" (בראשית כו יב).

ראו גם

קישורים חיצוניים

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 המצווה מתקיימת בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור ה[[שמיטה]]. בשנים שבהן אין מפרישים מעשר שני, כלומר בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה, מפרישים [[מעשר עני]].
-==טעם המצווה==
+==מקור המצווה==
+ב{{תנ"ך|דברים|יב|יז|כא}} נאמר:
-ההגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני מיוחד ביחס לעומד מאחרי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם 'מתיר' את האוכל באכילה שהיה אסור עד כה. המקור לכך מן התורה הוא ב{{תנ"ך|דברים|יב|יז|כא}}:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ ...}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ...}}
 וכן ב{{תנ"ך|דברים|יד|כב|כו}}:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ... וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם... וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם...}}
+ומכאן למדו חכמים את כל דיני מצוות מעשר שני ואכילתו בטהרה בירושלים.
+==פרטי המצווה==
-==פדייה==
+===חישוב המעשר===
-אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ויאכל אותו בקדושה ובטהרה, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף בתהליך הנקרא "פדייה". לאחר הפדייה, עליו לעלות עם הכסף לירושלים, לקנות באמצעותו אוכל ולאוכלו ב"קדושת מעשר". אסור לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה.
+מתוך כלל הפירות בשדה, לאחר שהפריש בעל השדה [[מעשר ראשון]] ללוי יש להפריש מהפירות שנותרו מעשר (10%) נוסף שהוא כ-9% מכל הפירות שהיו בתחילה.
+מחזור '''מעשר שני''' ומעשר עני מורכב משלוש שנים, שנתיים מעשר שני, ושנה שלישית מעשר עני, עוד שנתיים מעשר שני ושנה שישית מעשר עני. לאחר מכן שנת שמיטה וחוזר חלילה.
+===פדיון ואכילת המעשר בירושלים===
+בשונה מכלל המעשרות, מעשר שני למרות הקדושה שבו נשאר ברשות בעל הפירות ועליו לאכול אותו עם בני משפחתו בטהרה בירושלים.
+מי שקשה לו להעלות את הפירות לירושלים, יכול לפדות אותם תמורת כסף, ואז הפירות נחשבים לחולין והקדושה עוברת לכסף. את הכסף יש להעלות לירושלים ולקנות בו מאכלים אותם יש לאכול בטהרה כמו דין אכילת מעשר שני.
+כאשר פודה אדם את פירות המעשר, עליו להוסיף להוסיף "חומש" על שווי הפירות. את החומש מחשבים מחוץ לסכום הכולל, דהיינו שצריך להוסיף רבע על מחיר הפירות ואז בחישוב הכולל התוספת תהיה חומש. (אם המחיר של הפירות הוא 100, בתוספת חומש יהיה 125)
+בפירות מעשר שני יש קדושה ולכן אסור לנהוג בהם מנהג חולין כגון למכור אותם.
 ===בזמן הזה===
@@ שורה 19: / שורה 31: @@
 ב[[מדרש תנחומא]] (פרשת ראה סימן יב) מובא מדרש על פיו קיים [[יצחק]] את מצוות מעשר שני: "אבות הראשונים הפרישו תרומות ומעשרות, אברהם הפריש תרומה גדולה, שנאמר הרימותי ידי אל ה' אל עליון (בראשית יד כב), ואין הרמה אלא תרומה, שנאמר והרמותם ממנו (את) תרומת ה' (במדבר יח כו), יצחק הפריש מעשר שני, שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים" (בראשית כו יב).
+==ראו גם==
+*[[מעשר עני]]
+*[[שמיטה]]
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://www.mechon-mamre.org/b/h/h18.htm משנה, מסכת מעשר שני]
@@ שורה 24: / שורה 39: @@
 * [http://www.yeshiva.org.il/midrash/14746 הרב יאיר יעקובי, מעשר שני], [[אתר ישיבה]]
 * [https://www.toraland.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99/ שו"ת מעשר שני], [[מכון התורה והארץ]]
+* {{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/17-07-09|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות מעשר שני}}
 {{מצוות התלויות בארץ}}
 [[קטגוריה:תרומות ומעשרות]]

מצוות התלויות בארץ
מתנות כהונה	ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה
מתנות לוייה	מעשר ראשון
מתנות עניים	לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני
שמיטה ויובל	שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • שדה אחוזה
מצוות הקשורות לקדושה	מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי