ג'ון מיינרד קיינס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 42: שורה 42:


{{מיון רגיל:קיינס, ג'ון מיינרד}}
{{מיון רגיל:קיינס, ג'ון מיינרד}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-1946]]
[[קטגוריה:כלכלנים בריטים]]
[[קטגוריה:כלכלנים בריטים]]
[[קטגוריה:בריטים במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:בריטים במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:נשיאי האגודה האקונומטרית]]
[[קטגוריה:נשיאי האגודה האקונומטרית]]
[[קטגוריה:ביסקסואלים בריטים]]
[[קטגוריה:ביסקסואלים בריטים]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1946]]

גרסה מ־21:42, 10 במאי 2018

ג'ון מיינרד קיינס

ג'ון מיינרד קיינסאנגלית: John Maynard Keynes;‏ 5 ביוני 1883 - 21 באפריל 1946) היה כלכלן בריטי מודרני, אבי אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית. משנתו הכלכלית הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ב-1936, שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי (השפל הגדול) שפרץ בשנת 1929.

רבים רואים בתורתו של קיינס מהפכה במחשבה הכלכלית של הקפיטליזם. שלא ככלכלנים ליברליים, כמו אדם סמית (מפתח עקרון "היד הנעלמה"), קיינס טען כי כדי להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק.

ביוגרפיה

קיינס נולד בקיימברידג' שבאנגליה למשפחה אמידה. אביו, ג'ון נוויל קיינס, היה כלכלן חשוב בזכות עצמו, וקיינס הלך בעקבותיו ולמד כלכלה בקיימברידג' והורה בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. מלבד היותו איש אקדמיה בולט, קיינס צבר הון בעסקיו הפרטיים במסחר במטבע חוץ ובסחורות. קיינס היה אדם רב-גוני ובמשך תקופה ארוכה הוא נמנה עם חוג האינטלקטואלים והאמנים הלונדוני שנודע בשם "קבוצת בלומסברי". הוא היה ביסקסואל, וניהל פרשות אהבים הן עם גברים (דוגמת הצייר מרק גרטלר) הן עם נשים, ולאחת מהן - הבלרינה הרוסיה הנודעת לופולובה - היה נשוי.

קיינס חזה את מלחמת העולם השנייה שנים לפני פריצתה. מעורבותו בענייני ממשל הובילה אותו להיות חבר במשלחת הכלכלית של בריטניה במשא ומתן לשלום בוורסאי בתום מלחמת העולם הראשונה. ואולם הוא התפטר מתפקידו זה לאחר שהרגיש כי הסכם הפיצויים שנכפה על גרמניה היה בלתי סביר ודרקוני. מיד עם פרישתו מהמשלחת כתב את ספרו רב-המכר "ההשלכות הכלכליות של השלום", ובו התריע על כך שתנאי הכניעה שנכפו על גרמניה בחוזה ורסאי יתרמו ליצירת משבר כלכלי חמור במדינה זו, מה שיוביל לדעתו למלחמה נוספת באירופה, כפי שאכן קרה.

ראשי מדינות כצ'רצ'יל וכרוזוולט נסתייעו בו רבות, ומעורבותו בניסוח הסכם ברטון וודס לאחר מלחמת העולם השנייה הניחה את התשתית להקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

משנתו הכלכלית

ערך מורחב – כלכלה קיינסיאנית

קיינס בחן את התאוריה המוניטריסטית שלפיה כוחות הביקוש וההיצע של שוק חופשי מאזנים זה את זה ויוצרים משק יציב במצב צמיחה (לאורך זמן).

קיינס טען, באופן תקדימי, שלמקרו-כלכלה חוקיות שונה מלמיקרו-כלכלה. לדוגמה, שלא כמשפחה ממוצעת (כלכלת מיקרו) שבה קנייה של חבר משפחה אינה משפיעה על הכנסתו של חבר משפחה אחר, ההשפעה הרבה של הגורמים השונים במשק אחד זה על זה יוצרים פונקציה שונה, מכיוון שכשהמגזר הפרטי (משפחות שצורכות) מחליט להקטין את כמות הקניות נחלש המגזר העסקי ובאופן ישיר יורדת כמות ההכנסות של המגזר הפרטי.

קיינס טען שהשיעור היחסי של החיסכון במשק עולה עם עליית רמת ההכנסה, ואילו הגידול בהשקעות קָטָן מהגידול בחיסכון. הכספים הנשמרים כחיסכון מקטינים את כוח הקנייה הכללי במשק, ולפיכך נוצר פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים, אם כי במספרים מוחלטים ביקוש זה נמצא בעלייה. עודפי ההיצע על הביקוש יוצרים עודפים, ועמם אבטלה גדלה והולכת. לטענתו, הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית.

קיינס טען שהממשלה צריכה ליצור גירעון, ובאמצעותו להשקיע במשק כדי ליצור צמיחה מחודשת. לפי קיינס, חיסכון ממשלתי מגביר את המיתון, והדרך הנכונה ליציאה מחובות היא על ידי השקעת כסף רב אף יותר. הנחות המודל הקיינסיאני שימשו בתקופות מאוחרות יותר לפיתוחה של עקומת פיליפס, הגורסת שיש יחס הפוך בין שיעור האבטלה לשיעור האינפלציה. בעיקרה האסכולה הקיינסיינית מנחה ממשלות להתערב בכלכלה כדי ליצור מצב של שיווי משקל בין הפרמטרים השונים במשק. לפיכך, אמנם קיינס קרא לגירעון ממשלתי בשנות מיתון כלכלי, אבל באותו זמן קרא גם לממשלות ליצור עודף תקציבי בעתות של גיאות כלכלית (אם כי הנחיה זו של תורתו מיושמת בימינו באופן נדיר למדי).

ספריו שתורגמו לעברית

  • התאוריה הכללית של תעסוקה, רבית וכסף הוצאת מאגנס, מוסד ביאליק וידיעות אחרונות, נובמבר 2006

ראו גם

קישורים חיצוניים