יעקב שטיינברג

אין תמונה חופשית

יעקב שטיינברג (1887, בילה צרקווה ("שדה לבן", בְּיֶילַה צֶרְקוֹב), פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 22 ביוני 1947, ד' בתמוז תש"ז, תל אביב) היה סופר, משורר ומחזאי עברי ויידי.

קורות חייו

נולד בעיירה "שדה לבן" (בְּיֶילַה צֶרְקוֹב, כיום בילה צרקווה) שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בשנת 1887. בשנת 1901, בהיותו בן 14, ברח לאודסה, שם פגש בחיים נחמן ביאליק והתוודע לשירה העברית. באותה שנה התפרסם שירו הראשון, "עולם קטן". ב-1903 עבר מאוקראינה לוורשה, שם שהה במחיצת י"ל פרץ. בשנת 1910 עבר לשווייץ, ולמד באוניברסיטאות ברן ולוצרן. שטיינברג הרבה לכתוב ביידיש, וכתב בעיתון היידי "דער פֿרײַנד".

בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, עלה לארץ ישראל. מאז עלה ארצה, החל לכתוב בעברית בלבד. הוא הרבה לפרסם בעיתון "דבר", ונמנה עם עורכי ביטאון "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים.

בשנת 1929 נשא לאישה את המוזיקאית ליזה שטיינברג, אחותו של חיים ארלוזורוב, ובהמשך ערך את כתביו.

בגין יצירתו זכה שטיינברג בשנת 1937 בפרס ביאליק. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "תוכני שירתו של יעקב שטינברג, וגם לשונו וסגנונו, מושרשים עמוק ביצירת הדורות שלנו. חוט של פכחון עובר בכל שיריו ולבטי האדם באשר הוא אדם הם לבטיו וסבלות היחיד סבלותיו. יעקב שטינברג הוא מטובי מספרינו העומדים ביצירתם על קרקע המציאות הישראלית".

יעקב שטיינברג נפטר בתל אביב בשנת 1947, ונקבר בבית העלמין טרומפלדור שבעיר.

ספריו

• שירים (1905)
• הגליונות האדומים (1905)
• הנשיקה (1905) — תלאות ילד יתום.
• ספר הסאטירות (1910)
• על שפת הנהר (1911) — הרפתקאות ילד אוהב-טבילה.
• עץ הדובדבנים (1911) — יומנו של נער בן-עיירה.
• מגילת הרעב (1912) — פגישה בין המספר וילד עני.
• העיוורת (1912)
• סיפורים (1922)
• שירים (1923)
• כתבי יעקב שטיינברג (1937)
• דמויות וחזיונות (1939)
• שירים אחרונים (1948)
• רשימות אחרונות (1948)
• כל כתבי יעקב שטיינברג (1957)
• מבחר ליריקה ורשימות (1963)
• ילקוט הסיפורים (1966)
• שירים, סיפורים ומחזות (1976)
• דיוקנאות וערכים (1979)
• סיפורים (1980)
• הצעיף האדום (1997)

מתרגומיו

• יעקב בורקהרדט,"תרבות הריניסאנס באיטליה", מוסד ביאליק, תשכ"ו.

לקריאה נוספת

• אברהם שאנן סופר, מלון הספרות החדשה, הוצאת יבנה, תשי"ט-1959.
• אהרן קומם, יצירתו הסיפורית ביידיש של יעקב שטיינברב. בתוך: יעקב שטיינבערג: געזאמעלטע דערציילונגען. ירושלים: הוצאת מאגנס, 1986.
• יהודית בר-אל, "מחזור ה'סוניטות מבית הקפה' ליעקב שטיינברג: לשאלת האחדות ההגותית והציור הפיוטי", מחקרי ירושלים בספרות עברית א, תשמ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

• יעקב שטיינברג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יעקב שטיינברג, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• דוד תדהר (עורך), "יעקב שטיינברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2867
• דינה ציונית, יעקב שטיינברג, באתר מט"ח
• מוטי שלגי, על הסמליות בסיפור "העיוורת" ליעקב שטיינברג, באתר של תיכון "אהל-שם"
• האזנה לשירי יעקב שטיינברג, באתר זמרשת
• אהרן קומם, החכם והכסיל, באתר הארץ, 27 ביולי 2007
• רן יגיל, שקט בשדה לבן - על סיפוריו של יעקב שטיינברג, "בננות Blogs", ‏5 בנובמבר 2008
• יעקב שטיינברג, הסיפור "העיוורת" + שיחה עם פרופ' גרשון שקד ושיחה עם פרופ' חנה נוה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
• ערן סבאג, "חיים של אחרים" על קריאה בשירי יעקב שטיינברג‏, 29 באוקטובר 2012

הערות שוליים

הקודם: דוד שמעוני

פרס ביאליק 1937

הבא: יעקב כהן

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.